אושרה תביעה ייצוגית כנגד ישראכרט על סך 45 מיליון שקל

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, אישרה היום תביעה ייצוגית על סך 45 מיליון שקל כנגד ישראכרט ויורופי ישראל בגין שיטת המרת מטבע חוץ, בהן מחויבות עסקות שאינן דולריות שנעשו באמצעות כרטיסי אשראי בחו"ל.



בתביעה שהוגשה ע"י יצחק שלומוביץ וירחמיאל שרון באמצעות משרד בלושטיין, קוגן, בר-קהן ושות' נטען כי ישראכרט מחייבת את לקוחותיה בגין רכישות שביצעו במטבע חוץ שאינו דולר לפי שיטת המרה משולשת, לפיה ממירה ישראכרט את המטבע הזר לשקלים, לאחר מכן לדולרים, ולבסוף שוב לשקלים.



התובעים טענו כי לשיטה זו אין הצדקה חוקית או מסחרית והיא נועדה לגבות מהלקוחות עמלות מוסוות. בתובענה נטען גם כי שיטת החיוב בה נוהגת ישראכרט פועלת לרעת הלקוח וכי באמצעות פעולות חשבוניות מיותרות, שכל אחת מהן מוסיפה רווח לקופת החברה, גובה ישראכרט עמלות גבוהות.



מנגד טענה ישראכרט כי בעלון שצורף להסכם פורט ללקוחות על שיטת ההמרה של עסקות ממטבע זר לשקלים ולפיכך הלקוחות ידעו על השיטה. כמו כן טענה ישראכרט כי שיטת ההמרה אינה משלושת כי אם כפולה, כאשר זכותה לבצע את המרת המטבע הזר לדולרים דרך המרתו לשקלים בתחילה.



השופטת קיבלה את עמדת התובעים. ראשית, קובעת השופטת כי למרות שבעלון שצורף להסכם עליו חתמו התובעים בהליך הנפקת הכרטיס, צוין בבירור על דרך ההמרה, אין העלון מהווה חלק מההסכם והוא מהווה אך מסמך שנועד לסייע ללקוחות להבין את תנאי ההסכם.



בנוסף, קובעת השופטת כי אם רצו החברות היו מכניסות את שיטת החישוב באופן גלוי לתוך תנאי ההסכם החתום ולא באמצעות עלון שמחולק ללקוח ואין להתיר לנותני שירותים לתקן ולשפר את החוזים שהם חתומים עליהם בדרך של הודעות חד צדדיות חיצוניות להסכם.



עוד קבעה השופטת כי אין בהסכם תימוכין לטענה של חברות האשראי כי הן זכאיות לבצע המרת מטבע זר לדולרים דרך המרתו לשקלים בתחילה, ואין סיבה שהתובעים יעלו על דעתם שחברות האשראי יעשו כדבר הזה.



השופטת מקבלת את עמדת התובעים וקובעת כי חברות האשראי הטעו את הלקוחות בכך שהשתמשו בנוסחת חישוב יקרה ללקוח ושאינה בגדר מה שהוסכם עליו בחוזה.



השופטת מאשרת את התביעה כייצוגית בשם כל לקוחות ישראכרט שעשו שימוש בכרטיס האשראי שלהם לביצוע עסקות במט"ח שאינו דולרי מאז שנת 1994 וחייבה את ישראכרט להעביר בתוך 60 יום את המידע הרלוונטי לצורך ניהול התביעה לתובעים. השופטת חייבה את ישראכרט בהוצאות בסך 30 אלף שקל. (ת.א 2335/01)