בתחילה הייתה המהפכה התעשייתית, שהובילה אותנו לעידן המוצר. אחריה הגיע עידן ההפצה, שבו הכי חושב היה להביא את המוצר למקום הנכון. באמצע המאה ה-20 הגיע עידן השיווק, ובסוף המאה הגיע עידן המידע. כיום אנחנו בעידן החוויה, כפי שמביאות לידי ביטוי באופן הבולט ביותר חברות כמו אפל וסטארבקס. ומה עכשיו?
"כל חברות הייעוץ טוענות שאנחנו עומדים לעבור לעידן הבא, אבל עוד לא בטוחות מה הוא יהיה. לנו יש תיאוריה", אומר דיוויד ג'נסן, מנהל החדשנות והאסטרטגיה הדיגיטלית הגלובלית בארנסט אנד יאנג. "אנחנו מאמינים שהגיע עידן החדשנות".
ג'נסן, שישתתף בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג בשיתוף "גלובס", שייערך ב-30 באוקטובר בתל אביב, אומר שבעידן החדשנות כל ארגון וכל אדם בארגון יצטרכו להתחדש כל הזמן. לא עוד מחלקת מו"פ שהיא לבדה אחראית על מוצרים חדשים ויתר הארגון מייצר, משווק, מתנהל פיננסית ותפעולית באותן שיטות ישנות. בעידן החדשנות, כל התחומים עוברים שינויים משמעותיים כל הזמן, ואפילו מחלקת המו"פ מחדשת תדיר את האופן שבו היא ניגשת למשימת ההמצאה.
ייתכן שתגידו "מה חדש כאן? עידן החדשנות קיים אתנו כבר כמה עשורים". הצורך "לזרום עם השינוי" ולא להתנגד לו הוגדר אפילו בספר-להיט "מי הזיז את הגבינה שלי", שיצא לאור כבר ב-1998.
אולם, ההבדל הוא שבעוד הגיבורים ב"מי הזיז את הגבינה" למדו להתמודד עם גל שינויים מהיר יותר מאי פעם, כעת יש להם משימה חדשה על פי ג'נסן - ליזום בעצמם את השינוי. מי שלא יזום את השינוי בעצמו, יישאר מאחור בכלכלת העתיד, אומר ג'נסן. זה נכון לאנשים כמו גם לחברות.
"עידן החדשנות נובע מתוך עידן המידע", אומר ג'נסן. "כפי שאמר ניקול מגרפונטה בספרו 'להיות דיגיטלי', הנוכחות של מידע רב בחיים שלנו באופן יומיומי שינתה אותנו כבני אדם, וזה קרה אפילו בדרגה גבוהה יותר מכפי שהוא חזה. מידע אינסופי נמצא בחיינו כבר כ-20 שנה, והדור הבא כבר נולד לעולם הזה. הם יודעים כבר כנוער שהם יכולים להשפיע על עסקים ומותגים באופן שקודמיהם יכלו רק לחלום עליו. הם הדור שישים את החדשנות במרכז".
אי לכך, הוא אומר, כל חברה צריכה לשאול מהי האסטרטגיה שלה ליצור חדשנות בלתי פוסקת. "כולם יודעים שגוגל היא חדשנית ברמה של כלל העובדים, שמתבקשים להקדיש חלק נכבד מזמנם לחשוב על רעיונות חדשים, וישנו תהליך שקוף שבו רעיונות חדשים של עובדים יכולים להיבחן ולהתקבל על ידי ההנהלה, בלי שהעובד יצטרך כוחות-על פוליטיים ותפעוליים כדי ליישם אותם. חברה כמו GE עובדת בצורה של אקסלרטורים, בהם נבראים ונבחנים רעיונות שדווקא מגיעים בדרך כלל מבחוץ, ותוך זמן קצר מאוד, בתהליך אינטנסיבי, והחברה מחליטה האם להשקיע בהם יותר".
- יזמות והמצאה אינן מופיעות באופן שווה באוכלוסייה, ויש אנשים שזה פחות מתאים להם. האם יש להם סיכוי לשרוד בשוק העבודה של העתיד?
"לגבי מנהלי חברות, אני בהחלט אומר שמי שלא ייזום חידושים כל הזמן, יישאר מאחור. לגבי עובדים ספציפיים זה גם נכון, אבל בדרגות שונות. אנחנו חוזים שבחברה מאורגנת לחדשנות, יהיו ארבע רמות של עובדים מחדשים: בדרג הראשון - העובדים שעושים עבודה רגילה, אבל משקיעים חלק נכבד מזמנם לחשוב כיצד אפשר לשפר או לחדש בה. בדרג השני - עובדים שתפקידם לאסוף את הרעיונות הללו ולחשוב כיצד ליישם אותם. בדרג שלישי - עובדים שתפקידם להביא רעיונות חדשים, פורצי דפוסי חשיבה קיימים ולא רק שיפורים של הקיים. בדרג הרביעי - ההנהלה שתפקידה לחדש ברמת האסטרטגיה של הארגון. מבחינת ההנהלה, המחויבות היא להעצים את העובדים, לשפר את הדיאלוג איתם ולהתייחס אליהם כמו לקוחות של תוכנית החדשנות שלך".
- מהי מדיניות התגמול שמעודדת חדשנות?
"חברה מעודדת חדשנות צריכה לתגמל באופן מיוחד עבור נטילת סיכונים מחושבים, ומה שחשוב הוא לא לתגמל רק עבור הצלחה, כי אז אנשים יפנו לשיטות הידועות והמקובלות להשיג הצלחה, וייווצר דווקא קיבעון".
- אומרים על התרבות הישראלית שהיא יזמית ומאפשרת ביטוי רב גם לעובד שאינו מנהל. נשמע שיש לנו סיכוי לא רע.
"אכן, ישראל מתאימה לעידן הזה גם בגישה וגם בתרבות הארגונית. ישראל היא חלוצה בבניית ארגונים מיוחדים עם היררכיה שטוחה יחסית, ובעולם לומדים אותם".
- אילו אתגרים מזמן עידן החדשנות לצרכנים?
"המוצרים יענו טוב יותר על הצרכים שלנו, אבל נהיה כנראה מותשים מעומס השינויים. אני מביט על הטלפון שלי עכשיו ורואה 22 אפליקציות שצריכות עדכון. זה רק מאתמול. זה עלול לתת לי תחושה שאני נשאר מאחור. ומאידך, לפעמים שינוי תדיר מדי בממשק יכול לעצבן. אני מאמין שתיווצר תת-קטגוריה של מוצרים שעונים לצרכים של אנשים שרוצים שקט".