"סיכוי גבוה להורדת ריבית על ידי בנק ישראל מחר"

"קיים סיכוי גבוה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל בהחלטתו הקרובה לשיעור של 0.10%-0.15%". כך מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, בסקירתו השבועית המתפרסמת היום. מחר ב-16:00 תתפרסם הודעת בנק ישראל. היום, נזכיר, עומדת ריבית הבנק המרכזי בארץ על 0.25%.

להערכתו, בהחלטה זו תומכים בין השאר חולשה בסביבה הכלכלית העולמית, בעיקר באירופה; הורדת תחזיות על ידי קרן המטבע; פחתו הערכות להעלאת הריבית בארה"ב; מדד המחירים שוב היה נמוך מהתחזית והאינפלציה נמוכה משמעותית מהגבול התחתון של היעד והעובדה שציפיות האינפלציה, כולל לטווחים הארוכים, ירדו בשיעור חד ונמצאות מתחת לאמצע יעד האינפלציה.

בנוסף, מחירי הסחורות ירדו בחדות וצפויים להשפיע על סביבת האינפלציה בחודשים הבאים; שוק הדיור מראה סימני רגיעה, כולל ירידה במחירי הדירות, בהיקפי המשכנתאות ובכמות העסקאות; מרווחי האג"ח הקונצרניות התרחבו מעט בחודש האחרון.

מנגד, הפיחות האגרסיבי בשקל נמשך גם בחודש האחרון.

האם מלבד הורדת הריבית בנק ישראל יחליט לבצע גם הקלה כמותית ע"י רכישות האג"ח הממשלתיות או ינקוט בצעדים מקלים אחרים? זבז'ינסקי מציין כי הורדות הריבית שביצע בנק ישראל בשנה האחרונה לא הצליחו לגרום לירידה משמעותית של הריבית הריאלית במשק (ריבית בנק ישראל בניכוי ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים). הריבית הריאלית אומנם שלילית ברמה של כמינוס 1%, אך היא עדיין גבוהה משמעותית מהריבית הריאלית שהייתה בשנת 2009, שעמדה על כמינוס 2%.

"כלל טיילור המפורסם, שקובע מה צריכה להיות הריבית של הבנק המרכזי בהתאם ממרחק של האינפלציה והאבטלה מהרמות הרצויות (לצורך החישובים קבענו רמה הרצויה של האינפלציה של 2% ומצב של תעסוקה מלאה ברמת שיעור אבטלה של 5.5%), מצביע שהריבית בישראל בנסיבות הנוכחיות צריכה להיות שלילית, לראשונה מאז המשבר. כדי להשיג את הריבית השלילית נדרשים צעדים של הקלה כמותית", הוא אומר.

יחד עם זאת, לדעתו של זבז'ינסקי, יעילותה של התוכנית מוטלת בספק ממספר סיבות:

קודם כל, רמת התשואות בשווקים נמוכה מאוד. לא נראה שעלויות המימון מהוות מחסום מפני הרחבת השקעות ע"י הפירמות או הגדלת הצריכה ע"י הצרכנים. הריביות הריאליות לטווחים הארוכים ירדו לרמות הנמוכות ביותר בעשרים השנים האחרונות. גם המגזר העסקי מגייס אשראי במרווחים נמוכים יחסית.

שנית, אין כעת מחסור בנזילות בשווקים, אותה יכולה לספק תוכנית הרכישות. כבר עתה, שיעור הגידול בכמות הכסף (M1) עומד על קרוב ל-25% ב-12 החודשים האחרונים, הגבוה ביותר מאז שנת 2009. אולם, לעת עתה זה לא הפריע לאינפלציה לרדת בחדות.

שלישית, יש בתוכנית הרכישות סיכון לניפוח בועות פיננסיות, בפרט בשוק האג"ח הקונצרניות ובשוק הדיור.

מנגד, תוכנית הרכישות של בנק ישראל, אם תצא לפועל, עשויה להגביר היחלשות השקל, מה שיסייע ליצוא ובסופו של דבר גם ישפיע על סביבת האינפלציה.

"למרות סימני שאלה רבים ביחס לתוכנית הרכישות, בנק ישראל, שהוכיח בשנה האחרונה שהוא מקדים את ציפיות השוק להקלה במדיניותו, עשוי להפתיע וליישמה בחודשים הקרובים. מלבד תוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להקטין הנפקות מק"מ. כמו כן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, עשוי בנק ישראל להעביר מסר שהריבית לא תעלה עד שאינפלציה תחזור לתחום היעד".