ביום שלישי הקרוב תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשינויים המוצעים לצורך עדכון תמ"א 35. תוכנית המתאר הארצית, שפורסמה לתוקף בשנת 2005, קובעת למעשה לאן פונה הבינוי בישראל בעתיד, ועל כן התוכנית גוברת בחשיבותה על תוכניות אחרות. התוכנית קובעת גם כי בכל ארבע שנים ידון צוות היגוי מקצועי בעדכון התוכנית, ככל שיידרשו שינויים בתוכנית, בהתאם למציאות המשתנה. הצוות הגיש המלצותיו למינהל התכנון סמוך מאוד לכניסתה לתפקיד של בינת שורץ, ראש מינהל התכנון.
לאחר סדרה של דיונים, תיאלץ המועצה הארצית בראשות מנכ"ל משרד הפנים שוקי אמרני, להכריע בשאלה האם לאמץ את השינויים המוצעים - ואת השינויים של מי.
בדיונים בנושא הובילה שורץ בשנתיים האחרונות עמדה שונה מהמלצות הצוות, ששם דגש רב יותר על שימור המצב הקיים תוך שינויים מינוריים, לעומת עמדת שורץ שמעניקה משקל רב לפיתוח והבנייה.
שלושה שינויים מרכזיים מוצעים לתמ"א במסגרת העדכון, ושמעוררים סערה בשל מחלוקת בין מי שרואים בהם הכרח המציאות לבין מי שרואים בהם הרס הקיים.
השינוי הראשון עוסק בשטחים המיועדים לבנייה, שמסומנים כיום בתוך הערים ובצמוד להם. השינוי המוצע קובע כי המרקם העירוני יורחב ב-2% אל שולי הערים שכיום מאופיינים בשטחים פתוחים. "התומכים בהצעה מדברים על הצורך שנובע ממצוקת הדיור וממצוקת השטחים הקיימים לבנייה, ואלה שמתנגדים לה טוענים בתוקף שהיקף השטחים הקיימים לבנייה הוא עצום, ושקיים פוטנציאל להקמת מאות אלפי יחידות דיור שטרם מומשו, ולכן אין סיבה למהר ולבנות על שטחים פתוחים", אומר אמרני.
"גם ראשי הרשויות המקומיות חלוקים בדעתם בנוגע לשינוי המוצע. ישנן רשויות שהשטח שלהן קטן והן משוועות לשטחים נוספים לבנייה, ומנגד יש ראשי הערים שאינם מעוניינים להוסיף לתחומן תושבים שישלמו ארנונה למגורים, דבר שגם יביא להחלשת מרכז הערים שמהם יזלגו אוכלוסיות חזקות אל שכונות חדשות שיוקמו בשולי הערים".
שינוי נוסף שיידון ביום שלישי מתייחס לנושא ערכי טבע ונוף. תמ"א 35 מגדירה היום אזורים עם חשיבות של ערכי טבע ונוף, בעלי ערכים וחשיבות היסטורית, לאומית וחינוכית. "בנייה באתרי מורשת מעין אלה מקשה על השימור שלהם", מסביר אמרני. "היום תמ"א 35 מטילה מגבלות רבות על בנייה ופיתוח אזורים כאלה, והצעת השינוי שמוגשת מדברת על הסרת חלק מהמגבלות ועל הגדלת השטח הכולל של מכלולי הנוף".
"המושבים מושכים אוכלוסיות חזקות"
שינוי נוסף, שעורר צונאמי של ממש בין ראשי ערים לבין ראשי תנועת המושבים, מתייחס להקמת יחידת מגורים שלישית בנחלות במושבים. השינוי לא נכלל בסוף בהמלצות הצוות המקצועי, אך המועצה הארצית צפויה לדון בו.
"זו סוגיה מורכבת שיוצרת דילמות לא פשוטות", אומר אמרני. "מצד אחד ישנם בפריפריה מושבים שקיים בהם צורך מהותי להתרחב. מצד שני, יש קושי מסוים לקבוע איפה כן מוצדקת הרחבת הבתים ואיפה לא. מנגד, קיימת גם בעיה בכל מה שנוגע לשמירה על הערים. מאחר שהניסיון מלמד שלמקומות כמו מושבים, עם בנייה צמודת קרקע ואיכות חיים, מגיעות אוכלוסיות חזקות מתוך הערים.
"הדבר פוגע מן הסתם במרכיב החברתי והכלכלי של הערים הסמוכות והמטרה של הממשלה היא לחזק עירוניות, כי ערים חלשות משפיעות באופן שלילי על החוסן החברתי, הכלכלי והלאומי של ישראל ויוצרות אי שוויון במתן שירותים לתושבים, גם כשאותם תושבים משלמים ארנונה זהה".
לקראת הדיון, מבהיר אמרני כי "התשתית החוקית של תמ"א 35 גוברת בהיררכיה על תוכניות אחרות, בשל העובדה שהיא אמורה לכוון את פניה של המדינה ולקבוע איפה יבנו ואיפה לא", מסביר אמרני. "לכן, גם הוועדות המחוזיות והמקומיות אמורות לפעול לפי מדיניות התמ"א".
לדברי אמרני, החשיבות של תמ"א 35 היא גדולה משום שלכללים שהיא קובעת ישנן גם השלכות חברתיות ולא רק תכנוניות. "לכל החלטה שמתקבלת בנושא של תמ"א 35 יש השלכות ברמה החברתית, הכלכלית וגם הלאומית, שנוגעות לפיזור אוכלוסיה וכדומה", אומר אמרני. "כשקובעים איפה בונים ומה יהיה גודל הדירות, בין אם מדובר בדירות קטנות או בווילות, המשמעות היא לא רק תכנונית, כי קובעים בעצם איזה אוכלוסייה תגיע ולאן".
"אני רואה במערכת התכנון הרבה מעבר לשרטוטים של מתכננים וחישובים של שמאים", אומר אמרני. "מדובר במערכת שצריכה להתחשב בשיקולים חברתיים ברמה מקומית וארצית לאור ההשלכות וההשפעות של ההחלטות על הפרט ועל החברה. הדיונים בוועדות התכנון מניסיוני כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, יו"ר הוד"ל, ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הם במידה רבה זירה של התגוששות בין אינטרסים שונים שלעתים מנוגדים בגלל תפיסות שונות, כמו למשל באופן הטיפול במצוקת הדיור. האם בשם הפתרון למצוקת הדיור נכון לפגוע בערכים אחרים? מה גם שקשה מאוד לומר בוודאות שהפגיעה בשטחים פתוחים והנגזרת מהן תביא בהכרח לפתרון.
אמרני מודה כי כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ההחלטות שיידרש לקבל יהיו מורכבות. "הדילמה לא פשוטה", הוא אומר. "התמ"א מאזנת צרכים שונים שלעתים מנוגדים, בין הרצון לפיתוח לבין הרצון לשמור על שטחים פתוחים. היא מכוונת לבנייה בתוך הערים, כאשר קבעה ארבעה מטרופולינים: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, ובין אותם מטרופולינים, המרקמים הם לא עירוניים. השינויים שמוצעים ויועלו לדיון ב-1 ביולי מתבססים על המלצות הולנת"ע שקבעה ועדת היגוי למועצה הארצית בנושא, שמעה עמדות שונות וגיבשה המלצות שיוצגו בפני המועצה הארצית, שלאחריהן יתקיים דיון, וככל שיהיו חילוקי דעות תתקיים גם הצבעה בעניין".
"גדעון סער עובד כמו שני שרים, רק הוא לא יודע את זה"
"קיים מתח מובנה בין השלטון המרכזי למקומי ומי שאומר שקיימת אידיליה ביניהם לא מבין כלום. המדינה רוצה ליישב עולים חדשים - וערים לא מעוניינות שזה יקרה אצלן. המדינה רוצה בנייה למגורים - והערים רוצות בנייה של עסקים מניבי ארנונה. מדינה רוצה דירות קטנות עבור זוגות צעירים, ואילו השלטון המקומי רוצה דירות גדולות שימשכו אוכלוסייה חזקה. הקמה של כבישים, צינורות להובלת גז, בתי עלמין - כל אלה מטרות חשובות, אבל אף אחד לא רוצה שזה יקום אצלו.
"ההשפעה העצומה שיש להחלטות של מוסדות התכנון ברמה המקומית יוצרת קרקע פורייה לניסיונות של גורמים אינטרסנטים להשפיע על ההחלטות, ומשום כך חשוב מאד להבטיח את תקינותו של התהליך. השינויים בתמ"א 35 בעלי משמעות רבה לטווח רחוק של שנים רבות ולכן הם חייבים להיעשות בראייה רחבה וכוללת בהתייחס לרפורמות שמוביל שר הפנים גדעון סער בשנה האחרונה, שאמורות להביא בין היתר לצמצום הפערים בין רשויות מקומיות. במסגרת זו סער עובד בשנה האחרונה כמו שני שרים, הוא רק לא יודע את זה עדיין. כי אין לו נקודת השוואה שלנו במשרד הפנים יש".