לפיד, תן לממשלה לחשוב

הריטואל הקבוע של הוויכוח על תקציב הביטחון ממאיס את העוסקים בדבר על הציבור ומוביל לחוסר אמון כללי, הן במובילי מערכת הביטחון והן בקברניטי האוצר היום ובעבר. הירידה ברמת הדיון לניגוח אישי כמו של אנשי יעלון בשטייניץ איננה מוסיפה כבוד ואמון למתדיינים ולמערכת קבלת ההחלטות. ראוי העם שידע כי כל תקציב נדון ברצינות, נשקלים הצרכים, מוגדרות המשימות ומיועדים לכך הכספים הראויים.

תקציב הוא ביטוי למדיניות. תקציב איננו משחק במספרים אלא הגדרה של פעולות. לאחר ששוקלים מה הן הפעולות שמתכננים לבצע, יש לדרג אותן לפי סדרי עדיפויות. כל שר חייב להציג בפני מליאת הממשלה מה הן הפעולות שמשרדו מבקש לבצע ועליו להציג את מירב הפעולות כפי מיטב דמיונו ורצון אנשיו. כל פעולה כאמור צריכה לקבל על ידיו דירוג של חשיבות. לאחר הדירוג עליו לכמת את העלות של אותן פעולות ולקבוע את התקציב הנדרש לביצוען.

על מליאת הממשלה לדון בפעולות אותן היא מבקשת לקיים, על פי עדיפויותיה, כי לשם כך היא נבחרה. הממשלה הציגה לציבור אני מאמין מבחינת מטרותיה ויעדיה ועליה לבצען במהלך כהונתה.

חשוב להבין כי דיון בתקציב איננו דיון על כסף. כסף הוא התוצאה של הדיון. דיון צריך להיות על פעולות ועל משמעויותיהן. לדוגמה, אם שרת הבריאות אומרת שאי הוספת מיטות לבתי החולים תגרום למותם של אנשים ושר התחבורה אומר כי אי שדרוג מערכות כבישים יגרום למותם של אנשים ושר הביטחון יאמר כי אי ביצוע פעילות ביטחונית מסויימת תגרום למותם של Z אנשים – אז הדיון הופך להיות דיון על הצלת חיים ולא על כסף. כאיש ניהול וכאיש כספים אני בדעה כי תכנון תקציב על בסיס כספי הוא טעות יסודית בהבנת התקצוב. הזזת מיליוני שקלים מסעיף לסעיף היא פעולה פשוטה אולם חובה להבין מה השלכותיה. בהיותי חבר בגוף מתקצב, ביקשו באחד הדיונים להעביר מתקציב הרווחה לתקציב החינוך. לכאורה פעולה חיובית שנתמכה על ידי כולם. אני שאלתי כמה נערות תרדנה לזנות וכמה קשישים ימותו בעקבות ההעברה הנ"ל וכשנתקבל המספר המתאים, כולם ביקשו להגדיל את תקציב הרווחה על חשבון החינוך. כלומר כשדובר בכסף המגמה היתה בכיוון אחד וכשדובר בפעולות המגמה התהפכה.

זכור ראש עיריית תל אביב בעבר שכל פעם שנקרא למשרד הפנים בגין חריגות תקציב, הוא צלצל מיד לעיריה והורה להפסיק את הארוחות החמות לקשישים.הזעקה שקמה גרמה לויתור על החריגות. שר הביטחון והרמטכ"ל נוקטים כעת באותה שיטה. אם ההוראה להפסיק טיסות ואימונים היא כדי להקים זעקה, עליהם לבטלה מידית. ואם היא נכונה עליהם להתפטר, לא יתכן ששר ורמטכ"ל שאינם מסוגלים להבטיח את ביטחוננו ואת חיינו יישארו בתפקידם.

רעיון ומחשבה לשר האוצר. אין זה מתפקידך לתקצב את פעולות המשרדים השונים. עליך להביא בפני מליאת הממשלה את המסגרת של סך התקציב ולהטיל על ראש הממשלה והממשלה לקבוע כמה ועבור מה יקבל כל משרד. אתה אדוני השר צריך לדאוג לצד ההכנסות ולוודא שאין חריגה בצד ההוצאות. לא עליך לקבוע מה יעשה כל משרד בתקציבו. הדיון על התקציב הוא מגרשם של כל השרים למעט שלך לפיד. שב בנחת בדיון ותן לאחרים להיאבק. עליך להעמיד את המשאבים למסגרת הכוללת. אם בסוף הדיונים תגלה שהועברו יותר מדי כספים לביטחון ולשטחים, תוכל בתוקף סמכותך למנוע ביצוע התקציב ובכך סביר שתפרק את הממשלה. שר אוצר אינו חותמת גומי של חבריו לממשלה.

ד"ר ר"ח גד פניני, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)