מדיניות הריבית של בנק ישראל נמנית עם המפתיעות והמבלבלות ביותר בעולם המערבי - הטענה הזו נשמעת ממספר גדל והולך של אנליסטים ופרשנים העוקבים בקביעות אחר צעדי הבנק. האנליסטים מבססים את טענתם על נתונים המעידים כי שיעור ההצלחה של קונצנזוס האנליסטים בחיזוי צעדי בנק ישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח.
לנתונים הסטטיסטיים הצטרפו בימים האחרונים דברים מפתיעים שאמרה המשנה לנגידת הבנק, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. לאחר שנשאלה מדוע הבנק לא הפחית את הריבית לאפס, הסבירה בודו-טרכטנברג כי ירידות המחירים האחרונות בישראל אינן דווקא מקור לדאגה, הואיל והן נובעות לא רק מהיחלשות בביקושים - אלא גם מירידת המחירים של חומרי הגלם המיובאים לישראל ומהורדות מחירים שנעשו כתוצאה מהמחאה החברתית.
"זה משהו מבורך וחיובי לכלכלה הישראלית", הסבירה בודו-טרכטנברג. "זה לא רק האינפלציה הנמוכה. חלק מירידת המחירים היא דבר טוב מאוד בשביל הכלכלה... לא כל דפלציה היא תוצאה של ביקושים נמוכים או כבושים".
אחד האנליסטים שהרימו גבה לנוכח הדברים היה אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש וחבר בקבוצת החזאים המתמחים בהערכת המדיניות המוניטרית של הבנק. "אם אני בתור חזאי צריך להעריך כיצד יפעל הבנק בחודש הבא, אז אני קצת חצוי בין ההודעה הרשמית של הבנק מסוף החודש שעבר לבין מה שאומרת המשנה לנגידה שבוע אחר-כך", אמר זבז'ינסקי בשיחה עם "גלובס".
- תוכל להרחיב?
זבז'ינסקי: "כל האינדיקטורים בהודעה של הבנק מצביעים על האטה, והמסר הברור שעולה ממנה הוא שאם לא יהיה שינוי במצב צפויה להיות הורדת ריבית נוספת, ואולי גם שימוש בכלים של הרחבה כמותית. לעומת זאת בראיון לרויטרס, המשנה לנגידה מסבירה שרוב הסיבות לירידה בציפיות האינפלציוניות הן לא בצד הביקושים, אלא בצד ההיצע. המסקנה ההגיונית שעולה מכך היא שאין צורך בהורדות ריבית נוספות, שלא לדבר על הקלה כמותית".
- אבל בכל זאת מדובר בראיון עיתונאי ערוך, שבא אולי להדגיש את החצי המלא של הכוס.
"נכון, אבל נאמרו בו דברים שלא מופיעים בהודעה הרשמית של הבנק ומשנים את התמונה. בנוסף, המשנה לנגידה לא מציינת שהיא מבטאת את דעתה האישית בלבד, מה שאומר שזו כנראה גם עמדתה של הוועדה".
המבוכה של זבז'ינסקי אינה חריגה. איש מבין 21 האנליסטים והכלכלנים בדירוג הבינלאומי של סוכנות הידיעות בלומברג לא הצליח לצפות את מהלך הורדת הריבית האחרון של בנק ישראל בסוף אוגוסט. רק שלושה מתוך ה-21 צפו את הורדת הריבית בחודש שקדם לו.
"בנק ישראל בוחר במודע או שלא במודע בטקטיקה שמפתיעה את השוק שוב ושוב" אמר לנו אחד החזאים שעוקבים אחרי הבנק. "זו טקטיקה מקובלת בעולם בעיקר בהקשר של השפעה על שער החליפין. מצד שני רואים כיום יותר-ויותר בנקים מרכזיים שמשנים טקטיקה, על רקע חשש מתגובות חריפות מדי של השווקים. הבנק המרכזי של ארה"ב עורך מסיבות עיתונאים קבועות ומצהיר מה תהיה מדיניות הריבית שלו כמה חודשים קדימה. גם הבנק המרכזי האירופי התחיל לערוך מסיבות עיתונאים. בתחום הזה של ניהול ציפיות הריבית נראה שבנק ישראל מעדיף בינתיים להישאר שמרן".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "המשנה לנגידה הסבירה בראיון את הגורמים השונים לירידה באינפלציה, אשר אינה כולה תוצאה של ירידה בביקושים, אלא גם של גורמים נוספים. כפי שנכתב בהודעת הריבית, בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו כדי להשיג את מטרותיו, ובכלל זה, עמידה ביעד האינפלציה, כמוגדר בחוק".