לאחרונה פורסם סקר של מנהלי קרנות הון סיכון, שנערך על ידי דלויט-טוש בנושא הערכות לצפוי בתעשיית הון הסיכון. אם קראתם את מאמרי הקודמים, אתם כבר יודעים שאסור להתלהב יותר מדי כשהשוק בשיאו, אבל גם אסור להיתפס לפסימיות יתר כאשר השוק למטה.
מתוצאות הסקר נראה כי משתררת ראייה פסימית ביותר של מנהלי קרנות הון סיכון, וכי קיימת ירידה ניכרת ברוב מדדי הציפיות של הקהיליה לגבי התקופה הקרובה.
אין שום ספק כי תעשיית ההון סיכון עוברת משבר, שהינו חלק אינטגרלי מהמשבר שעוברת כל תעשיית ההיי-טק בעולם.
באופן טבעי, תעשיית ההון סיכון הינה חלק אינטגרלי מכל מה שקורה במשק הישראלי והעולמי. ב"שרשרת המזון", כאשר סטארט אפים נסגרים בעשרות ובמאות, כאשר השווקים בעיקר בתחום התקשורת נעלמים ומתרחקים, כאשר אין הנפקות ואין אקזיטים וממשיכות הירידות בשוקי ההון בכל הקשור לחברות ההיי-טק, אזי קרנות ההון סיכון נפגעות משמעותית, מרצון או לא מרצון.
יחד עם זאת, יש להחזיר את הדברים לפרופורציה הנכונה. כפי שפורסם על ידי הסקרים של IVC REASERCH הרי ששיעורי הירידה בהשקעות בישראל דומים ואף נמוכים משיעורי הירידה בארה"ב ובאירופה. עדיין כ-50% מסך ההשקעות בחברות ישראליות מבוצעות על ידי משקיעי חוץ, עדיין יש פעילות וביקורים של משקיעי חוץ המכירים את ישראל ונמצאים בקשרים עם גופים פעילים בישראל.
לכן הפסימיות הרבה, אין לה כל הצדקה. אנו בסך הכל עוברים תהליך התאמה העובר על כל העולם, בעיקר על ארה"ב בתחום ההיי-טק.
אומנם נכון שהוקמו בשנים האחרונות מספר גדול של קרנות הון סיכון שלא הצליחו לגייס הון נוסף, וייתכן שיהיו עזיבות של שותפים, סגירה או מיזוגים של קרנות, אך בסך הכל פעילות זו הינה פונקציה ישירה של תקופת הבועה ב-1999-2000. בסך הכל, גם קרנות ההון סיכון ופעילותם בישראל חוזרת לפרופורציה הנורמלית.
אם ההשקעות בישראל בחברות סטארט אפ ימשיכו להיות בסדר גודל של כמיליארד דולר בשנה, כפי שנראים הדברים בשנת 2002, עדיין זה סכום אדיר והוא משקף את היקף הפעילות הסביר למדינה כמו ישראל.
נכון כי לקרנות הון סיכון ישראליות יש כרגע בעיה בגיוסי קרנות המשך, אך בסך הכל לרוב הקרנות הגדולות והפעילות, ויש לא יותר מעשרים כאלה, יש מספיק כסף להמשך השקעות ולהמשך תמיכה בחברות פורטפוליו. רובם ממילא לא תחלנה בגיוסי קרנות המשך לפני 2004 או 2005. למעשה, כיום יש רק קרן אחת (אוורגרין) הנמצאת בתהליך גיוס וזאת כיוון שלמעשה סיימה את מכסת ההשקעות החדשות בקרן הנוכחית.
ייתכן כי סך כל ההון שיגויס יהיה נמוך בהרבה מהשיא של 3.6 מיליארד דולר שגויס על ידי קרנות הון סיכון ישראליות בשנת 2000, אך להערכתנו, רוב הקרנות הגדולות הפעילות, תצלחנה בסופו של דבר לגייס קרנות המשך בתזמון המתאים. תמיד נשמעת הטענה כי ההשקעות בחברות היי-טק ושל קרנות הון סיכון הינה ריצת מרתון, אך לעתים נראה שהתגובות של מנהלי קרנות הון הסיכון הן תגובות של ספרינטרים.
אין ספק כי המצב הפוליטי והבטחוני, ובוודאי ההרגשה של חוסר כיוון במדיניות, משפיעים על ההרגשה והאווירה, אך בסופו של דבר כלכלת ישראל חזקה מפעילותו או אי פעילותו של שר אוצר כזה או אחר, ולכן אנו מעריכים כי גם כאן, מקבלי ההחלטות יתעשתו ויקבלו החלטות מתאימות: תמיכה בתעשיית ההיי-טק ועזרה בגיוס קרנות המשך דרך מנגנון הערבויות שכה מדובר עליו, ותמריצים אחרים.
משרד התמ"ס ופעילותו הנמרצת של המנכ"ל אמיר חייק ובעזרת המדען הראשי הקודם והחדש, אלי אופר, החלו לאחרונה להפעיל את קרן ה-SEED שהינה נדבך נוסף בשמירת צנרת השקעות פוטנציאליות בעתיד.
לסיכום, נראה לנו כי התגובות של קרנות ההון סיכון בדומה לתגובות של רוב הישראלים היא קיצונית ונעה מאופטימיות יתר בתקופת הבועה לפסימיות יתר בתקופה הנוכחית. גם זאת לא תופעה מיוחדת לנו, ומי שעוקב אחר פעילות קרנות הון סיכון אמריקאיות נוכח כי האווירה והתגובות שם הם דומות. רצוי להפעיל יותר איזון, יותר שיקול דעת ויותר נשימה לטווח ארוך.
פסימיות לא מוצדקת
זאב הולצמן
6.9.2002 / 8:09