טלטלה עזה מורגשת בימים אלה בענף תיירות המרפא בישראל. מקורה בניסיון נמהר של משרדי האוצר והבריאות למסות דרך "חוק ההסדרים" את שירותי הרפואה לתיירים, בצעד שנועד לגייס מקורות מימון שיופנו ל"קיצור תורים של החולים הישראלים". כאילו ההמתנה הארוכה לטיפולים של מיליוני הישראלים היא תוצאה של בקושי 50 אלף תיירי המרפא.
במשך חודשיים של מלחמה שהתנהלה בקיץ האחרון ברצועת עזה לא הגיעו תיירים ותיירי המרפא לישראל. חרף זאת, לא שמענו על קיצור התורים של הישראלים בזכות זאת. גם בכירים במשרדי האוצר והבריאות יודעים שאין מאחורי האמירה "תיירי מרפא שווים תורים לישראלים" ולא כלום, אך גם הם נאלצים לשתף פעולה עם הספין המכוער וחסר ההיגיון, המבקש לתלות בתיירות המרפא את תחלואי המערכת ואת הפתרון להם גם יחד.
לא זאת בלבד שמס של 15% על שירותי תיירות המרפא לא יגדיל את ההכנסות, אלא הוא אף ישחק עד דק את ההכנסות הקיימות לפי שעה ממנה לקופת המדינה ולמערכת הבריאות הציבורית המדולדלות. כל סטודנט שנה א' לכלכלה יודע שעליית המחיר הבלתי-נמנעת, בעקבות גלגול המס על צרכן הקצה בשל שולי רווח צרים, תפגע בביקוש. על כן, אם הניסוי שמשרד האוצר והבריאות מבקשים ליישם יוכתר כהצלחה, הם ישיגו את ההפך הגמור מכוונתם המוצהרת. לא יבואו תיירים - ולכן גם לא יהיו הכנסות למדינה.
פועל יוצא של כל זה יהיו פחות ציוד רפואי מתקדם לבתי החולים שלנו והארכת התורים של כולנו. ואם לא די בכך, תיפגע גם פרנסה של אלפי ישראלים המועסקים בתעשייה זו, החל מרופאים, דרך אחיות מלונאים וכלה בסוכני תיירות המרפא, שבנו תעשייה לתפארת.
ועדת גרמן הקדישה חלק ניכר מהמלצותיה להסדרת תיירות המרפא. אין ספק שבהמלצות ישנן אבני דרך חשובות להתפתחות מסודרת ותקינה של תיירות המרפא, בהן התניית פעילות סוכני המרפא ברישוי ורישום במאגר משרד הבריאות, או הקפדה על תנאי סף, תוך שקיפות ואתיקה מקצועית. אולם לכל זה אין זכר בחקיקה שמבקשים עכשיו להעביר בחופזה.
הבאים לישראל במסגרת תיירות המרפא עושים זאת, בגלל מרכזים רפואיים מובילים בתחומם, רופאים מומחים, ציוד משוכלל ביותר, וגם שירות טוב שנותנים להם הסוכנים בתחום. כל אלה, בצירוף תמחור תחרותי ביחס לעולם, הפכו את ישראל לשחקנית בשוק העולמי של תיירות המרפא. כדי להגדיל הכנסות ממנה לטובת אזרחי ישראל יש להוריד את המיסוי - לתת הטבות ותמריצים, ולא להפך.
עמידתם הנחושה של חברי הכנסת אדלשטיין, ליברמן, קירשנבאום, לנדאו, אלקין, כץ ולוין, שיכלו בנקל לתת ללפיד את מבוקשו מבלי לשלם על כך מחיר ציבורי, ראויה להערכה. על אף הלחצים וחיצי הביקורת נגדם הם מסרבים להיכנע לפופוליזם ומגלים אומץ, נחישות ואחריות לאומית ליחסי החוץ של ישראל, לעובדים הגונים המועסקים בתעשייה, ובעיקר לאזרחי ישראל שיהיו הם שייפגעו אם תיירות המרפא תחוסל.
אסור לשפוך את התינוק עם המים. יש להתמקד בהסדרה, שחייבת להיות מלווה בדיון ציבורי, ובשיתוף ארגונים וגורמים העוסקים בתיירות המרפא. אחרת, בעוד זמן לא רב נמצא אלפים של עובדי הענף מובטלים, עשרות אלפים של תיירי מרפא בטורקיה ובגרמניה, ואת בתי החולים בלא מקורות לשפר את השירות לכולנו.
הכותב הוא היועץ המשפטי של איגוד תיירות המרפא