ג'ורג' סורוס נכנע לחרם נגד ישראל, זעקו הכותרות כשהמשקיע היהודי אמריקאי החליט לממש את החזקותיו בחברה הישראלית שמחזיקה במפעל מעבר לקו הירוק. כמובן התייחסנו בספקנות לכותרות הללו והחלטנו לבדוק את פשר המכירה, שעל פניו נראית הגיונית כשלוקחים בחשבון את ביצועי המניה ומחירי הקניה של סורוס.
התחזיות לא היו טובות
הרבה נכתב על הפלא של סודה סטרים שהצליחה להחיות את החברה לאחר שהייתה אורחת קבועה בכל בית בישראל בשנות ה-80' של המאה הקודמת ומאז נעלמה מהמדפים עד שחזרה בסערה וכבשה את שוק המשקאות הקלים התוססים בשנת 2010.
סודה סטרים הונפקה בחודש נובמבר 2010 במחיר של 20 דולר למניה. מאז חוותה המניה עליות ומורדות עד שלפני מספר חודשים פורסם כי סורוס רכש 550 אלף מניות סודה סטרים תוך שהוא משקיע ברכישה 24.3 מיליון דולר, כלומר רכישה במחיר ממוצע של כ-44.2 דולר למניה.
מניית סודה סטרים נסחרה בשיא של כל הזמנים (כלומר מאז שהונפקה) בחודש יולי 2011, אז נסחרה ברמה של 74.44 דולר כשמחיר השפל של המניה (שוב, מאז שהונפקה) נרשם באותה השנה כך שבחודש נובמבר של שנת 2011 היא נסחרה ברמה של 28.53 דולר. היום נסחרת המניה ברמה הגבוהה אך במעט מעל רמת 33 הדולר למניה, כלומר מחיר הגבוה בכ-65% ממחיר ההנפקה אז נמוך בכמחצית ממחיר השיא שלה.
בחשבון פשוט, סורוס רכש את המניה במחיר 44.2 דולר ולאחר מספר חודשים בהן לא חזרה המניה לרמה הגבוהה שלה, הוא מוכר אותה בהפסדים של כמעט 25%, האם יש קשר לחרם על ישראל? או פשוט צמצום הפסדים? נראה שהתשובה היא שהמכירה נובעת מצמצום הפסדים.
בשבוע שעבר פרסמה סודה סטרים את הדו"חות הכספיים לרבעון השני של השנה ולמרות שהדו"חות היו סבירים הרי שהתחזיות שסיפקה החברה היו פחות טובים וערערו את הביטחון של המשקיעים במניה. סודה סטרים סיימה את הרבעון השני של השנה עם הכנסות של 141.2 מיליון דולר לעומת הכנסות של 132.4 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2013. הרווח הנקי של החברה ירד מרמה של 12.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2013 לרמה של 9.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2014.
ה-EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של החברה ירד ברבעון השני של 2014 לרמה של 13.8 מיליון דולר לעומת EBITDA של 18 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2013. אם זה לא מספיק כדי לספק הצצה למכלול השיקולים של סורוס למכור את המניה (אם מכירה כזו באמת בוצעה) הרי שפילוח מכירות החברה לפי אזורים גאוגרפים סותר את הטענה כי מכירה כזו מבוצעת על רקע שיקולים פוליטיים.
מכירות סודה סטרים ברבעון השני של השנה בארה"ב, השוק המרכזי של החברה בו היא משקיע כספים רבים בפרסום ושיווק, הסתכמו ב-40.9 מיליון דולר לעומת מכירות של 47.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות באירופה, שם היינו מצפים להשפעה מהותית של חרמות שונות ומשונות בטח בהשוואה לארה"ב, הרי שהמכירות דווקא עלו והסתכמו ברבעון השני של השנה ב-77.7 מיליון דולר לעומת 68 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
באשר לביצועי החברה בשנת 2014 כולה, סיפקה סודה סטרים תחזיות שאמנם מצביעות על צמיחה במכירות בהשוואה לשנת 2013 אז נמוכות ביחס לתחזיות הקודמות. בסך הכל צופה סודה סטרים שתשיג ב-2014 הכנות של 591 מיליון דולר שמהוות עלייה של 5% לעומת ההכנסות ב-2013 אך נמוכות מהתחזית הקודמת שצפתה הכנסות של 647 מיליון דולר.
ה-EBITDA של החברה ב-2014 צפוי להסתכם בכ-65 מיליון דולר (עלייה של 5% לעומת ה-EBITDA בשנת 2013) בהשוואה לתחזית הקודמת שדיברה על EBITDA של 62.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה צפויה החברה להציג רווח נקי של 40 מיליון דולר, רווח נקי הנמוך בכ-5% מהרווח הנקי בשנת 2013.
בבית ההשקעות אופנהיימר שניתח את הדו"חות הכספיים של החברה נכתב השבוע כי הם ממתינים לראות אם מדיניות השיווק החדשה של החברה תניב את הפירות המקווים אולם לאור התחרות ההולכת וגוברת בשוק האמריקאי, המגמה השלילית בשוק החשוב הזה תימשך אם כי בצורה מתונה יותר. לאור הערכות אלה הורידו באופנהיימר את תחזיות הרווח שלהם לסודה סטרים לשנת 2014 והן לשנת 2015 תוך שהם מותירים את ההמלצה לחברה על "ביצועי שוק".
אם כך, האם מכירת המניות של סודה סטרים (אם יש כזו) על ידי קרן ההשקעות של ג'ורג' סורוס נובעת ממניעים פוליטיים? סביר להניח שלא אלא היא נובעת מכך שככל הנראה ההערכה שלו היא שלא יחזיר את ההשקעה במניות לאור התוצאות של החברה והערכות של בתי ההשקעות לגבי התפתחות החברה. יש לציין כי לנו אין כל עמדה בנוגע למחיר המניה ולביצועי החברה וההערכה כזו (אם אכן יש כזו) היא של ג'ורג' סורוס שהחליט (לפחות על פי פרסומים שונים בכלי התקשורת) למכור את מניותיו בסודה סטרים שעדיין היא חברה עם רווחיות טובה ופעילות אמיתית ומרשימה.
ניצן כהן הוא עיתונאי ופרשן כלכלי.