"חברות פורקס ישראליות מבצעות עושק בינלאומי"

אריאל מרום, עובד לשעבר בחברות פורקס, פנה לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה להשית רגולציה על הענף, בטענה כי עשרות חברות פורקס בישראל מרמות לקוחות וגורמות להם הפסדים כבדים.

מרום שלח בשבוע שעבר מכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) וליו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ בועז טופרובסקי (יש עתיד). נושא המכתב - "ביזת המונים בהיעדר הסדרה, הנעשית בידי חברות הפורקס (מסחר במט"ח), שוק שחור שצמח בענף הפיננסים בישראל".

וכך כתב מרום:

"אני פונה לרגולטור האמון על פיקוח על שירותים בנקאיים ולוועדת הכספים של הכנסת האמונה על חקיקה והסדרה של תחום הפיננסי במדינת ישראל, בקריאה לפעול במיידי ובעוצמה ולעצור גל הביזה, הגניבה, המרמה והלבנת הון, פשע בקנה מידה בינלאומי המנוהל ומתופעל מישראל, הפוגע באלפי לקוחות, ובעיקר באזרחים של עשרות מדינות.

"מה שקורה כעת בתחום הפורקס זהו טרור כלכלי, המכוון כנגד אזרחים של מדינות רבות. פרסום מידע בתחקירים עיתונאיים, שללא ספק יגיעו בשלב מוקדם או מאוחר, ייפגע במעמדה של מדינת ישראל ויגרום לגל שנאה כלפי העם היהודי וישראל והנזק יהיה עצום.

"במהלך החודשים האחרונים בהם חיפשתי מקום עבודה חדש, בהיותי דובר השפה הרוסית, ניגשתי לראיונות עבודה בכמה חברות פורקס הפועלות בישראל ועובדות מול שווקים זרים (מגייסות לקוחות בחו"ל). אתם יכולים לבדוק בעצמכם כמה מודעות 'דרושים' יש כעת בתחום זה. מאות משרות פתוחות ברגע זו לדוברי ערבית, רוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית - וחברות אלו מחפשות את העובדים החדשים למחלקות המתרחבות. היום בישראל פעילות עשרות חברות רבות, בהן חברות המונות מאות עובדים. מדובר בענף שצמח באופן מהיר יותר מכל ענף אחר, רק פשיעה המניבה רווחיות אדירה פורחת בקצב הזה, ולא עסקים בריאים.

"הגעתי לתחום הזה לאחר שנים של עבודה בתחום הפיננסי הקונבנציונלי (בנקים וחברות הביטוח) והייתי בהלם כאשר ראיתי מה הולך בחברות הפועלות בתחום הפורקס. בהיעדר כל רגולציה, הן פשוט שודדות את הלקוחות. רבים משווים את הפורקס לקזינו, אבל רבות מחברות הפורקס גרועות בהרבה מקזינו. קזינו נותן את הזכייה ביד ובמקום; חברות הפורקס - ומדובר ברוב החברות - פשוט לא מאפשרות הוצאת כספים ופועלות כפירמידה פיננסית לכל דבר.

"החברות פועלות בניגוד עניינים מוחלט כלפי לקוחותיהן, כאשר העסקאות אותן מבצעים הלקוחות כלל לא יוצאות אל השוק. הן מבצעות ייעוץ ללא רישיון, הן מבצעות זיופים במסמכים ועוברות על תקנות רבות הקשורות לאיסור הלבנת הון, הן מוסרות מידע שקרי מכוון (כאשר עובד מזדהה שמבצע שיחה מחברה היושבת בלונדון והוא מתקשר מתל אביב). נתקלתי אפילו במקרים שכעבור כמה חודשי פעילות החברה פשוט נעלמת מהזירה, כמובן עם כספי הלקוחות, משנה את שמה ונעלמת כעבור כמה ימים העובדים מתחילים לעבוד תחת שם חברה/מותג חדש ולרמות לקוחות חדשים".

מרום מסביר מדוע הנושא לא זכה לחשיפה כה גדולה עד כה: "חברות הפורקס פועלות מול מדינות זרות והלקוחות שלהן אפילו לא מודעים שמדובר בחברה הפעילה בישראל, במיוחד כאשר מדובר בדסקים בשפה הערבית. התלונות לא מגיעות על הגופים המקומיים (בתי משפט) ולכן החשיפה מועטה. גיוס לקוחות נעשה באמצעות פרסום באינטרנט ואז שיחה טלפונית עם נציג מכירות מישראל ולפעמים גם נציגי מכירות הנמצאים במוקדים בחו"ל. הכסף בפועל מועבר לחברות אוף-שור. חלק מהחברות פועלות תחת רישיון זר שאינו רלוונטי ואינו מונע מהן לבצע עבירות.

"התחום מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. ליבת הפעילות של החברות בישראל - שיווק, ניהול, תפעול. הסטטיסטיקה איומה: מעל ל-95% מהלקוחות הם קורבנות של עושק ומרמה.

"כיצד ייתכן שכל זה מתבצע כבר לאורך שנים, ללא שום פיקוח מקומי? מה יקרה כאשר אותם אלפי טורקים, רוסים, ספרדים, איטלקים וצרפתים יידעו שהעושק לו הם נפלו קורבן, מתבצע מכאן מישראל? הרגולטור שלנו ממתין עד אשר יתפוצצו בתי כנסת בעולם על רקע שנאה כלפי יהודים בעולם, כדי לחסום את התופעה?

"התופעה גורמת גם נזק לישראל. מדובר בעבירת מס כתוצאה מרווחים לא מדווחים. חלקן מהחברות האלה משתפות פעולה עם גורמים פליליים ואף מנוהלות על ידם. נכון, החברות האלה מספקות מקומות עבודה, הענף מעסיק כבר אלפי אנשים, ורובם מרווחים שכר מעל לשכר חציון במשק. אבל ,לכסף הזה יש ריח חריף של מעשים פליליים. מדוע החברות האלה זוכות ליחס מיוחד מצד הממשל, האם יש אנשים מהממסד אשר נהנים מדמי חסות ושוחד? הרי זה מאוד נוח, כי החברות האלה מסוגלת להעביר את הכסף לחשבונות באיי סיישל ולמקומות אחרים בעולם מבלי שהם יעברו דרך ישראל".

לאחרונה פעלה רשות ני"ע בישראל להסדרת תחום הפורקס ואף הועברו תקנות להחלת רגולציה בתחום. לדברי מרום, "התקנות שהועברו בחודש אוגוסט בוועדה הינן רכות מדי ולא יעילות מספיק. התקנות לא מתייחסות כלל לתופעה החמורה והרחבה ביותר בשוק הפרוץ - חברות המטגדרות כחברות 'מדיה', אינן פועלות לגיוס הלקוחות בישראל ועובדות מול לקוחות זרים בלבד... חברות העוסקות בפורקס חייבות לעמוד בכל אותם תנאים והתקנות, החלים על כל בתי השקעות בישראל. המשווקים חייבים להחזיק ברישיון של שיווק השקעות, כמתחייב בחוק. ומנהלי תיקים חייבים להחזיק ברישיון לניהול תיקים.

לפי מרום, יש להסדיר "תקנה נוספת שתחייב פרסום הודעה מפורשת של החברה על כל פעולה של הלקוח, בין אם יצאה לזירת המסחר האמתית או נבלמה בתוך מערכת המסחר של החברה עצמה. אחרת, יישמר ניגוד האינטרסים המובהק בין החברה ללקוחותיה, מאחר שאם החברה לא מוציאה את ההוראה לשוק ומשאירה אותה בתוך המערכת, הפסד של הלקוח הינו רווח של החברה.

"המצב היום שרוב הגדול של חברות מוגדרות בשם 'המטבחיים', פירושו שהן סוחרות כנגד הלקוחות והפסדים של הלקוחות מהווים את הרווח העיקרי של החברות. רק חברות מעטות פועלות כברוקרים, המוציאים הוראות הלקוחות לשוק ומרוויחים מעמלת מרווח (פערים בציטוט המחיר) ולא מההפסד של הלקוח".

בשיחה עם "גלובס" טוען מרום כי לאחר ששלח את המכתב השיב לו העוזר פרלמנטרי של ח"כ טופרובסקי תגובה במייל. "הוא שאל מה בדיוק חסר בתקנות שהם העבירו באוגוסט", אומר מרום. "אמרתי שהתקנות האלה נוגעות אך ורק בחברות שמגייסות לקוחות ישראלים, שזה מיעוט. רק רק 8-10 החברות מתוך 30-40 חברות פורקס הפעילות בישראל. מרבית החברות לא מגייסות לקוחות ישראלים, אלא פועלות בשווקים זרים".

- הרגולטור הישראלי צריך להגן על משקיעים זרים?

"אם תאגיד הרשום בישראל מבצע עושק, אז זו בעיה של הרגולטור בישראל".

- יש פה עבירה על החוק? הרי משקיעים צריכים להחליט בעצמם היכן לשים את כספם

"יש פה שורה של עבירות על החוק. אם הרגולטור טוען שלא אכפת לו שעושקים אזרחים זרים, אז זו בעיה של הרגולטור שלנו. אם חברה ישראלית מזמינה סחורה מחו"ל ולא משלמת - הרגולטור שלנו לא צריך להתערב?"

- אם החברות עוברות על החוק, מדוע לא חוסמים אותן במדינות הזרות שבהן הן מגייסות לקוחות?

"הן מגייסות לרוב בשווקים מתעוררים ששם הרגולציה חלשה ממילא, כמו רוסיה,טורקיה ומדינות ערב. חברות שכן חוסמים או מנהלים הליכים משפטיים נגדן משנות את השם ויוצאות תחת מותג חדש".

- למה זה כל כך בוער לך?

"נדהמתי מהתופעה. עבדתי בתחום הפיננסי בישראל הרבה שנים, בחברות ביטוח ובבנק. אני דובר שפה רוסית וכשהגעתי לראיונות אצל החברות האלה, עבדתי אצל 4 חברות וראיתי שכולן עושות אותו דבר - מוציאות במירמה מספר כרטיס אשראי מהלקוח ואז הוא מפסיד. זה הפסד טהור, ב-99% מהמקרים. לדעתי זה יגרום נזק בסופו של דבר".

- עברת מחברת פורקס אחת לאחרת...

"עבדתי ב-4 חברות כאלה לתקופות קצרות וברגע שזיהיתי שבזה מדובר - עזבתי את התחום".

- התפטרת מיוזמתך?

"כן".

- מכל הארבע, חברה אחר חברה?

"בדיוק כך"

- באילו חברות מדובר?

"אני לא רוצה לציין שמות, כי יש להן עורכי דין חזקים ואני לא רוצה להסתבך איתן. אבל זה לא קשה למצוא: כנסו לג'ובמאסטר ותכתבו פורקס, תקבלו רשימה של לפחות 20 חברות שמחפשות היום עובדים.

"שאלו אותי באחד הראיונות האם לא יהיה לי קושי לעבוד בחברה שעובדת ללא רגולציה. זה אומר הכל. זה כמו שישאלו אותי במשרד עו"ד האם לא אכפת לי לעבוד ללא רישיון עו"ד".