האם נכנע לפידות (אייל) לדרישותיו של לפיד (יאיר)? חברת הביטוח הפניקס , שבשליטת קבוצת דלק, החליטה לעצור את ההליך של אישור חבילת השכר הנדיבה למנכ"ל אייל לפידות, שעוררה את זעמו של משרד האוצר, בראשות השר לפיד. כך נודע ל"גלובס".
לאחר שלאחרונה ספגה הפניקס אש חזיתית מהמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, שזימנה את חברי הדירקטוריון שלה כדי שיסבירו מדוע אישרו את הסכם השכר של לפידות, החליטה החברה לבטל את האסיפה הכללית שזומנה ל-30 ביוני לצורך אישור תנאי השכר. בהפניקס מסבירים כי ביטול האסיפה נועד לצורך "גיבוש מדיניות תגמול חדשה".
בהפניקס, כך מסביר גורם המעורה בנושא, מבקשים "לגבש דברים מחדש, וגם לחכות ולראות איך מטפלים במקומות אחרים בסוגיית התגמול למנהלים המשתכרים מעל לרף של 3.5 מיליון שקל לשנה". עצם ביטול האסיפה, ואי-בחירת האופציה לדחייתה, מלמדים על כך שוועדת התגמול של הפניקס לא הגיעה עד כה לפתרון המוסכם על חבריה, כזה שלהערכתם לא יזכה לקלחת רותחת פומבית מכיוון ראשי האוצר.
לאור ביטול האסיפה הכללית ורצון הפניקס ללמוד מדרך פעולתם של גופים פיננסיים גדולים אחרים, נראה שאישור שכרו של לפידות יידחה לפחות בחודשיים - חודש אחד כדי להמתין ולראות מה קורה בשוק, ולגבש חבילת תגמול חדשה, ועוד חודש עד לזימונה של האסיפה הכללית, שנדרשת לאשר את שכר המנכ"ל.
זה שלושה חודשים, מאז 1 באפריל השנה (אז תמה תקופת הסכם ההעסקה הקודם של לפידות) אין למנכ"ל הפניקס הסכם העסקה מאושר.
לפידות הוא מבעלי השכר הגבוה במשק בשנים האחרונות. ב-2007-2013 עמדה עלות שכרו המצרפית כמנכ"ל הפניקס ודלק ישראל לפניה על כ-100 מיליון שקל (מתוכה כ-60 מיליון שקל בהטבה מבוססת מניות).
בתחילת החודש, ולא בפעם הראשונה, פרצה סערה סביב כוונת החברה להעניק ללפידות חבילת תגמולים שנתית של כ-10 מיליון שקל, ובעלות כוללת של 41.4 מיליון שקל בשנים 2014-2017. בעקבות כך, החליטה הפניקס לכנס שוב את ועדת התגמול של הדירקטוריון לדיון מחודש בשכר המנכ"ל, כדי לנסות ולשנות את חבילת התגמול. כעת, כאמור, החליטו בחברה להניח לעניין לפי שעה, ולצפות בהתפתחויות.
ביטוח ישיר מיישרת קו
הפניקס אינה הדוגמה היחידה לגוף פיננסי שנאלץ לשנות את תוכניות התגמול שלו בעקבות דרישת משרד האוצר לעצור את השתוללות תגמול המנהלים בענף, שבו זוכים מנכ"לים של בנקים וחברות ביטוח לשכר עתק בעלות של כ-10 מיליון שקל, ולעיתים אף יותר, בשנה.
האגרסיביות שנוקט משרד האוצר התגברה בפברואר השנה, לאחר שאושרו תוכניות התגמול לבכירים בבנק לאומי, ולאחריו בבנק הפועלים. או אז אמר שר האוצר לפיד, כי "אף שאני סבור שיש לתגמל באופן נאות מנהלים שכירים בכירים במערכת הבנקאית על עבודתם, הרי ששכר של עד כמעט 10 מיליון שקל לשנה, כפי שאושר לבכירי לאומי והפועלים, הוא מופרז ואינו מוצדק, לא כלכלית ולא מוסרית... המסר שלי ברור: הגזמתם. צריך להפסיק את חגיגות השכר של המנהלים השכירים במערכת הפיננסית".
על פי תזכיר החוק של האוצר, שפורסם לאחרונה, כל שכר של מנהל שעלותו גבוהה מרף של 3.5 מיליון שקל לא יוכר לצורכי מס מבחינת החברה. נוסף על כך, לאחרונה פרסם האוצר הנחיות לגבי תגמול בכירים בגופים המוסדיים, שם נקבע בין היתר שהתגמול המשתנה לא יכול להיות גבוה יותר מהתגמול הקבוע, והוחלט על קשירת התגמול לעמידה במדדי סיכון ותוצאות ההשקעות ועל מתן המענקים לאורך שנים, תוך יכולת השבת מענק לאחר מעשה.
תגובה חיובית ראשונה מצד גוף פיננסי לדרישות האוצר התקבלה אתמול מחברת איי.די.איי ביטוח (המשתייכת לקבוצת ביטוח ישיר של משפחת שנידמן), שעדכנה את מדיניות התגמול שלה כך שתתאים להנחיות האוצר.
החברה דיווחה לבורסה, כי "בכוונתה להחיל על מדיניות התגמול את התקרה בגובה עלות השכר המרבית הנקובה בתזכיר החוק... קרי 3.5 מיליון שקל, אלא אם גובה התקרה ישתנה במסגרת החוק שיתקבל בכנסת, שאז תבוצע ההתאמה הנדרשת".
בשנים האחרונות נמנה מנכ"ל איי.די.איי ביטוח, רביב צולר, עם צמרת מקבלי השכר במשק. כך, בשנים 2013 ו-2012 קיבל צולר שכר, מענקים ואופציות בעלות של 11.9 מיליון שקל ושל 11.6 מיליון שקל, בהתאמה.
מאידך גיסא, בבנק מזרחי טפחות, שהעלה לאחרונה לאישור האסיפה הכללית את חבילת התגמול של המנכ"ל אלדד פרשר, בהיקף של עד 6.4 מיליון שקל בשנה, לא זכתה עמדת האוצר לאוזן קשבת.
חרף מסרים חריפים שהושמעו מכיוון האוצר ערב ההצבעה, אושרה תוכנית התגמול של פרשר על-ידי בעלי מניות המיעוט (בעיקר הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור).
הליך אחר המקודם בימים אלה לאישור תגמול במיליוני שקלים לבכיר במערכת הפיננסית הוא הבונוס ליו"ר בנק דיסקונט, יוסי בכר. הבנק ביקש לאשר מתן בונוס בגובה 2.2 מיליון שקל ליו"ר בגין 2013, אך מהלך זה זכה להתנגדות, בין היתר מצד חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי. זו שינתה את עמדתה, והמליצה לאשר את המענק לאחר שהופחת בכ-30% לכ-1.5 מיליון שקל.