אקזיטים בהיקף של 3.5 מיליארד ד' ב-2014

במקרה שהעיתון שאתם מחזיקים לא מכיל ידיעה על חברת הזנק ישראלית נוספת שנמכרה (ולא משנה תמורת כמה) - אל תתרגשו. בעשור האחרון, לעתים נדירות - ממש נדירות - יכולים לחלוף ימים שלמים מבלי שהעיתונות הכלכלית תקדיש כמה מאות מילים לעוד מכירה של חברה ישראלית ותמפה את המיליונרים החדשים שיצרה.

כן, ככה זה ב"סטארט-אפ ניישן". צוק איתן או עופרת יצוקה, יש חוק מע"מ אפס או אין, לנגידת בנק ישראל יש מחלוקות עם שר האוצר או אין לה וכך הלאה. לתעשיות הטק והביומד הישראליות כל אלו לא מפריעים. חברות טכנולוגיה וביומד ישראליות, פורצות דרך בחדשנותן, ממשיכות להיות אטרקטיביות לחברות זרות וגדולות מהן, ולראייה היקף האקזיטים של 2014, ובמבט כולל יותר - היקף האקזיטים בעשור האחרון, משנת 2004 ועד כה.

מבדיקת "גלובס" עולה כי מתחילת השנה נמכרו חברות ישראליות בשווי כולל של 3.5 מיליארד דולר פחות או יותר - פחות או יותר מכיוון שהתמורה המדויקת שקיבלה משפחת ישקר עבור "להבים" לא ידועה (ראו טבלה), ומכיוון שהשנה עצמה עדיין לא הסתיימה. זה אומר, על בסיס טענותינו לעיל, שייתכן שרף 4 מיליארד הדולר יישבר שוב השנה.

ולמה שוב? כי אשתקד הסתכם ב-5.4 מיליארד דולר (7.3 בשקלול מכירת יתרת החזקות משפחת ורטהיימר בישקר תמורת 2.1 מיליארד דולר) - שיא של שבע שנים. השיא של העשור שייך לשנת 2006, אז נמכרו ענקיות כמו מרקורי ל-HP ו-M systems לסנדיסק (ראו גרף). בסך הכול, במהלך 11 השנים האחרונות (2004-2014) נמכרו חברות ישראליות בשווי כולל של 160 מיליארד דולר (!).

שיא או לא, כפי שזה נראה כרגע, לא נס ליחן של תעשיות הטק והביומד הישראליות והן ימשיכו לייצר אקזיטים ומיליונרים חדשים. הנה מבט קצר על חלק מהאקזיטים הבולטים של השנה החולפת.

Cyvera
התקפות סייבר משמעותיות
השנה האחרונה הייתה השנה של חברות אבטחת המידע, על כל סוגיהן. חלקן הונפקו בהצלחה מסחררת בוול סטריט, וחלקן העדיפו את אופציית המכירה. אחת שהעדיפה להימכר היא Cyvera, שבמארס השנה נמכרה לפאלו אלטו של הישראלי ניר צוק, בעברו מבכירי צ'ק פוינט, תמורת 200 מיליון דולר במזומן ובמניות. פאלו אלטו, נזכיר, הונפקה לראשונה רק בקיץ 2012 וכבר שווה 7.8 מיליארד דולר, יותר מפי שניים משוויה בהנפקה.

המזומנים שגייסה פאלו אלטו סייעו לה לרכוש את Cyvera, שנרכשה פחות משלוש שנים לאחר הקמתה, ומתמקדת במה שנקרא בעגה המקצועית APT (ר"ת של Advanced Persistent Threats). הכוונה היא לאיומים שמוחדרים למחשב על ידי מדינות או ארגוני טרור ופשיעה, ואינם מזוהים ברובם על ידי מערכות האבטחה המסורתיות. Cyvera, שהכנסותיה עדיין אפסיות, גייסה מאז הקמתה רק 13 מיליון דולר, וזה אומר החזר של פי 15 על ההשקעה. בין המרוויחים הגדולים ממכירתה ניתן לציין את מייסדיה, נתנאל דוידי, אורי אלטר ומשה בן אבו.

Check
אפליקציה לניהול חשבונות
אפליקציה, אפליקציה ושוב אפליקציה. המילה אולי הכי שגורה בעידן האינטרנט הנוכחי הפכה לתרנגולת שמטילה ביצי זהב, ולבסיס של לא מעט חברות ישראליות. אחת מהן היא Check, שפיתחה אפליקציה לניהול חשבונות פיננסיים בצורה פשוטה וידידותית, כמו שאפליקציה אמורה להיות. במאי השנה נרכשה Check על ידי Intuit האמריקנית, שמתמחה בתוכנות פיננסיות, תמורת 360 מיליון דולר במזומן. האפליקציה של Check מנטרת חשבונות חדשים שמגיעים למשתמש, כמו חשבון מים וחשמל, ומאפשרת לשלם אותם ישירות ממנה.

החברה גייסה מאז הקמתה 49 מיליון דולר, וזה אומר שההחזר על ההשקעה במקרה שלה הוא פי שבעה.

Check הוקמה במהלך 2007 על ידי גיא גולדשטיין ואחיקם קאופמן, והיא מעסיקה קצת יותר מ-100 איש. כחברת אפליקציות, יש לה כבר הכנסות והן אמורות לעמוד השנה על לפחות 20 מיליון דולר. דרך אגב, אשתקד נבחרה האפליקציה של Check על ידי גוגל כאחת הטובות ביותר לאנדרואיד.

Wilocity
שבבים לתקשורת אלחוטית
שבב זה דבר כל כך קטן, אך כמה שהוא קטן - ככה הוא שווה הרבה. את תעשיית השבבים ייצגה השנה ברשימת האקזיטים Wilocity, שפיתחה שבבים לתקשורת אלחוטית (Wi-Fi) מהירה במיוחד. Wilocity נמכרה ביולי האחרון לענקית השבבים האמריקנית קוואלקום תמורת 300 מיליון דולר במזומן, וזאת שבע שנים לאחר הקמתה.

בהגדרה "מהירה במיוחד" הכוונה היא שקובץ בפורמט של Blue ray (פורמט לאחסון מידע דיגיטלי על גבי תקליטור כמו מוזיקה) עובר כיום ב-Wi-Fi בקצב של 15 דקות, בעוד שטכנולוגיית Wilocity מעבירה אותו בתוך פחות מדקה.
את Wilocity הקימו טל תמיר, דני רטיג, גל בסון ויורג מייסן אך כל אחד מהם קיבל במכירה "רק" מיליוני דולרים בודדים.

את נתח הארי של תמורת המכירה גרפו קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה. סך ההשקעה בה עמד על 105 מיליון דולר, דהיינו החזר של פי שלושה.

SuperDerivatives
מידע פיננסי עדכני

האקזיט השלישי בגודלו של 2014 הוא מכירת SuperDerivatives - חברה ששמה אולי לא קל להיגוי אך פועלה הפך אותה לאחת החברות המובילות במתן מידע פיננסי בזמן אמת, מערכות תמחור, ניהול סיכונים ומסחר לנגזרים לחדרי מסחר. SuperDerivatives נמכרה כשהיא כבר חברה בוגרת, בת 14, וככזו חוותה לא מעט קשיים במהלך מחזור חייה, החל בקשיי נזילות וכלה בפיטורי עובדים (בעיקר כפועל יוצא ממשבר האשראי של 2008).

אך כל זה כבר מאחוריה, ובספטמבר האחרון החברה נמכרה תמורת 350 מיליון דולר במזומן ל-Intercontinental Exchange האמריקנית, החברה שמפעילה את הבורסה בניו יורק (NYSE). המרוויח הגדול מהאקזיט הוא דודי גרשון, המייסד והמנכ"ל, שנותר עם מחצית מהון החברה ולכן גזר מהמכירה "קופון" של 175 מיליון דולר. גרשון, אגב, שמר על נתח בעלות זה (יחסית חריג למייסד) מכיוון שהצליח לממן את פעילות החברה בשנותיה הראשונות מהון עצמי, שצבר מעבודתו רבת השנים בוול סטריט.

Simbionix
מערכות להכשרת רופאים
חברת סימביוניקס שנמכרה ב-120 מיליון דולר ל-3d Systems האמריקנית היא דוגמה לסוג האקזיטים המתרחשים בשנים האחרונות בתחום המכשור הרפואי. החברה בנתה את העסק במשך שנים ארוכות, עד שכבר הגיעה להכנסות של עשרות מיליוני דולרים. היא הייתה יכולה להמשיך להתממן מהכנסותיה, אך דווקא אז הגיעה הצעת הרכישה. כבר אין כמעט אקזיטים מהירים או פשוטים בתחום, אולם יש אקזיטים רווחיים - בסימביוניקס הושקעו רק כ-20 מיליון דולר. ההחזר על ההשקעה במקרה של סימביוניקס הוא פי שישה.

סימביוניקס פיתחה מערכות סימולציה, המשמשות להכשרת רופאים לביצוע ניתוחים וטיפולים מורכבים, על גבי פלטפורמה המדמה ככל האפשר את התחושה של ניתוח אמיתי. המערכות של החברה משמשות גם לתכנון מותאם אישית של ניתוחים כאלה על גבי תמונת ההדמיה של המטופל.

הרוכשת, חברת 3DS, שנסחרת ב-NYSE לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר, היא חברה מובילה בתחום של מדפסות תלת ממדיות, בין היתר לתחום הרפואי. לאחרונה רכשה 3DS חברה שעוסקת בתכנון של ניתוחים באזור הראש והלסת, תחום שבו סימביוניקס אינה עוסקת, כך שהחברות הן סינרגטיות.

סימביוניקס הוקמה ב-1997 על ידי היזמים רן ברונשטיין, עדנה חוזק ודוד ברקאי. ד"ר אבשלום חורן משמש יו"ר החברה מיומה הראשון. מנכ"ל החברה בשנים האחרונות הוא גארי זמלר, לשעבר בכיר במערך השיווק של גיוון אימג'ינג.
סימביוניקס בגרה מחממת רד ביומד ובין בעלי המניות הראשונים שלה נמצאים האחים זיסאפל ופרופ' נאוה זיסאפל המפעילים את החממה. השקיעה בה קרן הון סיכון ישראלית אחת - הקרן התאגידית של קונצרן כור, וכן הקרנות הזרות Early Stage Partners , Shestra ו-River cities ותאגיד Astro Manufacturing.

Green Smoke
יצרנית סיגריות אלטקרוניות
גרין סמוק נחשבת לאקזיט המפתיע של השנה. מסיבות רגולטוריות וכן מחוסר צורך, חברת הסיגריות האלקטרוניות הזו כלל לא נחשפה לתקשורת או למשקיעים חיצוניים. החברה שכלל לא שיווקה את מוצריה בישראל פעלה מתחת לרדאר ונחשפה רק כאשר נמכרה ב-110 מיליון דולר. שלושת היזמים הם הנהנים העיקריים מהאקזיט, משום שבחברה לא השקיעו קרנות הון סיכון. הרוכשת היא חברת הענק אלטריה (לשעבר פיליפ מוריס), אשר סיגריות קלאסיות הן העסק העיקרי שלה, דרך חטיבת המוצרים החדשניים שלה, Nu Mark.

גרין סמוק, שפועלת בבית שמש, רשמה ב-2013 מחזור מכירות שמוערך ב-40 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-150 עובדים בישראל ועוד כ-30 בארה"ב וסין.

השוק הראשוני: שיא של כל הזמנים בהנפקות ישראליות בארצות הברית
2014 לא הייתה שנת שיא בסך מכירות של חברות ישראליות לזרות (ראו כתבה נפרדת), אך היא כן הייתה שנת שיא בסך הנפקות של חברות ישראליות בשוק ההון האמריקני (הנפקות ראשוניות - של חברות שהיו פרטיות - והנפקות משניות - של חברות שכבר הפכו לציבוריות).

לא מעט חברות ישראליות העדיפו השנה להנפיק ולא להימכר, וממעקב "גלובס" אחר פעילות השוק הראשוני בגזרה הישראלית בוול סטריט עולה כי מתחילת השנה ועד לרגע כתיבת שורות אלו בוצעו 26 הנפקות ראשוניות ומשניות ורובן, ולא במפתיע, של חברות טכנולוגיה וביומד.

במסגרת 26 הנפקות אלו גויסו 3.6 מיליארד דולר - שיא של כל הזמנים, שאפילו שבר את השיא של שנת 1999 (3.3 מיליארד דולר, ראו גרף) - השנה שזכתה לכינוי "ימי הבועה העליזים". בשנת 1994, לפני 20 שנה, עמד סך הגיוס על 335 מיליון דולר בלבד. 20 שנה אחרי, והוא פי עשרה - נתון שממחיש כיצד הפכה וול סטריט לכלי מימון משמעותי לחברות עצמן, ובמקביל סללה את הדרך לעושר ללא מעט יזמי היי-טק וביומד שגדלו כאן.

מתוך אותן 26 הנפקות, 14 היו ראשוניות ו-12 היו משניות (הנפקה משנית יכולה לכלול רק הצעת מכר). מתוך אותן 14 ראשוניות, רק 4 היו של חברות טכנולוגיה (ורוניס, בורדרפרי, מובילאיי וסייברארק), וכל היתר, 10 במספר, היו של חברות ביומד/ציוד רפואי - נתון שממחיש את הדומיננטיות של תעשיית הביומד בשוק הראשוני בשנה הנוכחית.
ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר הייתה זו של מובילאיי (Mobileye), מפתחת מערכת ההתרעה מפני סכנות בכביש, שגייסה (כולל הצעת מכר) 1.02 מיליארד דולר. למעשה, הנפקת מובילאיי היא ההנפקה הישראלית הגדולה ביותר שבוצעה בוול סטריט, והיא ממחישה עד כמה בער השנה השוק הראשוני (פועל יוצא של גאות מתמשכת בשוק המשני).

מובילאיי נסחרת כעת לפי שווי של 10.8 מיליארד דולר, פי שניים משוויה בהנפקה ושווי שהופך אותה לאחת מעשר החברות הישראליות הגדולות ביותר מבין אלו הנסחרות בוול סטריט.

2014, כאמור, עדיין לא הסתיימה ובתור להנפקות בנאסד"ק או בבורסת ניו יורק (NYSE) עומדות חברות ישראליות נוספות. זה אומר שכנראה השיא לעיל, 3.6 מיליארד דולר, יישבר בשנית בחודשיים הקרובים.