בג"ץ: המינהל צריך לדאוג לתועלת הציבור כולו

בג"ץ ביטל אתמול את החלטות
מינהל מקרקעי ישראל בעניין
הפשרת קרקע חקלאית של קיבוצים
ומושבים לייעודים לא חקלאיים -
ובעיקר לבנייה, מלאכה ותיירות.
שבעת השופטים בהרכב קבעו
שההחלטות אינן סבירות, מכיוון
שאין הצדקה להטבה הכספית
הגלומה בהן, וכוללת הנחה ניכרת
בדמי החכירה. כמו כן קבעו כי
אין הצדקה לשינוי הייעוד של
הקרקע החקלאית במידה החורגת
מהנדרש למטרות האחרות שלהן
מיועדת הקרקע.



בפסק הדין, שניתן בעתירתן של תנועת "שיח חדש" (הקשת הדמוקרטית מזרחית) ושל החברה להגנת הטבע, נקבע
שמועצת מינהל מקרקעי ישראל מוסמכת לקבל החלטות חדשות במקום אלה
שבוטלו. עם זאת, המליצו השופטים שהכנסת תסדיר את העקרונות שלפיהם
יתקבלו ההחלטות במועצה. בפסק הדין כתב השופט תאודור אור, בהסכמת ששת
השופטים האחרים - אהרן ברק, אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן, דליה



דורנר, דורית ביניש ואיילה
פרוקצ'יה - כי המינהל משמש
נאמן של הציבור כולו לקרקעות
המדינה, ולכן עליו לשמור עליהן
לתועלת הציבור כולו ולהימנע
מטובות הנאה בלתי מוצדקות. כמו
כן פסקו כי אין קשר בין הפיצוי
לשווי הקרקע, וכי יש לפצות
חקלאים באזורים השונים לפי
קריטריונים אחידים.



דם הוראות מעבר. הוראות אלו אמורות לקבוע אילו מהעסקאות שכבר נעשו על
סמך החלטות המועצה לא ימומשו, ואילו יבוצעו למרות ביטול ההחלטות.
בהוראות אלה תובא בחשבון ההשפעה על הסדרים שונים במגזר החקלאי, כגון
הסדר חובות הקיבוצים. עד לגיבוש הוראות המעבר יישארו בתוקף הוראות
המעבר הקיימות, שנקבעו בצו ביניים שהוציא בג"ץ לפני כשנה.



החלטות מינהל מקרקעי ישראל שנפסלו התקבלו ב1995-, וגררו עתירות אחדות.
הקשת הדמוקרטית והחברה להגנת הטבע, שעתירותיהן התקבלו, טענו באמצעות
עורכי הדין אביגדור פלדמן ובנימין הימן כי ההחלטות אינן סבירות
מכיוון שהן מעדיפות שלא כדין את המגזר החקלאי ואינן שומרות על
אינטרסים חברתיים חשובים אחרים, כגון שמירה על שטחים פתוחים.



בדיון בבג"ץ בסוף השנה שעברה טען ראש המטה לביצוע הסדר חובות הקיבוצים
כי יש קשר בין החלטות הללו להסדר. לדבריו, שינוי ייעוד הקרקעות
החקלאיות היה אמור לשמש מקור לפרעון חובותיהם של חלק מהקיבוצים. הוא
גם טען כי ההחלטות חיוניות להבראת הקיבוצים משום שיספקו להם מקורות
פרנסה ותעסוקה.



זמן קצר לאחר הגשת העתירות הקימה הממשלה ועדה בין-משרדית, בראשות
הממונה על התקציבים באוצר, דוד מילגרום, לבחינת החלטות המינהל. מסקנת
הוועדה היתה שכל ההחלטות אינן סבירות ושצריך לקבל במקומן החלטות
אחרות. בעקבות המסקנות הודיע היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, לבג"ץ
שהוא מאמץ את המסקנה והמליץ כי עד לקבלת החלטות חדשות יישארו בתוקף
הוראות המעבר שעליהן המליצה ועדת מילגרום.



לנוכח עמדה זו הוציא בג"ץ צו ביניים שהקפיא את יישום החלטות המינהל
ואימץ את הוראות המעבר, עד לפסק הדין. בפסק הדין אתמול הודגש כי אינו
מאמץ את המלצות מילגרום לגופן, אלא רק מקבל את העמדה שיש לבחון את
מדיניות הקרקעות.