החוב לפנסיה התקציבית בסוף 2013: 565 מיליארד שקל

מדוחות הממשלה לשנת 2013 עולה כי המדינה חייבת לזכאי הפנסיה התקציבית סכום שמגיע לכ-345 מיליארד שקל - למעלה ממחצית מזה לגמלאי מערכת הביטחון. ומה עם הביטוח הלאומי?

  • פנסיה תקציבית
אדריאן פילוט

החבות האקטוארית כלפי גמלאים הזכאים לפנסיה תקציבית הגיע בסוף 2013 לכ-345 מיליארד שקל, כאשר יותר ממצחית מסכום זה (51%), כ-177 מיליארד שקל, הם החבות האקטוארית לגמלאי מערכת הביטחון. כך עולה מהדוחות הכספים של ממשלת ישראל לשנת 2013.

לפי הנתונים, מדינת ישראל שילמה רק בחודש דצמבר 2013 לזכאי פנסיה תקציבית סך של כ-1.3 מיליארד שקל לחודש, כאשר 563 מיליון שקל לחודש משולמים לפנסיונרים של מערכת הביטחון (כ-43%). התשלום החודשי למערכת הביטחון המורחבת (כולל משטרה ושב''ס) מגיע לכ-743 מיליון שקל. לפי נתוני החשכ"ל, תשלום זה צפוי להגיע לכ-1.55 מיליארד שקל לחודש השנה (כ-18.6 מיליארד לשנה) ולגעת בשיא כל הזמנים בשנת 2034, אז סך התקציב המיועד לתשלום פנסיה תקציבית יגיע לכ-26.4 מיליארד שקל.

סך החבות האקטוארית לפנסיה תקציבית (כולל פעילים זכאים) הגיע בסוף 2013 ל-565 מיליארד שקל יותר מחצי טריליון שקל. רק לסבר את האוזן, המספר הזה בשנת 2009 עמד על 455 מיליארד שקל, עליה של כ-24% תוך 4 שנים המהווים גידול של כ-110 מיליארד שקל, סכום שווה לערך לתקציב החינוך, הבריאות, הרווחה, ההשכלה הגבוהה, הקליטה, וכלל העברות לביטוח הלאומי (קצבאות), יחד, לשנת 2014.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

השופט שמקבל 86,513 אלף שקל לחודש

מספר הזכאים אינו מדווח שכן רובם משתייכים למערכת הביטחון שאיננה מוכנה למסור מידע על מספר זכאי פנסיה תקציבית (פעלים אך גם גמלאים). הנתונים קיימים רק לגבי הזכאים הלא ביטחוניים: כ-113 אלף גמלאים אזרחיים זכאים לפנסיה תקציבית ועוד כ-100 אלף עובדים פעילים במערכת המדינה, המשטרה, השב''ס וההוראה יקבלו גמלאות לפי ההסדר הישן של פנסיה תקציבית.

בהתאם לטענת מערכת הביטחון, הגמלה החציונית שם איננה הגבוהה ביותר מהמערכות ועומדת על 11,752 שקל (נמוך מזו של ביקורת המדינה, שרים, חכים ושופטים) אך היא עדיין גבוהה מהגמלה החציונית (כ-9,684 שקל), שיאני הגמלאים הם בראש הטבלה אחרי השופטים, יותר מרבע מהגמלאים מקבלים יותר מ-16 אלף שקל לחודש, הם הנהנים הגדולים ממערכת הפנסיה התקציבית ושימו לב לנתון הבא: החבות האקטוארית כלפי גמלאי מערכת הביטחון שזכאים לפנסיה תקציבית מעל 20 אלף שקל מגיע לסכום עתק של יותר מ-40 מיליארד שקל.

בהקשר הזה יצוין כי ישנם 9 בכירים של מערכת הביטחון לשעבר שמקבלים גמלא חודשית של מעל 60 אלף שקלים ועוד 11 בכירים בפנסיה שמקבלים גמלא של מעל 55 אלף שקלים. כמו כן, ישנם עוד כ-950 פנסיונרים של מערכת הביטחון שמקבלים גמלא שנע בין 30 ל-40 אלף שקל, המשתווה לשכר של מנכ''ל במשרד ממשלתי.

עוד עולה מהנתונים כי 30% מגמלאי מערכת הביטחון מקבלים גמלא של עד 10 אלף שקלים, כאשר 44.4% (הרוב) מקבל גמלא שנע בין 10 ל-20 אלף שקל, עדיין גבוהה מאוד לעומת הגמלה הממוצע בקרב עובדי הוראה ומערכת הבריאות (יותר מ-5,900 שקל) ומרוב גמלאי המדינה.

נזכיר כי גיל הפרישה הממוצע בצה''ל (ללא לוחמים) עומד על כ-46 שנה גיל הפרישה הנמוך במערכת הציבורית- כאשר לפי החלטת ממשלה משנת 2010 הוא צפוי להעלות לכ-53-54. עם זאת, הסכם זה עומד בסכנה שכן מערכת הביטחון דורשת בגינו פיצוי בצורה של העלאת שכר, אותה האוצר מסרב לה בתוקף. שר הביטחון, משה יעלון, אמר החודש בישיבה של ועדת העבודה הרווחה של הכנסת, כי ללא תוספת שכר מיידית, הוא יבקש להעביר "תזכיר חוק שמחזיר את מודל הקבע למצבו הקודם (המבטל את העלאת גיל הפרישה א.פ.)".

קבוצה אחרת שמושכת הרבה תשומת לב מורכבת מכ-600 גמלאים שכיהנו כבכירי מערת המשפט בישראל והם שיאני הגמלה בכמעט כל פרמטר אפשרי: הגמלה החציונית עומדת על 36,868 שקל, שווה ערך לגמלא הממוצעת של 8 (!) גמלאי במדינה ו-74% גבוה מגמלה של שר בישראל.

לפי הדוחות, ישנו שופט בדימוס בישראל שמקבל גמלה בסך 86,513 אלף שקל לחודש, קרי, גמלה שנתית של 1,038,156 שקל לשנה. עוד עולה כי שני דיינים מקבלים גמלה של יותר מ-78 אלף שקל לחודש, שני גמלאי בית דין לעבודה מקבלים יותר מ-54 אלף שקל לחודש ו-15 שופטים בדימוס מקבלי גמלה שנע בין 75 ל-52 אלף שקל לחודש- פי שלושה ממה שמקבל שיאן הגמלה בקרב עובדי ההוראה בישראל.

הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בכלל ההתחייבויות שלו בעוד פחות מ-30 שנה

המוסד לביטוח הלאומי (מל''ל) לא יוכל לשלם את כל התשלומים אליהם הוא מחוייב על פי חוק וזה יקרה כבר בעוד כ-28 שנה, כך כותבת החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו בדוחות הכספים של הממשלה. בהקשר הזה יצוין כי בדוח מבקר המדינה האחרון, כתב יוסף שפירא כי "התחייבויות הממשלה לזכאי פנסיה תקציבית וביטוח לאומי עלולות לאיים על הקיימות הפיסקלית של המדינה בטווח הארוך".

הערכות הקשות מבוססות על תרחיש לפי כבר בתוך עשור (2024), קרן המוסד (היתרות שנצברו עד כה) תתחיל להתרוקן ועד 2042 היא תתאפס, כך שללא הזרמה נוספת, המל''ל יצטרך להחליט איזה קצבאות הוא מפסיק לשלם.

לפי הדוח, כבר ב-2010 נפתח גירעון תזרימי של כ-2 מיליארד שקל שצפוי להגיע ב-2030 לכ-13.5 מיליארד שקל. באוצר מסבירים כי הסכומים אותם האוצר מעברי למל''ל הולכים וגדלים וצפויים להכפיל עצמו עד אותו תאריך: כ-18.5 מיליארד שקל ב-2010 ועד לכ-38 מיליארד שקל בעוד כ-15 שנה. לפי החישובים האקטוארים, הנטל התקציבי יגיע ליותר מטריליון שקל בעוד כ-75 שנה.

לא בונים מספיק

סך הקרקעות למגורים התפוסות גדלו משנת 2012 לשנת 2013 ב-4 אלף דונם בלבד (כ-1.8%), מ-225 ל-228 אלף דונמים - כך עולה מהדוחות הכספיים של הממשלה. עוד עולה כי מספר הדונמים הפנויים לבנייה למגורים (היצע הקרקעות למגורים) גם עלה בהיקף מצומצם 3 אלף דונמים בלבד והגיע בסוף 2013 ל-81 אלף דונמים, כך שמקום לבנות בתים בישראל יש מספיק. לפי הנתונים, שווי הקרקעות הפנויות גדל ב-5.7% והגיע לכ-108.3 מיליארד שקל. מנגד, שווי הקרקעות התפוסות צנח משמעותית מ-3.3 מיליארד ל-2.8 מיליארד שקל.

תמלוגים: כמה תקבל המדינה מכיל ומהגז?

נכס לא פחות חשוב של ממשלת ישראל הינם התמלוגים. לפי הדוחות, החשכ''ל מעריך כי רק התמלוגים בגין תגליות הגז (בתמר בלבד) נאמדים בכ-10.3 מיליארד שקל (עד 2042) בגין הפקה של 282 מיליארד מ"ק.

כמו כן, הממשלה מעריכה את התמלוגים מאשלג שמגיעים בים המלח בכ-3 מיליארד שקל ב-16 השנים הבאות, עד תום תקופת ההסכם עם מפעלי ים המלח. עוד נאמדו התמלוגים ממחצבי חצץ וחול בכ-2.1 מיליארד שקל. סך התמלוגים העתידיים נאמדו בכ-15.6 מיליארד שקל.

כמה הציבור חייב למדינה?

אחת השאלות המעניינות שעולות מהדוחות הכספיים איך מגיעים מגירעון תקציבי של 33.4 מיליארד שקל לגירעון חשבונאי (אחרי נכסים והתחייבויות) של כ-78.2 מיליארד שקל. החלק הגדול מוסבר מהתחייבויות לעובדי המדינה, אך חלק לא מבוטל מוסבר ב"חובות" של הציבור למדינה.

לפי הנתונים, ישנו חוב של כ-25 מיליארד שקל כלפי המדינה. למי חייבים? 11.2 מיליארד שקלים חייבים אזרחים וחברות לרשות המסים; כ-10.5 מיליארד שקל חייבים לביטוח הלאומי; עוד כ-9.3 מיליארד שקל חייבים למשרדי הממשלה השונים ועוד כ-6.3 מיליארד שקל חייבים לחברות הממשלתיות השונות.

בדוח הובהר כי לצורך גביית חוב יעילה יותר הוקמה בשנה שעברה מערך גבייה ממשלתית. פירוט מעמיק יותר מעלה כי ישנו חוב כלפי מנהל מקרקעי ישראל בסך 2.3 מיליארד שקל וחוב של 2.4 מיליארד שקל למשרד הבריאות. כמו כן, החוב לתאגידי הביוב עולה על מיליארד שקל.

מי הם החייבים הגדולים לרשות המסים? החברות העסקיות בישראל אשר חייבות לרשויות המס כ-3.3 מיליארד שקל ובעלי הדירות שמכרו ועשו רווח יפה וחייבים לרשות 1.7 מיליארד שקל בגין מס שבח; ורוכשי הדירות היקרות שחייבים למס רכישה 1.6 מיליארד שקל (רוכשי דירות "זולות" פטורים ממס רכישה). יצוין כי החובות לרשות המסים ירדו בשנת 2013 בכחצי מיליארד שקל לעומת 2012.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully