בנק ישראל ממשיך לבחון את הצורך בשימוש בכלים מונטריים של הקלה כמותית, כך אמרה היום (ב') נגידת הבנק ד"ר קרנית פלוג, בהתייחסות פומבית ראשונה לנושא לאחר הודעת הריבית הדרמטית של בנק ישראל בשלהי אוקטובר.
בנאום בפני באי כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ("כנס קיסריה") אמרה פלוג כי "הכלי הסטנדרטי של המדיניות המוניטרית, אני מתכוונת כמובן לריבית, קרוב למיצוי, וכפי שהודענו, אנו בוחנים את הצורך בשימוש בכלים שונים כדי להשיג את מטרות המדיניות, תוך שאנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בפעילות, בכלכלה העולמית ובשער החליפין. בנק ישראל מחויב לעמידה ביעד האינפלציה ולתמיכה בפעילות הכלכלית, כפי שמוגדרים יעדיו בחוק".
בהתייחסה להפחתות הריבית האחרונות שביצע בנק ישראל עד לרמת שפל הסטורי של 0.25% אמרה פלוג כי "הריבית הנמוכה פועלת לעידוד הפעילות באמצעות ערוצי תמסורת שונים, ולאחרונה פעלה בעיקר דרך יצירת פיחות בשקל, שנתמך גם בהתחזקות של הדולר בעולם. הפיחות צפוי לשפר את יכולת התחרות של המגזר הסחיר ובכך לתמוך בתהליך הצמיחה של המשק".
פלוג התייחסה לטענת הביקורת העיקרית נגד המדיניות המוניטרית של הבנק שלפיה שיעורי הריבית האפסיים מעודדים את ניפוח בועת הנדל"ן ואמרה כי "אנחנו ערים כמובן גם לסיכונים: למשל, לסביבת הריביות, הקצרות והארוכות, המאוד נמוכה בעולם ולריבית בנק ישראל המושפעת מכך, יש השפעה על שוק המשכנתאות והדיור. כדי לצמצם את הסיכונים בשוק המשכנתאות, נקט המפקח על הבנקים בצעד של הגדלת דרישות ההון כדי להגדיל את הכרית לספיגת זעזועים במידה ויתרחשו, וזאת בהמשך לסדרת הצעדים שננקטו מאז 2010, שנועדו להקטין את מאפייני הסיכון של המשכנתאות".
פלוג הקדישה חלק מרכזי בנאומה לנושא הקיפאון בשכר במשק. לדבריה, השכר בישראל נמוך מדי: "לצד הגידול המבורך בהשתתפות ובתעסוקה, אנחנו עדים גם לעלייה מתונה בלבד בשכר הריאלי ברוטו כ-0.7% לשנה בממוצע מאז 2003. זאת, לעומת עלייה מהירה יותר שהתרחשה בתוצר לנפש על פני אותה תקופה".
פלוג הדגימה את הפער בין הגידול המתון מאוד בשכר לגידול המהיר יותר בתוצר לנפש בדוגמה הבאה: "נניח שבמשק משפחה אחת בלבד המונה זוג הורים ושני ילדים. נניח כי רק אחד ההורים עובד והוא משתכר 100 אלף שקל בשנה המתחלקים בין ארבעת בני המשפחה, כך שהתוצר לנפש הוא 25 אלף שקל. נניח שבעקבות הצעדים שמניתי לעיל בן הזוג השני נכנס לשוק העבודה בשכר זהה של 100 אלף שקל בשנה הכנסת משק הבית הוכפלה והתוצר לנפש גדל פי 2, אך השכר במשק נותר בלא שינוי".
לאחר שהסבירה כי ניתן להסביר חלק מהתופעה בהגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה הוסיפה פלוג כי "עדיין, עלינו לענות על השאלה מדוע השכר הריאלי עלה בקצב כה נמוך? חלק מהתשובה טמון בהרכב המועסקים. ראינו כניסה מואצת לשוק העבודה של עובדים ללא ניסיון ולכן בשכר נמוך; וקשור לכך, עלייה בשיעור המשרות החלקיות וירידה מקבילה בשעות למועסק; הפחתות מס ההכנסה שהביאו לעליית השכר נטו ומיתנו את הלחצים להעלאת השכר ברוטו; ירידה בתמורה לעבודה בתוצר כחלק מתופעה גלובלית הנובעת בין היתר משינויים טכנולוגיים, משיעור השקעה נמוך המביא לעלייה איטית בהון לעובד, ומירידה במשקל הסכמי השכר הקיבוציים".
פלוג אמרה כי יש לפעול להגדלת פריון העבודה על מנת להעלות את השכר. היא קראה לממשלה להגביר את מעורבותה בשוק העבודה ולהקים מסגרות הכשרה מקצועית - בעיקר לצעירים שסיימו את השירות הצבאי; להעניק תמריצים לאוכלוסיות חלשות על מנת לעודד אנשים לעבוד; לסבסד שירותים נותני תעסוקה; להרחיב את תשלומי מס הכנסה שלילי; להקים עוד מרכזי תעסוקה; ולחזק את מנגנוני אכיפת חוקי העבודה.
במקביל קראה פלוג לבחון את העלאת שכר המינימום, וזאת לאחר שיו"ר ההסתדרות שלח מכתב לשר האוצר בנושא: "צריך לבחון את העלאת שכר המינימום ולבדוק כיצד העלאה כזו תשפיע על שוק התעסוקה".