הורדת הריבית - צעד קוסמטי

באופן בלתי צפוי הודיע בנק ישראל על ההחלטה להפחית את הריבית לחודש ספטמבר ב-0.25% לשפל היסטורי של 0.25%. מרבית האנליסטים בשוק צפו כי הוועדה המוניטארית של הבנק תותיר את הריבית על כנה על רקע התחזקות הדולר מול השקל והמשך עליית מחירי הדיור. למרות הקונצנזוס המסתמן על נכונות ההחלטה, מדובר בלא פחות מפעולה קוסמטית בלבד.

ל- 1200 המפעלים הקטנים והבינוניים בישראל (אשר מעסיקים כ-50,000 עובדים) מעבר ל-0.25% ריבית היא טיפה בים והמהלך נותן מעט את ההרגשה שמשחקים איתנו ב"נדמה לי".

מפעל קטן בדרום הארץ שגם ככה חווה קשיים בעקבות מבצע "צוק איתן" בחודשיים האחרונים, אינו מרגיש ואינו מושפע באמת מירידה של רבע אחוז בריבית כשהדבר מגיע לתשלומי חובות לבנק. במונחים שקליים מדובר בכסף קטן. קטן מאוד.

כך לדוגמה, מפעל קטן עם אשראי מתגלגל של 5 מליון שקלים, "ייהנה" מהוזלה של 12,500 שקלים לשנה (השווי של רבע אחוז) אשר הינם 1000 שקלים לחודש. סכום זה מתבטל כמעט לחלוטין לעומת הפסדים של מאות אלפי שקלים בחודש אשר הוא ספג בשל הלחימה של החודשיים האחרונים.

הבעיה אינה הנגידה עצמה, אלא מדיניות הממשלה שאינה מגבשת תוכנית ארוכת טווח עבור התעשייה הישראלית בכלל והמפעלים הקטנים בפרט. פלוג השתמשה בשפן האחרון שנותר בכובע של בנק ישראל, במסר ברור לאוצר. מדהים לגלות שגם במשבר הכלכלי הגדול של 2009 הוריד בנק ישראל את הריבית רק עד לתחתית של חצי אחוז, וכפי שאני קורא את זה - ההורדה הנוכחית היא איתות ברור של הנגידה לממשלה – המשק לדעתה במצב חמור יותר מהמשבר הפיננסי הגדול ביותר שפקד את העולם בחמשת העשורים האחרונים.

הדרך היחידה ליציאה ממצב של מיתון בו אנו נמצאים היום לצמיחה מחודשת, היא הפעלת צבא המפעלים הקטנים בישראל בקצב כפול וזאת על ידי תמיכה אמיתית בהם על ידי מתן הלוואות לטווח ארוך בערבות מדינה, כאלו שישמשו בין היתר להתפתחות טכנולוגית משמעותית ומשם תוביל להגדלת הפריון, לחיזוק כושר התחרות וליכולת עמידה מול השווקים הבינלאומיים בכל הנוגע לייצוא.

ליאור לוי הוא יו"ר אגף מפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל חברת "ביסקול".