לאחר שנים ארוכות בהם נושא ההתחדשות העירונית היה נושא שולי בקרב חברי הכנסת ולא קיבל את תשומת הלב הראויה, נראה שדברים מתחילים להשתנות. לאחר שהממשלה הכריזה על הקמת רשות חדשה להתחדשות עירונית התקיים היום (ג') דיון של שדולת העירוניות בכנסת שעסק בתחום זה.
שדולת העירוניות, בראשות חברי הכנסת תמר זנדברג, חנא סוויד ויעקב אשר, הקדישה את הדיון היום להתחדשות עירונית ופינוי-בינוי. ח"כ זנדברג פתחה את הדיון בהצגת הבעיות הנוכחיות בפרויקטים שעל הפרק ואמרה: "הכוונה של פרויקטי פינוי-בינוי היא טובה אבל לא אגזים אם אגדיר אותם בינתיים ככישלון מוחץ. כשאנחנו מתעמקים בנושא מנסים לשאול את עצמנו מה הבעיה ולמה הדברים תקועים אנחנו מגיעים למסקנה שבצורה הנוכחית שהפרויקטים האלה מתוכננים ומנוהלים יכול להיות שטוב שהם לא מתקדמים כל כך מהר".
עוד לדברי זנדברג, "הבעיה טמונה בכך שפרויקטים של פינוי בינוי הפכו להיות נקודת איזון ששואלת אם יש היתכנות כלכלית, האם יש רווח ליזם ותו לא. פינוי בינוי נהפכה לעסקת קומבינציה כלכלית נקודה. לא נשאלת השאלה שממנה היינו צריכים להתחיל - שאלת הקהילה הקיימת שגרה באותו מקום.
"קבלנים אומרים שזה לא רציונלי שאדם יסרב לדירה חדשה עם מעלית וחניה. למה שלא ירצה? אולי כי אף פעם לא שאלנו את אותו אדם ולא בדקנו מה הצרכים שלו. אולי אלה אנשים מבוגרים שלא רוצים לבלות את השנים האחרונות באתר בנייה? אולי האדם לא יודע אם העסקה הכלכלית משתלמת, ומה התועלת הציבורית לעיר ולסביבה, האם הפרויקט מוסיף מרחב ציבורי, פתרונות דיור מגוונים או האם לא?"
עינת גנון, מנהלת אגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי שהשתתפה בדיון אמרה כי המשרד שם דגש על הנושא החברתי אבל מתמודד במקביל עם מחסור בתקציב לפעילות בתחום זה: "הנושא החברתי הוא החשוב לנו ביותר. אנו בפירוש רואים את בעלי הדירות כאלה שצריך לתת להם את הדגש הרב ביותר. אנחנו לוקחים לכל פרויקט גם יועץ חברתי וגם יועץ לשילוב ציבור. שואלים את האוכלוסייה בנוגע לשטח ציבורי ומה הצרכים שלהם. נכון להיום כל עוד אין לנו תקציבים לעניין אנחנו מסתמכים על הכסף של השוק הפרטי".
עוד הוסיפה גנון כי בקרוב מתכוון המשרד לקדם את הנושא באמצעות פעילות יזומה חדשה: "בחודש הקרוב נתחיל שתי עבודות מאוד משמעותיות בהקשר הזה, האחת מדריך תכנון של שכונות פינוי בינוי שאחד ממרכיביו העיקריים יהיה הנחיות חברתיות. פן שני זה הנושא של התחזוקה ואנחנו בוחנים איזה מנגנונים אנחנו יכולים להעמיד לרשות הדיירים כדי שהפרויקט יוכל לממן עבורם את עלויות התחזוקה כי ברור לנו שהמעבר הזה בשביל רוב הדיירים כמעט בלתי אפשרי".
משתתפת נוספת בדיון הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, ד"ר אפרת טולקובסקי (מרצ), שמטפלת בתחום ההתחדשות העירונית בעירייה. "הגיע הזמן שהפוליטיקאים יעסקו בזה", אמרה טולקובסקי, "בעיריית תל אביב זיהינו בעיה גדולה בתהליך קבלת חתימות. הוודאות מאוד נמוכה בשלב ראשוני, אנשים מוחתמים על דבר אחד ובפועל מקבלים דבר אחר. מי שבודקת את החתימות זה לא ישות משפטית. אנחנו מגיעים למצב שהרבה פרויקטים תקועים ויש טענות קשות לגבי התהליך.
"עד היום טענו שהבעיה בפינוי בינוי היא הדייר הסרבן אבל הבעיה היא גם ביזם התחמן. זה שוק מתוכנן ושיתוף הציבור צריך להיעשות על ידי גוף או עירוני או ממשלתי. כשהתוכנית מוכנה צריך לצאת במכרז לקבלן. אם למדינת ישראל אין כסף לתכנון לא יכול להיות שיש לה כסף לטנק. עיריית תל אביב תקדם בעצמה בתור פיילוט 5 שכונות שבהן האוכלוסיות זקוקות לתמיכה הזו. העירייה תתכנן ובסוף התהליך תצא למכרז קבלני", אמרה.
במהלך הדיון הוצג דו"ח בנושא פינוי בינוי שחובר על ידי אנשי ארגון "במקום". יו"ר הארגון , נעמה מישר, הסבירה את הרציונל שהנחה את הארגון בדו"ח: "ביקשנו לשים לב לאנשים החלשים ביותר שלא תמיד נספרים. מדובר בסביבות חיים ותיקות שרובן סביב השיכון הציבורי ואנחנו מבקשים לבחון את הכלי הזה של פינוי בינוי ככל הניתן בראייה חברתית דרך נקודת מבטם של הדיירים. אותן שכונות הן עדות חזקה למדיניות רווחה של המדינה בשלושת העשורים הראשונים שלה ומה שעומד היום על כף המאזניים היא השאלה האם ייעלם ממנו המימד שהמדינה אחראית לתושביה וצריכה לדאוג להם או שהכל מוטל על השוק הפרטי".
ח"כ חנא סוויד, גם הוא חבר השדולה, התייחס למצוקת היודר ביישובים הערביים ואמר: "ביישובים הערבים אין פתרון אחר מלבד פינוי בינוי. ההיבט הקנייני הוא מאוד מסובך וצריך להיות ריבון, שלא כל אחד יעשה מה שהוא רוצה כי יש פה משפחות שזאת ההשקעה העיקרית שלהן והנכס העיקרי שלהן ולא יכול להכניס אותן להתעמת עם ספסרים ואנשים שאין להם שום אחריות. צריך להגדיר קו גבול וסמכות שבלעדיה אף אחד לא יכולה להיכנס ולפעול ולהטעות את האנשים ולגרום להם להפסיד את הנכס שלהם".