נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים את מה שאתם כבר יודעים: מחירי הדירות זינקו משנת 2007, במיוחד בערי הפריפריה. למעשה, הנתונים מראים כי באר שבע הפכה למוקד המועדף על משקיעי הנדל"ן, שהקפיצו בה את מחירי הדירות בשיעור הגבוה ביותר והביאו למצב בו יותר משליש מהדירות בעיר מושכרות.
מהחלק בדוח פני החברה שעוסק בשוק הדיור עולה כי לאחר ירידה של 12.4% במחירי הדירות בשנים 2000-2006, המחירים טסו ב-85.8% משנת 2007 עד 2013. בהתחשב בעליות המחירים של 2014, מדובר בגל עליות גדול יותר עד כה.
עפ"י הנתונים, הדירות הקטנות התייקרו ב-57% בשנים 2008-2013 ואילו הדירות הגדולות התייקרו ברמה כלל-ארצית ב-50.4%.
העלייה החדה ביותר במחירי הדירות הייתה בבאר שבע (108.7% בדירות הקטנות ו-92.4% בדירות הגדולות), אך עדיין רמת המחירים בבירת הנגב היא הנמוכה ביותר מבין 14 הערים הגדולות שנסקרו בתקופה זו.
מנגד, העלייה המתונה ביותר הייתה בתל אביב (38% בדירות הקטנות ו-31.7% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות.
לא רק מחירי הדירות זינקו, אלא גם כידוע שכר הדירה שעלה ב-36.6% עבור הדירות הקטנות (בשנים 2008-2013) וב-43% עבור הדירות הגדולות. גם כאן באר שבע היא שיאנית עליית שכר הדירה - 51.6% בדירות הקטנות ו-61.1% בדירות הגדולות, בעוד העלייה המתונה ביותר הייתה בראשל"צ - 26.6% בדירות הקטנות ו-29.9% בדירות הגדולות.
התנפחות המחירים הובילה לכך שפחות ופחות ישראלים מחזיקים בדירה בבעלותם. כך, בסוף 2013 החזיקו רק 68% מהישראלים בדירות בבעלות ו-27% גרו בשכירות.
הערים שבהן שיעור הבעלות על דירות הוא הגבוה ביותר הן ראשון לציון, רחובות וחולון עם ממוצע של 72%, בעוד בת"א נמצא השיעור הגבוה ביותר של שוכרי דירות - 46%. אחריה מדורגות רמת גן (38%) ובאר שבע (36%).
"משנת 2000 חלה מגמת ירידה באחוזי הבעלות על דירה בקרב משקי בית עם ילדים - 64% בלבד בשנת 2012 לעומת 74% בשנת 2000", נכתב בדוח הלמ"ס. "בקרב שיעור הגרים בשכירות חלה עלייה ברורה - 20% ממשקי הבית עם ילדים גרו בשכירות בשנת 1997, לעומת 32% בשנת 2012".