טיפול כלכלי נכון בדרום - מרחב תמרון לממשלה

בעקבות מבצע “צוק איתן”, החליטה הממשלה על מתן סיוע מקיף לתושבי הדרום. כמה ימים קודם, החליט משרד האוצר יחד עם ההסתדרות, הארגונים העסקיים והתאחדות התעשיינים, להקים צוותי עבודה משותפים שידונו בסוגיית הפיצויים העקיפים לעסקים ולתושבים המתגוררים ביישובי הדרום בטווח של עד 40 ק"מ. במקביל פורסם כי חלה עלייה במספר העסקים הפונים לאגודה להלוואות ללא ריבית, שגייסה כמה מיליוני שקלים מאז תחילת המבצע, ומזמינה עסקים קטנים לפנות אליה.

שר האוצר לפיד אמר כי: "ניתן כיפת ברזל כלכלית לתושבי הדרום". יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, הוסיף: "החובה שלנו היא להביא וודאות ובטחון כלכלי לאזרחים שנמצאים בשעה קשה זו וכך פעלנו מרגע תחילת המבצע יש כאן אמירה חברתית וכלכלית חשובה". בימים אלה של לחימה כולנו מצפים מתושבי הדרום בכלל ומבעלי העסקים בפרט לגלות חוסן ואורך רוח במקביל אנו חייבים לספק להם סיוע כלכלי מידי כדי שיוכלו לעמוד במשימה. ממשלת ישראל צריכה להקים מיד קרן תמיכה לעסקים קטנים שתיתן מענקים ללא ריבית, אשר יקוזזו מהפיצוי העתידי לאותם מאות ואלפי נפגעים, וליצור שיתופי פעולה מהירים עם נציגות הבנקים לרבות גופי חירום חברתיים ומוניציפליים כמו האגודה להלוואות ללא ריבית ועוד להגברת הסיוע המידי.

תושבי הדרום הזכאים לפיצויים לא תמיד מאושרים מהמהלכים הללו. ב"עמוד ענן" (2012) וב"עופרת יצוקה" (2008) פנו כ- 14-12 אלף עסקים באזור בתביעות למדינה - וקיבלו 340–390 מיליון שקל. חלק מבעלי העסקים מספרים כי קיבלו סכומים מצחיקים, שהגיעו אחרי פרק זמן ארוך, ולא נתנו ממש אוויר חיוני לנשימה. מבצע צוק איתן נמשך - ועלויותיו מאמירות. ההערכה בקרב גורמים כלכליים בכירים בממשלה היא כי בתום 23 ימי לחימה עלות הלחימה מסתכמת בכ–6 מיליארד שקל לפחות. סכום זה כולל את העלות הצבאית של הלחימה, כ-4.2 מיליארד שקל, ואת העלות האזרחית, שמוערכת ב–1.8–2 מיליארד שקל. מנגנון הפיצוי הממשלתי, שפותח כבר לפני שנים, הוא אמנם מנגנון חשוב, אך נותן מענה חלקי ובעיקר מוגבל. לתקנת הפיצוי על נזקים עקיפים, זכאים רק עסקים שממוקמים עד 40 ק"מ מהגבול. נוסיף על כך את טענתם של ראשי ערים כמו איתמר שמעוני הדורש מהממשלה להשיב את עירו אשקלון לאזור פיתוח א' בכדי שיוכלו לקבל את ההטבות הניתנות ליישובי הספר הנמצאים עד ל-7 ק"מ מהגבול, לטענתו, אשקלון העיר הגדולה באזור ונמצאת כ-9 ק"מ מהגבול, חטפה את כמות הטילים הגדולה ביותר במבצע זה וכלכלתה נפגעה קשות. הוא דורש סיוע דומה ליישובי הגבול. נוכח מרכזיותו של העורף במערכה הנוכחית, וכדי לתת מענה לצרכים שעלו מהשטח, מאזרחים, מעסיקים, עובדים, חיילי מילואים וראשי הרשויות המקומיות, הממשלה אישרה בימים האחרונים שורת צעדים כלכליים לחיזוק העורף במסגרת המבצע .

אז כיצד ניתן לשפר את הסיוע? במדינה שבה מבצעים צבאיים חוזרים וכותשים את החיים הכלכליים של אזרחים רבים, נדרש מנגנון מסודר שיהיה הרבה יותר יעיל ואפקטיבי, שירתום את כלל הגורמים הממשלתיים-מוניציפליים-כלכליים וחברתיים וייהפך באמת ל"כיפת ברזל" כלכלית, שתסייע לכולם מיומה הראשון של הלחימה. הממשלה צריכה לרכז כוחות מול כלל הארגונים הכלכליים והחברתיים, להכריז על תוכנית מיוחדת לטיפול נקודתי תוך מתן עדיפות לישובים הנמצאים תחת התקפות הטילים בטווח המידי ולהרחיבה בהתאם להתרחבות האיום הביטחוני וכמות הטילים ליישובים נוספים לפי מדרוג בסיכון, בדחיפות ובהיקף הסיוע. חשוב לתת הטבות במס, סיוע בהקלות תשלומי ארנונה וחיזוק מפעלים קיימים באזור. ידוע כי ישראל נכנסה למבצע זה במצב כלכלי טוב, וכי החוב הלאומי, במונחי שיעור מהתוצר, נמוך בהשוואה לכל עשרות השנים האחרונות, וכי הוא מאפשר לאוצר גמישות תקציבית. באוצר מדגישים כי העובדה שצוק איתן נערך באמצע שנת תקציב תאפשר למדינה לספוג את עלויות המלחמה, ביטחונית ואזרחית, בתקציב השנה, בלי לגרור הוצאות ל–2015,

רק שילוב ידיים כלכלי יעיל בין הממשלה, המגזר המוניציפלי, העסקי והמגזר השלישי ימנע את ההפתעה החוזרת על עצמה בכל מבצע ואירועי לחימה מתמשכים, וכך ייווצר מנגנון שייתן גב כלכלי לעמוד השדרה של המשק. זה אפשרי וזה חיוני. נדרשת מוכנות מוקדמת ואפקטיבית. ללא ספק, ההחלטה על הסדרת מנגנון הפיצוי לעובדים ולעסקים, עוד לפני תום הלחימה, נותנת אורך רוח לתושבים אל מול האפשרות שהמבצע החשוב הזה ימשך עוד זמן מה בגיבוי הולם ויציב של תושבי העורף לממשלה ולכוחות צה"ל.

הכותב- ד"ר למנהל ציבורי וכלכלה פוליטית, מרצה באוניברסיטת בר אילן, שימש בעבר בתפקידים בכירים בממשלה, בין השאר כיועץ בכיר לראש הממשלה אריאל שרון ויועץ במשרד ראש הממשלה נתניהו. פרסם את הספר "כלכלה חברה והפרטה בשלטון המקומי"