המצדדים ב"שיתוף ציבור" סבורים שזו הדרך להצלחת מיזמי פיתוח עירוניים. המתנגדים טוענים שהדבר דומה לרופא המבקש עצה מפציינט.
כלי "שיתוף הציבור" הוותיקים - מפגש בהזמנת הרשויות לשיחה עם תושבים, אינם יעילים מאוד, ובדרך כלל מתאפיינים בנוכחות דלה או צרת אינטרסים. הסטארט-אפ הישראלי "תובנות" פיתח כלי מתקדם למטרה זו, אשר נוסה כבר ברשויות מקומיות בישראל ויוצג בתערוכת "עיר חכמה" בברצלונה בנובמבר הקרוב.
"תובנות" הוא מנגנון ניתוח תוכן המתלבש על מאגרי מידע שנאספו בשאלונים אישיים או במערכות איסוף מידע דיגיטליות בממשקי אינטרנט ובאפליקציה סלולרית.
מקבלי ההחלטות בעיר מגדירים שאלה בתחומם ומפנים אותה לקבוצות תושבים שיש להם ידע או עניין בנושא. הפנייה מגיעה במייל, במסרונים, או בשיחות טלפון. התשובות נאגמות למאגר שעליו מתבצע ניתוח תוכן המוליד פעולות דיאלוג נוספות. למשל, תשובות דומות נאגרות ומופנות לאחד המשיבים כדי שיציין מי מבטאת טוב יותר את דעתו, וכן הלאה. למשל, אגף התברואה בעיריית תל אביב-יפו ביקשו לגבש תוכנית הפרדת פסולת לשכונות דרום העיר.
האגף פנה ל-500 תושבים, אסף תשובות וזיקק מתוכן את מובילי הדעה שיניעו את הצלחת התוכנית, ומצאו שהם - לא פחות ולא יותר - הרבנים. כמו כן הסתבר שריבוי השפות המדוברות בקהילה מחייב שימוש בשפה גרפית ולא בטקסטים בקמפיין ובהוראות המקדמות את מהלך המיחזור.
אגף התרבות בעיריית כפר סבא השתמש ב"תובנות" כדי לגלות שתושבי העיר מעדיפים פעילות פנאי בשטחי ציבור פתוחים.
בקרב תושבי שוהם השתמשו ב"תובנות" כדי למצוא דרך לעודד בעלי הכלבים לאסוף את צרכיהם, ומצאו שזה יקרה על ידי יצירת זהות ברורה ופומבית בין כלב לבעליו. זה הצמיח רעיון לייצר פנקס תושבים להולכי על ארבע.
עלות השימוש ב"תובנות" נגזרת מהיקף המשאבים הנדרש לאיסוף התוכן, ומתחילה ב-40 אלף שקל.