יש מקום לאופטימיות

באמצע יולי 2002 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את החשבונות הלאומיים של מדינת ישראל במחצית הראשונה של השנה. הנתונים לא היו מפתיעים במיוחד ושיקפו במידה רבה את המיתון שעובר על המשק הישראלי מאז ספטמבר 2002. על פי הנתונים התמ"ג בישראל ירד בשיעור של 0.4% במחצית הראשונה (כל הנתונים לעומת מחצית קודמת בשיעורים שנתיים), התוצר של הסקטור העסקי ירד בשיעור חד יותר של 2.3% והצריכה הפרטית עלתה בשיעור של 0.4% בלבד מה שגוזר ירידה ברמת החיים של כ- 1.6% (צריכה פרטית לנפש).

כמובן שהמציאות השתקפה גם בכל השווקים הפיננסיים: הירידות בשווקי המניות, שווקי המטבע אך גם בשווקי האג"ח שפעם נהגו לכנות אותם "סולידיים", כינוי שהחל לעורר מחשבות שניות אצל חלק מהאנשים.

אין בכוונתי להציג תיאוריה לפיה המיתון הינו נחלת העבר. הסיכונים היום הם עדיין גדולים: הצמיחה מעבר לים נראית שברירית, הרגיעה היחסית בשווקי המטבע ובשווקי האג"ח עדיין לא נתקבעה במחשבתם של פעילי השוק, וקונפליקטים בין מדינות עדיין לא נפתרו (לא במישור המקומי אך גם לא במישור הגלובלי, עיין ערך "טרור").

תחת זאת, ברצוני להפנות את תשומת הלב לכמה עובדות.
1. כל כלכלה, מקומית או עולמית, הינה מחזורית. כך היה בעבר וכך גם יהיה בעתיד. אין ספק כי כיום אנו רואים את הפן המכוער של השפל במחזור העסקים: צרכנים מלאי חשש, פירמות מתייעלות, אבטלה גוברת. אך גם לאורך ההיסטוריה אנו רואים כי כלכלה שעוברת "ניעור" רציני כמו כעת, מגיחה לאחר זמן מה יעילה יותר, רווחית יותר ועם סיכוי אמיתי לשגשג בטווח הארוך.
2. שינוי מגמה בנתונים הכלכליים בישראל מסתמן בחודשים האחרונים. המדד המשולב למצב המשק אשר מתפרסם ע"י בנק ישראל מראה כבר 3 חודשים ברציפות על עלייה. מדד זה נתפס עד כה כמהימן לגבי נקודות תפנית בכלכלה הישראלית.
3. התעשייה נראית במסלול שיפור, או לפחות עצירת ההידרדרות, כאשר אנו מתבשרים על גידול של כמעט 1% בייצור התעשייתי במחצית השנה הראשונה ויבוא חומרי הגלם לתעשייה עולה גם כן כהכנה לגידול נוסף בייצור בעתיד הקרוב. גם בסקר שנערך בקרב תעשיינים בארץ עולה תמונה לפיה קהל זה מעריך כי ברבעון השלישי 2002 יחול גידול נוסף בייצור התעשייתי ובייצוא, וגם רווחיותו תשתפר.
4. קצב האינפלציה בישראל, שהיה מהיר מאד בשבעת החודשים הראשונים של 2002 צפוי לרדת משמעותית. על פי תחזיות של חזאים מובילים במשק, ב- 12 החודשים הקרובים ירד קצב האינפלציה ל- 1.6%. לפי נתוני שווקי איגרות החוב, ציפיות האינפלציה הגלומות משקפות אינפלציה של כ- 1.5% בשנה הקרובה. אם הערכה זו תתממש בנק ישראל יחזור להקל את רסן הריבית.

כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אך אם נרשה לעצמנו לקוות שהמגמות שנראות בשטח יתעצמו ונזכה לשיפור (קטן) במצבנו המדיני או לפחות אי שינוי לרעה, ייתכן ונסכם את השנה הבאה בטון אופטימי הרבה יותר.