"מגן המס" נמצא בספק

לאחרונה פורסם כי הבעלים לשעבר של "כמעט חינם" עדי צים השתלט על השלד בורסאי אס. אר. אקורד והזרים לשלד פעילות עסקית של ניכיון שיקים או תחומי פעילות אחרים. המניה ביצעה זינוקים ועליות חדות לאחר כניסת צים.

ננסה ולבחון מתי ומדוע המהלך כדאי לביצוע. חברת אס. אר. אקורד הייתה בראשית דרכה חברת דוברת שרם והוקמה על ידי אשפי הבורסה באותם ימים, מנכ"ל כלל אהרון דברת והמשנה שלו יצחק שרם. לימים שונו הבעלים והשמות של החברה. אולם כאמור בדיני התאגידים – לא חשוב מי הבעלים, החברה הינה ישות משפטית נפרדת ולכן קיומה בזכות עצמה, ללא קשר לבעליה, הינה מכוח החוק. חברה היא ישות בעלת מאפייני אישיות כמו אדם – היא נולדת, חיה ומתה, אלא שמותה איננו טבעי הוא תוצאה של תהליך מובנה ומוסדר. החברה המקורית בגלגוליה השונים צברה הפסדים גבוהים והגיעה למצב של "שלד בורסאי" עם הפסדים של למעלה מ 200 מיליון שקל. את השלד הזה מבקש עדי צים לרכוש ולהעביר לתוכו פעילות עסקית ולהפיח בשלד חיים.

הליך ההנפקה בבורסה הכנת תשקיף ופרסומו, קבלת אישורים רגולטורים ועבודת הפצת המניות הינם יקרים ומסובכים. רכישת השלד הבורסאי עוקפת את הקשיים הכרוכים בתהליכים הנ"ל ובעצם מנצלת את היתרונות בקיומה של חברה ציבורית שניתן להפעילה מכאן ואילך. הדבר משול לרכישת מוצר מוגמר על פני יצירתו מתחילתו, ובעיקר כאשר מחירו של המוצר המוגמר נמוך לעומת ייצורו מבחינת העלויות והן מבחינת הקשיים הכרוכים. לפיכך רכישת שלד בורסאי שהוא בעצם מעטפת ריקה מתוכן, מכניסה את הרוכש לשוק ההון ללא צורך לעבור את "הבידוק הביטחוני" שבכניסה. בנוסף, עוקף הרוכש את הסיכונים של מפרסמי תשקיפים לגבי תביעות מאוחרות בגין פרט מטעה בתשקיף או אי גילוי נאות.

כאשר שלד בורסאי הינו חברה ללא פעילות עם הפסדים צבורים כבדים מפעילותה בעבר, הרוכש מתכוון להזרים לשלד פעילות רווחית ועל ידי כך לקזז את הפסדי העבר מהרווחים השוטפים. פקודת מס הכנסה שומרת על הגינות כלפי מי שהיו לו הפסדים בעבר ומאפשרת לקזז אותם מרווחים עתידיים. הפסדים אינם הולכים לאיבוד והם שמורים לבעליהם לימים בהם ירוויחו. במקרה האמור הפסדי העבר שווים חסכון במס של למעלה מחמישים מיליון שקל. אם ההפסדים הם למעלה ממאתיים מיליון שקל ושעור המס החל על חברות הינו 25% הרי שכנגד ההפסדים ניתן לקזז רווחים של מאתיים מיליון ובכך לחסוך חמישים מיליון שקל מסים. פקיד השומה עשוי להתערב ולהתנגד לקיזוז ולרשותו עומד פסק דין מנחה של בג"צ בעניינו של יואב רובינשטיין. רובינשטיין רכש חברה חסרת פעילות עם הפסדים גבוהים, ביקש לקזזם מרווחים מאוחרים יותר ובג"ץ, בהפכו החלטה של המחוזי, שלל את אפשרות הקיזוז בטענה שכל מטרת הרכישה הייתה הפחתת מס ללא בסיס כלכלי.

עדי צים, יבקש לקזז את הפסדי העבר של השלד. הוא יצטרך להוכיח באותות ובמופתים את הערך ה כלכלי של הרכישה המבוצעת על ידו ולהתגבר על המשוכות שהציב פסק דין רובינשטיין. אם יצליח במשימתו הרי שרכישת החברה תהיה כדאית, כי החיסכון במס יהיה גבוה ממחיר הרכישה. אם ייחסם בפני הקיזוז, כדאיות העסקה נותרת רק בהיבט הכניסה החלקה לשוק. מצב שמעורר ספק מוחשי בכדאיות העסקה.

רו"ח ד"ר גד פניני, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)