להשקיע בחברות שלא מממנות טרור

באחרונה פורסם כי חברת קרנות הנאמנות של הראל פיננסים – מקבוצת הביטוח הראל – תמשוך את השקעותיה באגרות החוב של ממשלת קטאר. זאת, לנוכח תמיכתה של קטאר בחמאס והמימון בגובה של כ-100 מיליוני דולרים שמעבירה הנסיכות במפרץ הפרסי מדי שנה לארגון ברצועת עזה. בהתאם להחלטתה של הראל, מאז תחילת "צוק איתן" משכו קרנות הנאמנות של הקבוצה את מחצית השקעותיהן באג"ח של קטאר וכעת הן צפויות למשוך את היתרה בהיקף כולל של 5 מיליוני שקלים.

המהלך של הראל הוא מבורך – אך אין בו די. הגיע הזמן למהלך רחב יותר בשוק ההון הישראלי, שיאפשר יצירת מסלולים להשקעה אחראית בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות. מסלולים כאלה יאפשרו לכל אחד ואחת מאיתנו לבחור היכן להשקיע את כספי הפנסיה והחיסכון בהתאם להעדפות הערכיות שלנו וכך גם לצמצם את הנתיבים בהם זולג הכסף שלנו למימון גורמים עוינים.

השקעה אחראית (Responsible Investment) היא תפיסה נפוצה בעולם, הדוגלת בהשקעה בחברות לפי הביצועים שלהן בתחומי האתיקה, ההגנה על הסביבה והשמירה על זכויות האדם וזכויות העובדים. זאת, כתחליף למודל המסורתי של השקעה אך ורק לפי מדדים פיננסיים. כ-1,260 גופים עסקיים ברחבי העולם, המנהלים נכסים בהיקף כולל של כ-45 טריליון דולר, חתמו עד היום על עקרונות האו"ם להשקעה אחראית, המחייבים אותם – בין היתר – לדווח למשקיעיהם כיצד הם משקיעים את כספי החוסכים באופן אתי ואחראי.

בארה"ב, לדוגמא, יכולים המשקיעים בבורסה להשקיע במדד ה-Dow Jones Sustainability Index, העוקב אחר חברות עם רקורד מוצלח בתחום הקיימות. ובישראל – התחום עודנו בחיתוליו אך כבר כיום קיים מדד "מעלה", הכולל את החברות המדורגות בדירוג מעלה לאחריות תאגידית. וזה עובד. לפי מחקרים, מדדים להשקעה אחראית בצפון אמריקה ובאירופה השיגו ב-3 השנים האחרונות תשואה גבוהה יותר מהתשואה של 78% מהמדדים הרגילים המקבילים להם.

אז כיצד ניתן לרתום את טרנד ההשקעות האחראיות להגנה על הכסף שלנו מפני סיוע לטרור? בנושא קטאר, למשל, יש מה לעשות מעבר למשיכת ההשקעות מאגרות החוב הממשלתיות של הנסיכות. אמנם, לא תמיד קל לדעת מיהן החברות הישראליות הפועלות בקטאר מכיוון שמרבית הסחר בין המדינות נעשה מאחורי הקלעים. אבל אנחנו יודעים שחלק גדול מקשרי המסחר עם קטאר קשורים לתעשיית הנפט. כך, ב-2013 הייתה התעשייה הזו אחראית ל-85% מסך הייצוא של קטאר ול-50% מהתמ"ג, כאשר חלק גדול מהפקת הנפט במדינה נעשית על-ידי חברות רב-לאומיות כגון Chevron ו-ExxonMobil. ולחברות הללו כבר יש קשר ישיר לכסף שלנו.

הגופים המוסדיים בישראל משקיעים במדדים העוקבים אחרי חברות נפט רב-לאומיות דוגמת אלה הפועלות בקטאר ובמקומות נוספים המממנים טרור. לשם המחשה, 20% מהחברות במדד ה-FTSE 100 ו-11% מהחברות במדד ה-S&P 500 נמנות על תעשיית הנפט וסביר מאד להניח שפועלות גם בקטאר. הצעד המתבקש מהמוסדיים הוא להתחיל לבחון את השקעותיהם בחברות בתעשייה הזו ובתעשיות מסוכנות אחרות, היכן שאפשרי. בהקשר זה יש לציין, כי בעולם ניכרת כבר מגמה של משיכת השקעות מחברות נפט ופחם בשל חלקן בזיהום הסביבה ובהפרת זכויות אדם. בארה"ב, למשל, הודיעו 13 מוסדות להשכלה גבוהה (כולל סטנפורד) שלא ישקיעו את כספי הקרנות שלהם בתחום.

לטווח ארוך, הפתרון חייב להיות לא רק ברמה המוסדית אלא גם הפרטית. לכל חוסך צריכה לעמוד הזכות למלא שאלון השקעה ולפרט בו את התחומים בהם הוא מעוניין או לא מעוניין להשקיע. זה הזמן שישראל תצטרף למגמה של ההשקעות האחראיות, שמבינה שלצרכן יש את הזכות לבחור לאן כספיו יילכו בהתאם לערכיו – בדומה לכל מוצר אחר שנמכר לו. ישנם פרטים שיחליטו להשקיע רק משיקולי רווח וזו זכותם. אך זכותם של צרכנים אחרים להחליט שהם אינם רוצים לממן פעילות שפוגעת בסביבה, בזכויות אדם או מעשירה מדינות אשר עוינות את ישראל. נראה שחברות רבות בתעשיית הנפט מקיימות את שלושת התנאים גם יחד.

הכותבת היא מנכ?לית Greeneye להשקעות אחראיות ומומחית לניהול סיכונים חברתיים וסביבתיים