מאיימים על ההגמוניה האמריקאית?

פרופ' פול גומפרס, אחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום ההון סיכון יגיע בשבוע הבא לישראל לכנס ההיי- טק השישי של ארנסט יאנג. פרופ' גומפרס, המלמד בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, ירצה על עתיד תעשיית הון הסיכון העולמית וההשפעה על התעשייה בישראל.



גומפרס עשוי, קרוב לוודאי, להתייחס להשפעה של מחזוריות תעשיית ההון סיכון, כפי שקיבלה ביטוי בספרו "Venture Capital Cycle". הספר, שפורסם ב-1999, ניתח את הצמיחה של תעשיית ההון סיכון בארה"ב מפחות מ-1 מיליארד דולר ליותר ל-60 מיליארד דולר ב-25 השנים האחרונות - קצב גידול שעלה על כל מוצר השקעה אחר.



אולם גומפרס, רץ מרתון מקצועי שאף השתתף באולימפיאדה ב-1998, יתעלם ככל הנראה מאחת התופעות המעניינות בשוק ההון סיכון המקומי - הניסיון של קרנות הון סיכון אירופיות לאיים על ההגמוניה של קרנות ההון סיכון האמריקאיות בהשקעות בישראל.



בעוד מנהלי הקרנות בארה"ב מקדישים חלק ניכר מזמנן לסייע לחברות הפורטפוליו להתמודד עם המשבר במגזר ההיי-טק ועם המיתון של הכלכלה העולמית, מצב המקטין את יכולתן להתמקד בהשקעות חדשות מעבר לים, גוברת הפעילות של קרנות הון סיכון אירופיות חדשות בהשקעות בחברות סטארט אפ ישראליות.







אותן קרנות אירופיות חדשות גייסו כספים בשנתיים האחרונות, ולכן אין להן "גיבנת" שנושאות הקרנות האמריקאיות והן יכולות להפנות את מירב המשאבים שלהן לאיתור טכנולוגיות חדשניות בעלות פוטנציאל הצלחה. מאחר שתרבות היזמות באירופה עדיין מפגרת אחר זו שהתפתחה בארה"ב ובישראל, הן מתקשות למצוא את מבוקשן באירופה ונודדות לישראל, למרות הסיכון הביטחוני בארץ, סיכון שמונע כמעט לחלוטין הגעה לישראל של משקיעים מארה"ב.



אחת הקרנות האירופיות הבולטות היא אלווין קפיטל פרטנרס (Elwin Capital Partners), שהוקמה על ידי וינסטון גינסברג ואלי מוריאדק, שני מנהלים בכירים לשעבר בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס. הקרן, שבסיסה בלונדון, החלה לפעול לראשונה בישראל באמצע שנת 2001, כאשר השקיעה סכום של 4 מיליון דולר במסגרת גיוס הון פרטי בהיקף של 10 מיליון דולר של חברת קונגרואנסי, ולאחר מכן השתתפה בגיוס של 10 מיליון דולר שהשלימה חברת סלטיק באוגוסט שנה שעברה.



באוגוסט השנה השקיעה אלווין 4 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ הישראלית אדובה (Aduva), המפתחת מערכת ניהול למערכות ארגוניות מבוססות לינוקס, כחלק מסבב גיוס שלישי בהיקף של 18 מיליון דולר. במקביל השתתפה אלוין בגיוס של 24 מיליון דולר שהשלימה חברת הסטארט אפ הישראלית דיון נטוורקס, המפתחת שבבים לפלטפורמות תקשורת.



גינסברג ומוריאדק לא רק משקיעים בחברות ישראליות אלא גם פותחים להן דלתות. בזכות הקשרים שרכשו מעבודתם גולדמן סאקס הם סידרו למנהלים של החברות הישראליות שבהן השקיעו, פגישות עם אנשים בכירים באירופה, אשר מהווה יעד לא פחות חשוב עבור חברות ישראליות.



קרן אירופית בולטת נוספת היא אליס ונצ'רס, שהשקיעה בשנה האחרונה בישראל סכום כולל של כ-10 מיליון דולר. אליס ונצ'רס, המנהלת כ-170 מיליון דולר, השקיעה 3 מיליון דולר בחברת NiTi, המתמחה בפיתוח מוצרים רפואיים, והובילה גיוס בהיקף של 6 מיליון דולר עבור חברת במבו מדיה קאסטינג, המפתחת טכנולוגיה להעברת תכנים ברשתות תקשורת סלולריות. בנוסף, הובילה אליס ביחד עם פיטנגו גיוס סיד בהיקף של 4 מיליון דולר עבור חברת בריינסגייט (BrainsGate).

פעילות השקעות ההון סיכון של קרן אליס בישראל מנוהלת על ידי הלל מילוא, ששימש כמנכ"ל כלל הון סיכון. מאחורי אליס ונצ'רס עומדים בנק המסחר מדיובנקה, אוניברסיטת בוקוני ומוסד הפוליטכניק של מילנו. בין המשקיעים בקרן ניתן למנות את חברת הביטוח הבינלאומית ג'נרלי, בנקו די רומא, חברת פירלי ותאגיד הרכב פיאט.



מאז תחילת השנה פעילה בישראל גם קרן ההון סיכון הגרמנית ווסט-שטיג פרטנרס, המנהלת כ-120 מיליון יורו, ונמצאת בבעלות ווסט אל.בי (WestLB), אחד הבנקים המסחריים הגדולים בגרמניה וחברת החשמל הגרמנית שטיג.



הקרן השקיעה סכום כולל של 7.5 מיליון דולר בשלוש חברות סטארט אפ ישראליות, ולדברי ד"ר האנס בטץ, מנכ"ל ווסט-שטיג, הקרן עומדת להשלים בקרוב השקעה רביעית בישראל. ביוני השקיעה ווסט-שטיג סכום של 2 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ הישראלית אינפוסייקלון ומוקדם יותר השנה הקרן השקיעה 4 מיליון דולר בלמדא קרוסינג ו-1.5 מיליון דולר בחברת טבת פרוסס קונטרול.



קרן נוספת שזכתה החודש לחשיפה היא קרן Tlcom קפיטל פרטנרס, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ הישראלית אקסרה נטוורקס (Axerra Networks), מקבוצת רד, במסגרת גיוס של 10 מיליון דולר שהשלימה החברה לפני שבועיים. הקרן, המנהלת כיום כ-185 מיליון יורו, השקיעה גם בשתי חברות ישראליות נוספות - ספרה וסלגלייד.



בהנחה שלא צפוי מפנה קרוב במצב הביטחוני בישראל, שיוביל לשינוי בנכונות של הקרנות האמריקאיות להגיע לישראל על מנת לבחון השקעות בחברות טכנולוגיות מקומיות, גבוהה הסבירות שהקרנות האירופיות, ביחד עם הקרנות הישראליות, יתנו את הטון במימון הפעילות של היזמים הישראלים על חשבון הקרנות מארה"ב.