בשנה שעברה הצטרף איש העסקים רמי לוי לקבוצת אנשי העסקים BTI התומכת בקידום שלום עם הפלסטינים לטובת הכלכלה. כשהצעד הזה עורר כמה הרמות גבה, הדגיש לוי, ליכודניק שרוף, כי על אף הצטרפותו, עמדותיו המדיניות עדיין רחוקות מאלה של תומכי תהליך אוסלו. אבל באוסלו, מסתבר, דווקא חלה לאחרונה התקרבות ללוי, או יותר נכון למניית רשת המזון רמי לוי.
המניה הזו היא אחת מחמש מניות ישראליות שנכנסו ב-2013 לתיק ההשקעות של קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה - קרן ההשקעות הריבונית הגדולה בעולם. בסוף 2013 החזיקה הקרן מניות רמי לוי ביותר מ-18 מיליון שקל מתוך החזקות בשווי כולל של כ-3.5 מיליארד שקל ב-62 מניות הנסחרות באחד העם.
האם ההחלטה להיכנס להשקעה ברמי לוי הייתה נגועה בשיקולים פוליטיים? קשה להניח. אבל במקרים אחרים של השקעה בחברות ישראליות, בהחלט פעלה הקרן לפי שיקולים לא כלכליים במוצהר. כך, למשל, בינואר השנה הודיעה הקרן כי היא שבה ומחזירה לרשימה השחורה שלה את מניות אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, וחברת הבת שלה דניה סיבוס.
צעד זה נעשה בהתאם להמלצת ועדת האתיקה של הקרן, שקבעה בנובמבר האחרון ששתי החברות אשמות ב"תרומה להפרות חמורות של זכויות אדם בדרך של בנייה במזרח ירושלים". כתוצאה מההחלטה צפויה הקרן לחסל את השקעותיה באפריקה שהגיעו ל-7.3 מיליון שקלים.
מפסידה נוספת היא יצרנית ציוד התקשורת מלאנוקס; במהלך 2013 חיסלה הקרן הנורבגית את החזקתה בחברה, שעמדה רק שנה קודם לכן על כמעט 60 מיליון שקלים. גם החזקות הקרן באמבלייז נמחקו במהלך השנה. מקרים דומים מהסוג הזה אירעו גם בעבר, למשל בספטמבר 2009 אז החליטה הקרן למכור את החזקותיה ביצרנית הנשק אלביט מערכות משום שהיא סיפקה ציוד לגדר ההפרדה.
נרתעים משותפויות הגז
המקרים הללו אולי צורמים לאוזניים ישראליות, אבל התמונה הכוללת של פעילות קרן ההשקעות הנורבגית היא דווקא חיובית מנקודת המבט הישראלית. במהלך 2013 גדל שווי השקעותיה במניות הנסחרות בבורסה בת"א בשיעור נומינלי של 43%, מ-2.4 מיליארד שקל לכמעט 3.5 מיליארד שקל. גם בנטרול הגאות בבורסה אשתקד מדובר בעלייה מרשימה: חלקה היחסי של הקרן במניות הנסחרות במדד ת"א 100 גדל במהלך השנה ב-21% וחצה את קו מחצית האחוז מסך המניות הנסחרות.
במקביל הגדילה הקרן הנורבגית ב-40% את החזקותיה באיגרות חוב של ממשלת ישראל מ-2.674 מיליארד שקל ב-2012 ל-3.75 מיליארד שקל ב-2013. 693 מיליון שקל נוספים מכספי הקרן מושקעים באג"ח של טבע. כך, הסכום הכולל שמשקיעה הקרן בשוק ההון הישראלי עומד על קרוב ל-8 מיליארד שקל.
ההחזקות המנייתיות הגדולות של הקרן הן בטבע, במניות הבנקים ובכיל (ראו טבלה), כשאת הזינוק המרשים ביותר רשמה מניית בנק הפועלים. מעבר לרמי לוי מעניין לציין את כניסת הקרן גם לפורטפוליו של שתי מניות בתחום חיפושי הגז, דלק אנרגיה ויואל. בשני המקרים מדובר בהשקעה בחברות האם, ולא בשותפיות שתחתיהן - דלק קידוחים אבנר, וישראמקו - מה שיכול לרמז על רתיעה עקרונית מהשקעה בשותפויות מוגבלות.
ממה נובע הגידול בהחזקות הקרן במניות הישראליות? העיתונאי אנדרס הורנוודט (Anders Horntvedt) מהעיתון הכלכלי פיננסאוויזן (Finansavisen) מציין בהקשר זה את החלטת משרד האוצר הנורבגי בקיץ 2012 להכניס את ישראל למדד השווקים המתעוררים (Emerging markets). "מעבר לכך זה לא סוד שהממשלה הנוכחית בנורבגיה מחזיקה בעמדות יותר חיוביות כלפי ישראל מהממשלה הקודמת - וזה בטח לא מזיק", מוסיף הורנוודט.
ואכן, ב-16 באוקטובר 2013 הושבעה באוסלו ממשלה חדשה בראשות מפלגות הימין המתון, שהחליפה קואליציה של מפלגות השמאל שנקטה קו פרו פלסטיני מוצהר. מאז ראש הממשלה החדשה, ארנה סולברג, הספיקה כבר להכריז על התנגדותה העקרונית להחרמת ישראל.
על ההתחממות ביחסים מאז יכול להעיד גם איש העסקים אורני איזקסון, העומד בראש לשכת המסחר ישראל נורבגיה. איזקסון מציין את ההתעניינות הגוברת מצד חברות נורבגיות בפעילות בענף קידוחי הנפט והגז, ומזכיר כנס עסקי ישראלי-נורבגי שמתוכנן להיערך בנובמבר בישראל. "אני מקווה שניתן יהיה לקדם גם את חתימת הסכם המו"פ בין המדינות", אומר איזקסון.
- האם נראה יותר כסף נורבגי מושקע בידע ישראלי?
"אני מקווה ומעריך שכן, אם כי לדעתי יהיה נכון יותר לפתח את היחסים על בסיס הדדי, של השקעות משני הצדדים".
"ההשקעה בישראל תמשיך לגדול"
עם החזקות בהיקף כולל של כמעט 900 מיליארד דולר בניירות ערך ובנדל"ן ב-82 מדינות, קרן הפנסיה הגלובלית של ממשלת נורבגיה נחשבת לקרן ההשקעות הריבונית הגדולה בעולם.
הקרן, שנקראה במקור קרן הנפט, החלה לפעול ב-1996 במטרה לשמור למען הדורות הבאים על העושר שנצבר מהמיסוי הכבד שמטילה נורבגיה על הכנסות חברות המפיקות נפט וגז טבעי בים הצפוני. הסכום הראשוני שהועבר לה על ידי משרד האוצר הנורבגי - הקרן מנוהלת עבור המשרד ע"י הבנק המרכזי של נורבגיה בנאמנות - עמד על כ-8 מיליארד דולר.
מאז 1998 משקיעה הקרן 40% מנכסיה במניות, כשהיתר מושקע באג"ח - בעיקר ממשלתיות - ובנדל"ן. השוק העיקרי שבו מושקעים הכספים הוא כמובן אירופה, שבה יש היום לקרן 2.5% ממניותיהן של כל החברות הציבוריות הנסחרות ביבשת.
יחד עם זאת, על רקע הרצון לפזר סיכונים ולהגדיל תשואות בשנת 2000 החלה הקרן להשקיע גם בשווקים מתעוררים, ועל פי נתוניה היא מחזיקה כיום ב-1.3% מהחברות הציבוריות הנסחרות בכל הבורסות בעולם. התשואה השנתית הממוצעת שהשיגה הקרן בשנים 1998 עד 2013 עומדת על 5.7% ברוטו ו-3.6% בלבד אחרי תקורות והתאמה לאינפלציה.
עיקר הגידול בהיקף נכסי הקרן נובע מהמשך העברות תקבולי המיסים על ידי משרד האוצר. לפי החוק רשאית ממשלת נורבגיה למשוך בכל שנה רק 4% מנכסי הקרן לצרכים תקציביים שוטפים. להערכת העיתונאי הורנוודט, הקרן תמשיך להגדיל את השקעותיה בישראל ולצמצם את חשיפת החסר שלה לשוק הישראלי, ביחס לשאר העולם. "הקרן גדלה במהירות, ומשום כך יש את כל הסיבות להניח שההשקעות שלה בישראל ימשיכו לגדול", הוא אומר. "אין כרגע שום מניעה מבחינת הקרן להשקיע בישראל, למעט בנושאים הקשורים להתנחלויות".
- האם החרם על אפריקה ישראל יורחב לדעתך לחברות נוספות?
"כל חברה שיש לה פעילות במזרח ירושלים, או בהתנחלויות בגדה המערבית מסתכנת בכך שתוכנס לרשימה השחורה, בין אם תאהבו זאת ובין אם לא - זו המדיניות המוצהרת של הקרן".