גם המוניטין הביטחוניים של אל על לא עזרו

מטוס של חברת השכר הבולגרית חמוס שהתקרב ביוני השנה לישראל, העמיד בכוננות את מערכת הבקרה האווירית. הסיבה: בניגוד למקובל, לא נשלחו מראש האישורים המתאימים לטיסה זו. במערכת סירבו לאשר את כניסת המטוס, טופולב 154, למרחב האווירי. רק בהתערבותו של ראש מינהל התעופה האזרחית של בולגריה ולאחר שהועברו העתקי האישורים - בעוד המטוס חג באוויר - אושרה הנחיתה. בעקבות זאת הטיל מינהל התעופה האזרחית קנס בסך 9,600 שקל על חברת התעופה הבולגרית.



הביטחון הוא העיקרון המרכזי בתחום התעופה בעולם לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001; גם בישראל לא לוקחים סיכונים. השימוש במטוסים אזרחיים כבפצצות הגביר את החשש מטיסות, והוביל לירידה חדה במספר הנוסעים ובהכנסותיהן של חברות התעופה. בישראל נוסף על כך הצמצום הניכר בתיירות בשל האינתיפאדה. חברות התעופה הזרות הפחיתו את תדירות הטיסות השבועיות שלהן לישראל. לדוגמה, חברות התעופה אייר פראנס הצרפתית וקונטיננטל האמריקאית צימצמו ב-50% את מספר טיסותיהן לישראל וממנה בקו הסדיר.



הדרך להמשך קיומו של ענף התעופה וליציאה מהמשבר שבו הוא נמצא, היא מניעת פיגוע אווירי נוסף. לכן הוגברה האבטחה. ואולם לצעדים שננקטו יש מחיר: הנוסעים מישראל ואליה הושפעו מכך ישירות בכיסם; היטל הביטחון ודמי הביטוח גרמו לעליית מחיריהם של כרטיסי הטיסה מנתב"ג ואליו.



מדובר בגביית היטל בסך 8 דולר למחיר קטע טיסה לנוסעים בחברות התעופה הישראליות אל על, סאן דור, ארקיע וישראייר וסכום של 10 סנט לק"ג מטען החל מאוקטובר 2001. הכנסות אל על מגביית היטל הביטחון וביטוח סיכוני מלחמה מנוסעים, לדוגמה, הסתכמו בכ-8.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2002.



בנוסף, הצורך להצטייד בטכנולוגיה חדשנית הובילה לעלייה בהוצאות הביטחון של רשות שדות התעופה (רש"ת) ושל חברות תעופה כמו אל על. רש"ת, למשל, תצטייד ב-10 מכונות שיקוף חדשות לבידוק ביטחוני של מזוודות מתוצרת חברת Yxlon מגרמניה. עלות העסקה: 25 מיליון דולר.



השירות לנוסעים נפגע אף הוא בשל הכנסת נהלי אבטחה חדשים בנמלי התעופה, כולל בנמל התעופה בן גוריון. הקפדת היתר בבידוק הביטחוני גרמה להתארכות תורי הנוסעים לפני הדלפקים של חברות התעופה.



במקביל הוחמרו כללי האבטחה. בין השאר הורה שר התחבורה, אפרים סנה, כי במטוסי חברות התעופה הזרות הטסות לישראל יותקנו דלתות חסינות פריצה וכדורים בתא הטייס. על פי ההוראות, יש להקפיד כי הדלת תהיה נעולה במשך כל הטיסה.



חברות התעופה איבריה הספרדית ואייר אנטליה הטורקית לא עמדו בדרישות אלה, וביולי הוזהרו כי אם יישנה המקרה יופסקו טיסותיהן לנתב"ג. ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה, עמוס עמיר, קיים שימוע למנהליהן של שתי חברות התעופה בישראל. החברות ספגו קנסות ואזהרות.



כמו כן שונו נתיבים וגובהי טיסה, כדי למנוע פגיעה במטוסים הממריאים ונוחתים בנתב"ג. גם בתעופה הפנים ארצית נקבעו כללים חדשים. כך, בעלי המנחתים נדרשו להציב שמירה חמושה בהם במשך כל שעות היממה. בנוסף, על פי הוראה של משרד התחבורה שנכנסה לתוקף בפברואר השנה, על חברות תעופה, בתי ספר לטיסה ובעלי מטוסים פרטיים להתקין סנדלי אבטחה מיוחדים על גלגלי המטוסים החונים. זאת, כדי למנוע אפשרות שייחטפו בידי טרוריסטים. הדרישה גררה תגובות נזעמות של בעלי המטוסים, בין השאר בשל ההוצאה הכספית הכרוכה ברכישת המתקן.



עד עתה מנעו סידורי הביטחון פיגועים בדומה לאלה שאירעו ב-11 בספטמבר. ואולם למרות אמצעי האבטחה המוגברים, הנוסעים נמנעים מלטוס כבעבר והפגיעה בהכנסותיהן של החברות נמשכת. כך, למשל, באל על - הנהנית ממוניטין מצוינים בתחום הביטחון - הסתכמו ההכנסות במחצית הראשונה של השנה ב-487 מיליון דולר, לעומת 506 מיליון דולר בינואר-יוני 2002 - ירידה של כ-4%. סופו של משבר לא נראה באופק.