פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מיזם הנשים שמסעיר את ויקיפדיה

      פרויקט לכתיבת ערכים בויקיפדיה על נשים משמעותיות, שיזמה ד"ר שרון גבע, מושך אש מצד עורכים באנציקלופדיה החופשית, שטוענים כי מדובר בדמויות אזוטריות שלא הטביעו חותם

      מרים ברץ הייתה ממייסדי דגניה א' והקימה את הרפת הראשונה בקבוצה. היא עבדה ברפת כ-40 שנה, ונודעה בארץ כרפתנית הראשונה. ואולם, על אף שהטביעה חותם במולדת המתחדשת, באחרונה, לאחר שעלה ערך על אודותיה בויקיפדיה, הציעו עורכים שונים באנציקלופדיה המקוונת למחוק אותו, ולא בחלו בנימה מזלזלת שהופנתה כלפי כותבי הערך ואף כלפי ברץ עצמה, שנפטרה בשלהי 1970.

      "הערך נראה כמו עבודת שורשים של ליטל מקיבוץ נווה-גבינה", כתב "Tshuva", ו"יאיר" תהה "האומנם המאבק הפמיניסטי ראוי להיות מודגם באישה שהצליחה בהירואיות לחלוב פרות ברפת? מה, נגמרו האליס מילריות של העולם, וכל מנהלות התאגידים, הרופאות, החוקרות, המרצות, הקצינות וכו' שזכאותן לערך לא מפוקפקת?".

      "אתם ממש מפתיעים אותי", ענה להם "דוד שי". "הערך עוסק באישה שהיא מחלוצות משק החלב והפמיניזם בישראל. ייתכן שהיום חליבת פרות ברפת אינה נראית פעולה מרשימה, אך כאשר מרים ברץ עשתה זאת, זו הייתה פריצת דרך לחקלאות היהודית בארץ ישראל ולנשים היהודיות בארץ ישראל. כפורצת דרך, מרים ברץ שמה את אליס מילר בכיס הקטן".

      ואילו "גילגמש" ענה לו: "כשגב' ברץ תטיס מטוס או תנהג בטנק גם אני אחשוב כך. חליבת פרה היא עדיין לא פריצת דרך מי יודע מה גדולה. אני מניח שנשים עשו זאת פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. היא לא הייתה חלוצה במשק החלב בארץ. היא הייתה פועלת זוטרה, לא בעלת מפעל שהניח את היסודות למשק החלב בארץ או משהו מעין זה".

      אין לטעות: לא חלב, כי אם הרבה דם רע זורם בשביל שהוביל את ההצעה להעלות להצבעה את המשך קיומו של הערך "מרים ברץ" בויקיפדיה - שאושר לבסוף. לדברי ד"ר שרון גבע, העומדת מאחורי המיזם שהוביל ליצירת הערך הזה וערכים נוספים שעוסקים בנשים, מדובר בהתנכלות על רקע מגדרי.

      הכל התחיל לפני כ-3 שנים, כאשר לפרויקט הגמר של הסטודנטים שלה בקורס "בלי הבדל מין? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות", בחרה ד"ר שרון גבע במשימה שונה מהמקובל. במקום לבקש מהסטודנטים סיכום מעמיק על דמות נשית שאותה יבחרו, ללקט חומרים בסיסיים על אודותיה ברחבי הרשת - בויקיפדיה, למשל - היא בחרה בדרך ההפוכה, והנחתה אותם להקים ערך ויקיפדי עבור הדמות הנבחרת.
      כך נולד המיזם "מעלות ערך - מחזירות נשים להיסטוריה". ד"ר גבע, מרצה בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב, עוסקת בהיסטוריה של החברה הישראלית וזיכרון השואה, תוך התמקדות בהיבט המגדרי, כלומר במקומן של הנשים. היא מנהלת בלוג פמיניסטי בשם "אל מדף ספרי ההיסטוריה", כך שלא קשה לנחש מה האג'נדה שלה.

      "בעבר ביקשתי מהסטודנטים לבחור אישה כלבבם ולכתוב עליה חיבור אקדמי", היא מספרת. "כשהתחלנו לגלות שעל יותר ויותר דמויות אין מידע מספיק ברשת, חשבתי שיהיה זה פרויקט חשוב לכתוב את הערכים, במיוחד לאור החשיבות הגוברת של ויקיפדיה כבסיס אינפורמטיבי".

      אולם בעוד שהנחת המוצא שלה הייתה כי מדובר בצעד שישדרג את המידע האינטרנטי החופשי, יעשיר אותו ואולי אפילו יתקן עוול, הרי שלאחרונה למדו היא וכל הסטודנטיות והסטודנטים העוסקים במלאכה שמדובר במשימה מורכבת, שאינה מסתיימת עם העלאת הערכים ואישורם. כעת גבע ועוזרת המחקר שלה רוני מנט נדרשות להיאבק על זכות קיומם של חלק מהערכים. "מרים ברץ" הוא רק אחד מהם.