PassOver לשטרום

מה גרם לנשיא סלקום, יעקב פרי, להתייחס דווקא להתחלת ניסוי משותף של סלקום וסטארט אפ צעיר בן שנה וחצי?



הרי חברות הסלולר הבינו שהשקעות בסטארט אפים הן לא המודל העסקי ממנו תבוא להן הבשורה הגדולה, וגם פרטנר שהפליגה רחוק מהאחרות בסיכויי המודל הזה - חזרה בה וסגרה, למעשה, את החברה הבת שהשקיעה בסטארט אפים. חברות הסלולר החליפו את מושא מאמציהן והמירו אותו בהתמקדות בהשקעות בתכנים ואפליקציות ובניסיון להגדיל את הכנסותיהן באמצעות שירותי הערך המוסף.



במקרה של סלקום לא מדובר אפילו בהשקעה בחברת סטארט אפ, אלא בביצוע ניסוי בלבד. אם כך, מה מצא פרי בניסוי?



התשובה פשוטה: דרך להעביר מסר לשיתוף פעולה ראשון של סלקום עם חברות הכבלים, שעתידות עד סוף השנה להתגבש לחברה עסקית מאוחדת.



פרי מקפיד לציין בכל הזדמנות בשנה האחרונה שמיזוג בין סלקום לחברת הכבלים הממוזגת הוא הדרך הנכונה ליצור תחרות של ממש בשוק התקשורת הישראלי. לדעתו, זו הדרך לגבש קבוצות תקשורת גדולות ומרוויחות לשם תחרות שתיטיב בסופו של דבר עם הצרכן.







יעקב פרי ורם בלינקוב, מנכ"ל חברת הכבלים הממוזגת, היו שמחים ליצור עובדות בשטח ולהקים כמה שיותר שיתופי פעולה ביניהם. בכך, הבידול שבין שתי המדיות - הסלולרית והכבלים - ילך ויתעמעם עד כדי שייקשה על הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע שמדובר בשני מוצרים שונים שאין מקום למזגם.



אתמול נודע שסלקום עורכת ניסוי, מזה כ-5 חודשים, לשימוש בטלפון הסלולרי בבית באמצעות תשתית הכבלים. חברת הסטארט אפ שעומדת מאחורי הפיתוח של המוצר, שמעביר אותות סלולריים דרך תשתית מערכת הטלוויזיה בכבלים ושנרשם עליו פטנט, היא PassOver מרמת גן. סלקום התקינה יחידות קצה מיוחדות שפותחו על ידי PassOver על גבי שקע הטלוויזיה, באופן שמאפשר להן להתחבר לרשת הסלולרית. כשהמנוי נכנס הביתה, מכשיר הסלולר שלו מתחבר למעשה לרשת פנימית בתוך הבית על גבי תשתית הכבלים, תוך צריכת אנרגיה נמוכה בהרבה מזו שהיה צורך המכשיר בחיבור לרשת הסלולר הכללית.



השאלה הגדולה היא האם המוצר הזה נדרש בארץ? מסתבר שבחברת הסטארט אפ מסתכלים על השוק העולמי. הם מנהלים מגעים מתקדמים עם חברת הכבלים הגדולה באירופה UPC ועם מספר חברות סלולריות בהולנד וכן החלו במגעים לקיום ניסוי גם במזרח הרחוק. לגבי ישראל, מצהירים בחברה בגלוי, כי השוק המקומי קטן. עם זאת, חברת הסטארט אפ כבר מבצעת ניסוי גם ברשת פרטנר.



למעשה, אם בוחנים את התנאים האובייקטיווים בשוק התקשורת הישראלי, נדמה שהמוצר, המהווה חידוש טכנולוגי מעניין ומרענן, נדרש אפילו פחות.



המוצר האמור מאפשר ממשק מכשיר הסלולר לתשתית הכבלים והעברת מידע ברוחב פס של 2 ג'יגה הרץ. אך מי בימינו יעשה שימוש ביתי בהורדה של 2 ג'יגה, כשהחברות מתקשות לשכנע את הציבור שהוא צריך לעבור לקצבים של דור 2.5 - כ-64 קילו ביט בשנייה או מקסימום 144 קילו ביט בשנייה.



קושי נוסף בפני מוצר PassOver בארץ טמון במחירי בזק הזולים משמעותית ממחירי חברות התקשורת המקבילות בעולם. מדוע יעשה הצרכן הישראלי שימוש בסלולר בביתו, בזמן שהאלטרנטיווה בבזק זולה יותר.



למרות העובדה שחברות הסלולר הישראליות השקיעו בתדרי דור 3 בארץ כ-665 מיליון שקל - סכום נמוך וחסר השוואה לטירוף שאחז בחברות הסלולר האירופיות שזרקו יותר מ-100 מיליארד דולר על רישיונות - עדיין נדמה שהמוצר עשוי, אם יצליח למצוא לעצמו שווקים, לעכב את פריסת רשת הדור השלישי - UMTS.



נותר רק לתהות האם יסכימו החברות לעכב את פריסת רשת הדור השלישי, שאמורה להתבצע תוך שיתוף פעולה בין החברות, ובכך להוזיל משמעותית את הוצאתן ולאפשר לחברות להתחיל להחזיר את השקעתן.



כל אלה מרחיקים, לכאורה, את המוצר מהשוק הישראלי. אולם, כשאינטרסים של בעלי מניות ומנהלים נמהלים בעסקה - עובר למרכז הבמה מוצר שלא ברורה מידת זיקתו לשוק הישראלי.



למרכז הבמה מוחזר, באמצעות המוצר, גם מקים החברה ד"ר מיכה אנגל, שהיה בעבר מנכ"ל דסק"ש וממקימי סלקום ותבל. אנגל מביא עמו ניחוח של הצלחה מהשנים שבהן חברות הכבלים היו רווחיות ומעלה בלב מנהלי התעשייה היום, באמצעות המוצר של חברת הסטארט אפ שלו, הרהורים על מיזוג מדיות הכבלים והסלולר.



מה יכולות החברות להשיג באמצעות המוצר?



סלקום, כאמור, תתחיל בבישול המיזוג הגדול עם חברת הכבלים הממוזגת, תעכב פריסת דור 3 - שנדמה שלפרטנר יש בה יתרון בשל היצמדותה להאצ'יסון, ותאפשר לסלקום להגדיל את השימוש בסלולר מהבית.



חברת הכבלים הממוזגת תוכל לנצל מוצר כזה, שממשק בין תשתית הכבלים להוצאת שיחות, כאמצעי לברוח מההתחייבות למתן שירותי טלפוניה על גבי הכבלים כמתחרה יחידה לבזק המחויבת באוניוורסליות (שירות כלל ארצי).



חברות הכבלים מנסות, מרגע ששטרום אישר להן את המיזוג בהתניית התחלת אספקת שירותי טלפוניה בתוך שנתיים, להתחמק מהתחייבות זו הדורשת השקעה של 300 מיליון דולר שאינם בנמצא.



כמו כן, חברות הכבלים יכולות באמצעות הפתרון הזה לזקוף לעצמן הכנסות נוספות בגין תשתית כבלים שכבר פרוסה בלאו הכי בבית המנוי, ללא השקעה נוספת.



מה אומרים על כך בבזק?



בינתיים שקט בבזק למרות שגם ההבטחה, שלכאורה התחרות בשוק הטלפוניה בחברה לא תחל לפני אוגוסט 2004, עשויה להפוך באמצעות פתרון כזה ללא רלוונטית ולחייב את בזק להיערכות לתחרות חריפה יותר ומוקדמת יותר.



כמו כן, העובדה שהפתרון של מתבסס על מכשיר סלולרי שבלאו הכי נמכר למשתמש ועל תשתית כבלים שהצרכן כבר שילם בגינה, יוצרת מצב בו שיתוף פעולה בין סלקום לחברת הכבלים שתתחרה בבזק בשיחות הביתיות ייעשה במחירי תחרות קשים עוד יותר מבחינתה של בזק.



הנעלם הגדול הוא עד כמה הטכנולוגיה הזו אכן בשלה, כפי שמנהלי סלקום מצהירים. אם הטכנולוגיה אכן עובדת, נכונו לנו סערות רבות סביב הפתרון של PassOver.