הלמ"ס: ההוצאה לביטחון ב-2001 הסתכמה ב-40.88 מיליארד שקל - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1993

ההוצאה הישירה לביטחון (הצריכה הבטחונית - התשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, מסים על הייצור וקניית סחורות ושירותים), במחירים קבועים, עלתה בשנת 2001 ב-4.2% לאחר יציבות בצריכה בשנת 2000 ועליות מתונות בשנים 1996 עד 1999; כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ההוצאה לביטחון הסתכמה ב-40.88 מיליארד שקל והגיעה בשנת 2001 לרמתה הגבוהה ביותר מאז שנת 1993. עם זאת, הצריכה הבטחונית היתה נמוכה ב-25% (במונחים כמותיים) מרמתה בשנים 1973 עד 1975, בהן הגיעה הצריכה הבטחונית לשיאה.



מהנתונים על התפתחות ההוצאה לביטחון, במחירים קבועים, במשך 45 השנים האחרונות עולות המגמות הבאות: בשנים 1956-1975 עלתה ההוצאה לביטחון בקצב מהיר של 15%-16% בממוצע לשנה, עם עליות חריגות בשנים 1956 (100%), 1967 (77%), ו-1973 (64%); בשנים 1976-1995 ירדו הוצאות הביטחון בשיעור ממוצע של 2%-3% בשנה; משנת 1996 ועד לשנת 2001 המשיכה המגמה של עלייה בסך כל ההוצאה לביטחון, כאשר לחלק ניכר מעלייה זו תרם היבוא הבטחוני.



מנתוני הלמ"ס עולה כי ההוצאה המקומית לביטחון - סך ההוצאה לביטחון למעט היבוא הבטחוני (הממומן רובו ככולו ע"י סיוע מחו"ל) - עלתה בשנת 2001 ב-0.7% לאחר עלייה חריגה של 3.5% בשנת 2000.



שיעור התמ"ג שהופנה להוצאה המקומית לביטחון נשאר בשנים האחרונות כ-7% לאחר שירד בהדרגה מרמה של 14.8% בשנת 1982 ל-7.2% ב-1997.



על פי אומדנים הנערכים בלמ"ס, עלות הביטחון הכוללת למשק הגיעה בשנת 2001 ל-11.1% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-11.6% בשנת 1995. עלות הביטחון ללא היבוא הבטחוני היתה כ-10% מהתוצר בכל אחת משנים אלה.



מהשוואה בינלאומית של ההוצאה לביטחון עולה כי ההוצאה הישירה לביטחון במדינת ישראל, במונחי אחוז מהתמ"ג, גבוהה פי 2 עד פי 6 מההוצאה במדינות המתועשות - ארצות הברית ובריטניה למשל, המוציאות לביטחון פחות מ-3% תמ"ג. גם בין מדינות המזרח התיכון ההוצאה לביטחון בישראל היא מהגבוהות ביותר - סוריה מוציאה פחות מ-6% תמ"ג לביטחון, כוויית 7.5%, מצרים 3% ואילו ישראל מוציאה כמעט 9% מהתוצר המקומי הגולמי שלה לביטחון.