אבי סומך, לשעבר סמנכ"ל ברב בריח ואחראי על שיווק ומכירות לקבלנים, הגיש לאחרונה בבית הדין לעבודה תביעה כנגד רב בריח מוצרי ביטחון והחברה הבת - מוצרי ביטחון תל אביב ורמת גן, על סך של 950 אלף שקל, בטענה כי רב בריח ומנהליה הפירו עימו התחייבות למנותו כמנכ"ל החברה הבת, העוסקת בשיווק מוצרי החברה באיזור תל אביב.
סומך, באמצעות עו"ד ישי שריד, טוען כי בחודש אפריל 2001 - לאחר שאברהם בחרי מכר את פעילות החברה לאחיו אורי ולשני בניו, הוחלט לערוך בחברה שינוי ארגוני - לפיו פעילות ההפצה והמכירות של החברה תבוזר באמצעות חברות בת אזוריות.
התובע טוען כי באפריל 2001 נוסדה החברה הבת, שהיתה אמורה למכור את מוצרי רב בריח בתל אביב ורמת גן, והוצע לו לשמש כמנכ"ל החברה ואף ניתנה לו הזכות לרכוש 15% ממניות החברה הבת.
התובע טוען כי בחודש מאי, עת הגיע למשרדי רב בריח לחתום על הסכמי ההעסקה, הודיע לו אורי בחרי, מנכ"ל רב בריח, כי פעילות החברה תידחה בחודשים ספורים, וכי נדרש ממנו להקים בינתיים תשתית הפצה עצמאית באזור תל אביב ורמת גן, ולהתחיל להפעיל באיזור סניף עצמאי של החברה.
סומך טוען כי השקיע מאמצים ניכרים בהקמת מערך השיווק החדש עפ"י התוכנית, אולם למרות זאת ולמרות התחייבויות מפורשות מהחברה, הוא פוטר בפברואר 2002 בהודעה ללא נימוקים.
התובע טוען כי לאחר פיטוריו, התברר לו כי נוצל ע"י רב בריח ומנהליה לצורך הקמת מערך הפצה חדש, וכי התברר לו למעשה כי פיטוריו נבעו ממו"מ שקיימה רב בריח מאחורי גבו להכנסת שותפים אחרים - משווקי דלתות שעבדו קודם לכן בשיתוף עם מתחרים של רב בריח - לחברה הבת תחתיו.
לטענת התובע, על החברה לפצותו בגין הפרת ההתחייבות למנות אותו למנכ"ל חברה הבת וזאת עבור שנתיים עבודה ובצירוף בונוסים להם היה זכאי בסך של כ-950 אלף שקל. בנוסף, טוען סומך, כי הוא זכאי לפיצוי בסך 900 אלף שקל נוספים, בגין שלילת זכותו ל-15% ממניות חברה הבת.
עוד טוען סומך, כי בשנת 2000 החליטה רב בריח להעניק לעובדים בכירים בחברה ובהם לו, אופציות לרכישת מניותיה וכי הוא קיבל אופציה לרכוש 0.75% ממניות רב בריח במקרים שונים, בהם מכירת השליטה בחברה.
כאמור, טוען סומך, כי באפריל מכר אברהם בחרי את השליטה לאחיו, לפי מיטב ידיעתו, תמורת 80 מיליון שקל - ולפיכך התקיים התנאי לזכאותו למימוש האופציות. עם זאת, טוען סומך, אין בידיו את כל הנתונים לרבות מסמך האופציה ונתונים מדויקים על עסקת המכירה, וכל ניסיונותיו לקבל את הנתונים מהחברה לא צלחו, ולטענתו מנסה החברה להסתיר ממנו את הנתונים. התובע טוען כי במידה שאכן נמכרה השליטה בחברה תמורת 80 מיליון שקל, הרי שווי האופציה שבידו הינה כ-600 אלף שקל.
לאור זאת, מבקש סומך מביהמ"ש להורות לרב בריח למסור לו את המסמכים הרלוונטיים, ובהם הסכם האופציה החלטות הדירקטוריון וכל המסמכים הנוגעים למכירת השליטה ברב בריח בשנת 2001, המתייחסים לשווי המכירה. סומך מעמיד את תביעתו לצורכי אגרה על 950 אלף שקל. טרם הוגש כתב הגנה.