פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי אחראי לפיצוי עקב תאונות דרכים בזמן אזעקה?

      נפגעת בתאונת דרכים בזמן אזעקה? ממי תדרוש פיצוי? עו"ד דני כהן מסביר מי אחראי ומתי

      לאחרונה, עקב מבצע "צוק איתן" והתקפות הטילים על ישראל, מתרחשות תאונות דרכים רבות. רבות מתאונות הדרכים האלה נובעות מהאזעקות הרבות ש"תופסות" נהגים תוך כדי נסיעה וניסיונות הנהגים לעצור בצידי הדרך כדי לתפוס מחסה. מצד אחד מדובר בתאונת דרכים, אך מצד שני תאונת הדרכים נובעת מפעולת מלחמה.

      מיהו הגורם שצריך לפצות את הנפגע במקרה זה?

      האם מדובר ב"תאונת דרכים" (שאז הנפגע יפוצה ע"י חברת הביטוח שביטחה את הרכב) או שמא מדובר ב"פעולת איבה" (שאז על המדינה חלה החובה לפצות את הנפגע)? אולי בכלל הנפגע יכול לבחור ממי לתבוע?

      סוגיית פיצוי נפגעי "פעולות איבה" נדונה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובתקנות שהוצאו מכוחו. החוק קובע כי מי שנפגע בפעולת איבה כתוצאה מהסכסוך הערבי - ישראלי, זכאי לפיצוי מהמדינה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי "נפגע" בתאונת דרכים הוא מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, למעט אם נזק הגוף נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

      לכן אין ספק כי אם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם פעולת איבה עפ"י החוק, הרי שהנפגע יוכל לתבוע אך ורק את המדינה כנפגע איבה. כעת עולה השאלה - האם תאונת דרכים שנגרמה עקב אזעקה המתריעה מהתקפת טילים על ישראל, מהווה "פעולת איבה" עפ"י החוק?

      "פגיעת איבה" מוגדרת בחוק בין היתר כ"פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור...". דהיינו – החוק מכיר בכך כי פגיעת איבה אינה נובעת רק מפגיעה ישירה בידי כוחות אויב, כי אם גם פגיעה בשגגה עקב פעולות איבה של כוחות אויב.

      בית המשפט העליון דן בשאלה מתי תאונת דרכים נובעת מפעולת איבה ומתי לא וקבע כי כדי שתאונת דרכים תחשב כפעולת איבה, יש צורך בקשר "ממשי" בין פעולת האיבה לבין תאונת הדרכים ולא קשר "עקיף ומרוחק".

      דוגמא לקשר "ממשי" - בית המשפט העליון קבע כי אם נזרקו אבנים אל רכב וגרמו לאיבוד שליטה של הנהג על הרכב ולתאונת דרכים – מדובר בקשר "ממשי" בין פעולת האיבה לבין תאונת הדרכים (גם אם הנהג לא נפגע ישירות מהאבנים) ולכן הנפגע הוא בגדר "נפגע איבה" ומשכך הוא זכאי לפיצוי מהמדינה ולא מחברת הביטוח.

      דוגמא לקשר "עקיף ומרוחק" - בית המשפט העליון קבע כי תאונת דרכים שנגרמה בשל נסיעה מהירה של אמבולנס לפנות נפגעי פעולת טרור, היא אמנם נובעת מפעולת איבה, אך מדובר בקשר "עקיף ומרוחק" ולכן לא מדובר בפעולת איבה אלא בתאונת דרכים והנפגע יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.

      כך ניתן, לדעתי, להתייחס לתאונת דרכים הנובעת מאזעקה – אם תאונת הדרכים התרחשה כתוצאה ישירה מהאזעקה ומניסיון לתפוס מחסה מהטילים, הרי שלכאורה קיים קשר "ממשי" בין תאונת הדרכים לבין פעולת האיבה ולכן ככל הנראה ייראו בתאונה כפעולה איבה והנפגע יהא זכאי לפיצוי מהמדינה.

      עו"ד דני כהן, מומחה לדיני נזקי גוף ותאונות דרכים משרד עו"ד דני כהן ושות'