החודש שהמשקיעים עוד יצטערו עליו

מן המפורסמות בשוק ההון שבסביבת ריבית אפסית – כסף מחפש תשואות, ובכדי להשיג אותן, מנהלי ההשקעות יתפשרו ברמת הביטחונות שהם יבקשו מהחברות המגייסות או בתשואות אם הביטחונות ראויים. בשוק ההון "מסתובב" כסף בכמויות לא מבוטלות. מקורות הכסף המסתובב בשוק ההון הם שניים: הטיית כספים מהפיקדונות השקליים והקרנות הכספיות ומשוק הגמל והפנסיה כשבכל חודש מוזרמים לאפיק זה סכומים לא מבוטלים.

כשבחנו את היקפי הנפקות אגרות החוב שתוכננו לחודש ספטמבר זה, נראה היה כי שוק ההנפקות מציב אתגר למשקיעים בשוק ההון: האם ניתן לגייס 11 מיליארד שקלים בחודש אחד? האם התחרות על כספי המשקיעים תביא לפחות לעליה בריביות ובתשואות שהחברות יתנו למשקיעים? האם החברות יספקו ביטחונות נאותים לכספי המשקיעים? באופן מפתיע למדי ניתן מענה לשאלות הללו מוקדם מהצפוי, אנו נמצאים בדיוק באמצע החודש ונראה שהשוק בולע 11 מיליארד שקל בלי להרגיש כשהמשקיעים עטים כמוצאי שלל רב כמעט על כל איגרת חוב המונפקת לשוק, כמעט בכל תשואה וריבית ובכל רמת ביטחונות שהחברות מוכנות להעמיד (או יותר נכון, לא מוכנות להעמיד) לטובת המשקיעים.

כדי לסבר את האוזן צריך להבין כי שוק ההנפקות נמצא בשיא מזה שנתיים לפחות. במהלך השנה שעברה כולה הונפקו אגרות חוב בהיקף של 32.7 מיליארד שקל ובשמונת החודשים הראשונים של 2014 נשברו שיאים חדשים כשהונפקו בהם אג"ח בהיקף של 20.5 מיליארד ש"ח; מכאן ניתן ללמוד שגיוסים של כמעט 11 מיליארד שקל בחודש אחד הם גיוסים מטורפים – לא פחות.

היו אלה הבנקים הגדולים שאתגרו החודש את שוק ההון: בנק הפועלים ובנק המזרחי שגייסו ביחד 6 מיליארד שקל (3 מיליארד שקל כל אחד) וכל זה בשבוע אחד. אגרות החוב של הבנקים הגדולים נחשבות להשקעה כמעט נטולת סיכונים ואם ניקח בחשבון את העובדה שבנק הפועלים נעדר משוק ההנפקות שנתיים הרי שההסתערות של המשקיעים על ההנפקות האלה הזכירה יותר הסתערות רוכשים על דירות ביריד של "חבר". "המשקיעים קנו מכל הבא ליד" סיפר מנהל השקעות בכיר "נראה היה שאת אף אחד לא מעניינת התשואה – כולם רצו סחורה - הבנקים ניצלו את המצב ומכרו אותה בתשואות נמוכות, נמוכות מאד עד כדי גיחוך", אתה קנית? שאלתי את מנהל ההשקעות הבכיר שהשיב: "אני נשארתי בחוץ. תשואות כאלה לא יכולות להניב רווחים לאורך זמן ואני מאמין שמשקיעים לטווח קצר יפסידו שם כסף ויזרקו את הסחורה לשוק במחירים טובים – אז אני אאסוף סחורה – תבין, אג"ח של בנקים זו סחורה מבוקשת, גם בתשואות נמוכות" אמר לי הבכיר.

אגרות החוב שהונפקו על ידי בנק הפועלים ובנק המזרחי משקפות תשואה של 0.67% ו-0.5% בהתאמה כשהתשואה של בנק הפועלים גבוהה יותר כי האג"ח לתקופות ארוכות יותר (משך חיים ממוצע של 4.9 לעומת משך חיים ממוצע של 3.9 במזרחי). שתי סדרות האג"ח צמודות למדד אבל אם ניקח בחשבון שלפחות בשנתיים הקרובות אנחנו יותר קרובים לדפלציה מאשר לאינפלציה הרי שאין להצמדה הזו כל משמעות ולכן התשואות הללו הן מה שיקבלו המשקיעים והמשמעות היא זו: המשקיע יעמיד לבנק הפועלים ובנק המזרחי הלוואה למשך קצת פחות מ-10 שנים, הלוואה שתוחזר בתשואות של 0.5% -0.67% לשנה, כלומר תשואה הקרובה לאפס.

"מי שלא רוצה שלא יקנה", אמר לי מקורב להנפקות של הפועלים ומזרחי כששאלתי אם בהיקפי הנפקות גדולים כל כך אין למשקיעים כושר מיקוח גדול יותר "מה אנשים יעשו עם הכסף? תבין, אם אנשים יפקידו את הכסף בבנק הם יקבלו מקסימום את האינפלציה שלא קיימת, ינעלו את הכסף לכמה שנים ככה שאם יצטרכו אותו הם עוד ישלמו קנס לבנק, אז מה נשאר להם? לא עדיף לקבל חצי אחוז על פני כלום?"

מי שרצה בכל זאת לקבל תשואות קצת יותר "נורמליות" מאלו שנתנו הבנקים נאלץ היה לפנות לחברות שעד לפני זמן קצר היו מוקצות מחמת מיאוס ואשר האג"חים הקיימים שלהם נסחרו עד לא מזמן בתשואות דו ספרתיות. בז"ן שרק לפני פחות משנה עמדה על עברי פי פחת וספגה הורדות דרוג חדות בשל מצב הנזילות הבעייתי שלה הנובע משילוב קטלני של השקעות אדירות שמומנו בחוב גדול שפגשו במרווחי זיקוק נמוכים מאוד ודחייה בהזרמת הגז הטבעי, השלימה גיוס חוב של 600 מיליון שקל בריבית סבירה לא צמודה של כ-6.6%. אפריקה ישראל שפתחה לפני כ-5 שנים את גל הסדרי החוב במשק ושהאג"ח הקיימות שלה– שנוצרו לאחר התספורת והסדר החוב - נסחרו שנים בתשואות גבוהות מאוד, השלימה גיוס של כ-550 מיליון שקל בתשואה צמודה של 5.4%.

תופעה נוספת לה אנו עדים על רקע טירוף ההנפקות והרעב של המשקיעים לתשואות הוא גיוסים לתקופות ארוכות יותר ויותר. אם לפני שנים ספורות משקיעים היו דוחים על הסף הנפקות אג"ח בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) של יותר מ-6 שנים, הרי שכיום הנפקות במח"מים של 8 ואפילו 9 שנים הן דבר שבשגרה. כך, חברות כמו איירפורט סיטי יצאו בגיוס חוב צמוד במח"מ של 8 שנים, דלתא יצאה בגיוס חוב במח"מ של 9 שנים, ובסביבה כזו של 8 ו- 9 שנים מתכננת גם הפניקס לגייס חוב של 400 מיליון שקל. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים שחייבים לייצר תשואות של מינימום 3% לחוסכים נאלצים להלוות כספים לתקופות ארוכות כאלו בשביל להגיע אפילו ליעד תשואה צנוע כזה וגם זה בקושי. איירפורט סיטי למשל תשלם למשקיעים תשואה צמודה של 2.4% בלבד לאג"ח שעיקר ההחזרים שלו ישולמו בין 2022 ל-2029. דלתא תשלם פחות מ-2.5% לשנה (לא צמוד בריבית משתנה) לאג"ח שיוחזר רק בעוד עשר שנים.

בעולם ההשקעות הולכים וגוברים הקולות המדברים על העלאת ריבית קרובה בארה"ב כפי הנראה כבר ב-2015. המהלך הדרמטי שרושם הדולר מול המטבעות בעולם ובכללם השקל הוא העדות הטובה ביותר לכך שהציפיות החלו לנטות יותר ויותר לכיוון של עליית ריבית בארה"ב. אם אכן כך יקרה ועליית הריביות והתשואות מעבר לים יגיעו גם לכאן (כמו שקורה תמיד) ההפסדים למשקיעים שבחרו להיחשף כיום לריביות כל כך נמוכות במח"מים כל כך ארוכים יהיו כבדים וכואבים במיוחד.

כך שבפועל המשקיעים הקטנים והבינוניים נטולי חלופות של ממש והולכים שולל אחרי מקסם שווא עליו בפועל המרוויחים היחידים הינם הבנקים או אנשים עם סבלנות.

ניצן כהן הוא עיתונאי ופרשן כלכלי.