מאת לסלי ויין
ואשינגטון. קשה לדמיין מדוע תקסין שינאוואטרה, מיליארדר המשמש ראש ממשלת תאילנד, יהיה זקוק לעזרת ממשלת ארה"ב לעסק המשפחתי שלו, קבוצת טלקומוניקציה גדולה בשם שין קורפ. האימפריה העסקית של שין, ששינאוואטרה הקים ועדיין שולט בה באמצעות משפחתו, מתפרסת מהודו ועד הודו-סין, והיא חברת הטלקומוניקציה הגדולה ביותר בתאילנד. אך במאי 2001, למגינת ליבן של יריבותיה, קיבלה שין סטלייט, חברה בת של שין קורפ, ערבויות להלוואה בסך 160 מיליון דולר מבנק היצוא-יבוא של ארה"ב לרכישת לווייני תקשורת חדשים ולביצור מעמדה בדרום-מזרח אסיה.
עבור הבנק, מוסד שהוקם בתקופת השפל הגדול ונועד לעודד יצוא, ההיגיון היה פשוט. לוראל ספייס אנד קומיוניקיישנס, חברה אמריקאית שבשליטת ברנרד שוורץ, תורם ותיק של המפלגה הדמוקרטית, היתה הספק של שין, והבנקים המסחריים, לפי בנק היצוא-יבוא, סירבו לממן את העסקה ללא ערבויות.
יריבותיה של שין סטלייט ניסו לחסום את העסקה בקונגרס. "איך זה שמיליארדרים כמו שינאוואטרה וברני שוורץ זוכים למימון של משלם המסים האמריקאי לעסקות שלהם?", שואל פרנקלין פולק, שתדלן של ניו סקייס סטלייטס (Satellites New Skies), יריבה שמושבה בהולנד ואשר בדומה לחברות אחרות הצליחה לקבל מימון פרטי אך לא בריבית נמוכה, כמו זו שבה זכתה ההלוואה בתמיכה ממשלתית של שין.
בעידן שבו ממשל בוש מבטיח לקצץ את התמיכות במגזר העסקי, צומח בנק היצוא-יבוא - הידוע בכינוי "רובין הוד במהופך" על שהוא נוטל כסף ממשלם המסים האמריקאי ומעביר אותו לידי אנשי עסקים עשירים וחברות.
ביוני, בשעה שעיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה לשערוריות הפיננסיות בוול סטריט, חתם הנשיא בוש בשקט על חוק להכפלת המימון של הבנק, ואיפשר לו לספק עוד סיוע לסחר בינלאומי בסך 100 מיליון דולר בכל זמן.
אך גם לפני כן, הבנק היה הרשות הממשלתית הגדולה ביותר המספקת סיוע באמצעות אשראי בינלאומי - גדולה יותר מתוכניות הסיוע לאסונות בינלאומיים ולנזקקים למזון. הבנק הרחיב מזמן את פעילותו אל מעבר למשימה הראשונה שלו של סיוע ליצואנים אמריקאים בימים קשים. ומקהלת מבקרים גדלה והולכת - מארגוני סחר חופשי מימין ועד חברי איגודים משמאל - אומרת כי הבנק נהפך לכלי שרת בידי אליטה של חברות עם קשרים פוליטיים ענפים להשגת עסקות בתנאים טובים יותר ומימון זול באדיבות משלם המסים האמריקאי.
"הבנק נהפך לסמל לתנועה נגד הסיוע למגזר העסקי", אומר סטיבן מור, אנליסט בקאטו אינסיטיוט, חברת מחקר בוואשינגטון המקדמת סחר חופשי. "סכומי כסף עצומים מגיעים לחברות העשירות ביותר. אין סיבה שהממשל יהיה מעורב בפעילות הזו".
למעשה, המשמעות של המדיניות שנקט הבנק בשנים החולפות היתה יצוא של משרות אמריקאיות, במקום סחורות ושירותים, למדינות בעולם. כך לדוגמה במקרה של יצרנית הפלדה הסינית בנקסי איירון אנד סטיל גרופ, שקיבלה הלוואה של 18 מיליון דולר מהבנק בדצמבר 2000 לרכישת יצרנית ציוד אמריקאית. ב-2001, כבר הציפה בנקסי את השווקים האמריקאים ביבוא של פלדה זולה. באותה שנה, יצרניות הפלדה בארה"ב פיטרו 30 אלף עובדים ויותר מ-20 חברות פנו לבית משפט לפשיטות רגל.
יתר על כן, מתעוררות כמה שאלות לגבי הצורך בקיומו של הבנק. פחות מ-1% מהיצואנים האמריקאים קיבלו מימון מהבנק, לרוב באמצעות הלוואות ישירות, ערבויות להלוואות או ביטוח יצוא. עיקר ההטבות של הבנק הגיע למספר קטן של חברות גדולות, המתוחכמות דיין כדי להשיג לעצמן מימון, בהן בואינג, הליברטון, ג'נרל אלקטריק, נורתרופ גרמן, לוסנט טכנולוג'יס, שברון-טקסטקו, קטרפילר ודל קומפיוטר.
"המלך הוא עירום", אומר חבר בית הנבחרים רון פול, רפובליקאי מטקסס ואחד המבקרים הקולניים של הבנק בקונגרס. "בכל פעם אני נדהם מחדש מחברי קונגרס המבקרים את מדיניות הרווחה והטיפול בעניים, אך לא רואים פסול במדיניות המספקת סיוע לעשירים".
אך יש סיבה ברורה לשגשוג של הבנק, בלי קשר לזהות המפלגה השולטת בבית הלבן או בקונגרס. לבנק אמנם אסור להעסיק אנשי שדולה מטעמו, אך החברות המקבלות את הסיוע יכולות לעשות זאת. "החברות שמקבלות את הסיוע מובילות מסע שדולה עתיר מימון, שלא פונה רק לתורמים, אלא גם מדבר על יצירת מקומות עבודה", אומר תומס שץ, נשיא ארגון בשם אזרחים נגד בזבזנות ממשלתית. "הם מפעילים מאמצים רבים בקרב חברי קונגרס, המאמינים שיצירת מקומות עבודה תסייע להם להיבחר מחדש. ברגע שאתה אומר להם שיש מקומות עבודה בסכנה במחוז שלהם, הם ממהרים להבטיח סיוע".
הכסף תמיד זרם מהבנק לכיסם של מקורבים לפוליטיקאים. בשיאה, היתה חברת המסחר באנרגיה אנרון אחת ממקבלות הסיוע הגדולות של הבנק. מאז 1994, קיבלה אנרון סיוע בסך 675 מיליון דולר. יו"ר החברה לשעבר, קנת ליי, היה אחד התומכים הגדולים ביותר של הבנק, ופנה מטעמו לפוליטיקאים בכל דרגי הממשל, כולל ג'ורג' בוש בעת שהיה מושל טקסס, לפי תזכירים ומסמכים בספרייה הלאומית של טקסס וארכיונים. (משרד המשפטים חוקר כעת עסקות של אנרון עם כל הרשויות הפדרליות, כולל בנק היצוא-יבוא).
כיום, החברות הגדולות אף הקימו התאחדות סחר, הקואליציה לתעסוקה באמצעות יצוא - שתפקידה היחיד הוא להגן על הבנק מקיצוצי תקציב. חבריה פועלים בקרב המשרדים הגדולים בוואשינגטון, בהם משרד המסחר, התאחדות מנהלי הרכש וחברות דוגמת UPS, וריזון קומיוניקיישנס, יונייטד טכנולוג'יס, אורקל, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה.
"יש לנו שורה ארוכה של התאחדויות סחר וחברות רבות התלויות בבנק", אמר אדמונד רייס, נשיא הקואליציה. "אנחנו משתמשים במשאבים של החברים בקואליציה כדי להוכיח את צדקתנו לממשל ולחברי הקונגרס".
משלמי המסים בארה"ב מעשירים את המיליארדרים
ניו יורק טיימס
2.9.2002 / 19:36