שלמה אייזנברג ניצח בהתמחרות על רכישת פויכטונגר תמורת 57 מ' ש'

שלמה אייזנברג זכה אתמול באופציה לרכישת גרעין השליטה בחברת פויכטונגר תעשיות תמורת 57 מיליון שקל. אייזנברג, בעל השליטה בחברות ערד השקעות, תים, ו-T.T.I, הצטרף רק אתמול, באופן מפתיע, לגופים המעוניינים לרכוש את השליטה בפויכטונגר תעשיות, והצעתו היא זו שנבחרה לבסוף. ההצעה של אייזנברג תלויה עדיין באישור השופטת ורדה אלשיך. כמו כן, אייזנברג יצטרך לנהל מו"מ עם העובדים כדי להבטיח את זכויותיהם בחברה.



מלבד אייזנברג התמודדו על רכישת גרעין השליטה חברת שיכון ובינוי, איש העסקים שלמה שמלצר וקבוצת אורדן-סקופ. על פי המתווה לרכישת פויכטונגר תעשיות, המשקיע שיקבל את האופציה לרכישת החברה יזרים לה מיידית 20 מיליון שקל כהלוואת בעלים. האופציה לרכישת החברה תינתן לארבעה חודשים, שבהם יוכל המשקיע לבצע לחברה בדיקת נאותות. תמורת קבלת האופציה יצטרך המשקיע הנבחר לשלם סכום מינימלי של 3 מיליון שקל.



הליך ההתמחרות לרכישת גרעין השליטה בפויכטונגר תעשיות נערך אתמול עד לשעה 23:30 במשרדו של עו"ד גלעד שביט. בהליך נכחו נציגי ארבע הקבוצות ונציגים ממשרדו של עו"ד שביט, המייצג את הנאמן של פויכטונגר תעשיות, ובהם עו"ד רוית הוף. בסופו של ההליך הציע אייזנברג את ההצעה הגבוהה ביותר - 57 מיליון שקל.



אתמול התברר כי עורכי הדין של רפי פלד הזהירו אותו כי מימוש אופציית המכר שהעניקה משב לחייל על מניות פויכטונגר השקעות עשוי לעמוד בניגוד לחוק. מדובר בחוות דעת שהעניק משרד עורכי הדין מ. זליגמן, שליווה את רפי פלד ואריה גבעוני ביום שבו רכשה חייל את פויכטונגר השקעות, ומשב העניקה את אופציית המכר.



בחוות הדעת נקבע כי מימוש מלוא אופציית המכר לא יעמוד בהוראות חוק החברות וחוק ההגבלים העסקיים, אלא אם יבוצעו פעולות מסוימות כמו פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, פרסום הצעת רכש או מכירת מניות.



האופציה שהיתה משועבדת לבנק קונטיננטל הופעלה על ידו מיד עם פתיחת חקירת רשות ני"ע כנגד קבוצת פלד גבעוני, ואולם בעקבות התנגדותה של לאומי פיא, המחזיקה במניות משב, הוציא בית המשפט צו מניעה למימושה. אתמול הוגשה גם התנגדות של נציג נאמן משב, עורך הדין חגי אשלגי. מימוש האופציה היה מחייב את משב לשלם לחייל 50 מיליון שקל.



בחוות הדעת, הממוענת ל"מר רפי פלד, משב תעשיות קרור", מציינים עורכי הדין את הבעיות בפניהן תעמוד משב בעת מימוש האופציה. בין היתר כותבים עורכי הדין: "בעת מימוש האופציה עשויה החברה בנסיבות מסוימות להיות כפופה לדין ההגבלים העסקיים ולחוק החברות". הם מסבירים כי מימוש אופציית המכר יביא את משב לאחזקה של יותר מ-45% ממניות פויכטונגר השקעות, דבר שחוק החברות אינו מתיר. משב תיאלץ במצב כזה לפרסם הצעת רכש למניות פויכטונגר השקעות או למכור חלק מאחזקותיה.



בנוסף מסבירים לפלד עורכי דינו כי בחוק ההגבלים העסקיים נקבע כי רכישת מניות המקנה למעלה מרבע מזכויות השליטה בחברה, כמוה כמיזוג. לפיכך הם קובעים כי בעת מימוש האופציה תצטרך משב לקבל את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים.



חוות הדעת צורפה למסמכים שהגישו לבית המשפט עורכי הדין ממשרד דנציגר קלגסבלד, המייצגים את בנק קונטיננטל. בסיכומו של דבר כותבים עורכי הדין כי קיימות דרכים המאפשרות למשב לעמוד בהתחייבויות במסגרת אופציית המכר. בנוסף הם מציינים כי לא נראה כי הממונה על ההגבלים יסרב באופן מוחלט, שרירותי וגורף לאשר את רכישת המניות, אלא עשוי להתנות את אישורו בתנאים מסוימים.



חייל רכשה את השליטה בפויכטונגר השקעות תמורת 82 מיליון שקל, בהלוואה מבנק קונטיננטל. לצורך ההלוואה שועבדו לקונטיננטל המניות שרכשה חייל. ואולם בגלל החשש מפני ירידת ערכן של המניות בבורסה (כפי שאכן קרה), העניקה משב, שנרכשה חודשיים קודם לכן על ידי גבעוני ודוד הבי, לחייל אופציית מכר לרכישת כל מניות פויכטנגר השקעות (42%) שרכשה, תמורת 50 מיליון שקל.



סכום זה היה למעשה שווי הרצפה למניות פויכטונגר השקעות המשועבדות לקונטיננטל, כאשר משב היא המבטחת והבנק הוא המבוטח. לצורך הבטחת תשלום האופציה הפקידה משב ערבות בנקאית (של בנק לפיתוח התעשיה) בשווי 20 מיליון שקל אצל חייל, וכן שיעבדה פיקדון של 16 מיליון שקל לטובת קונטיננטל.



למרות הבעייתיות שהיתה נוצרת למשב בעת מימוש האופציה, היא לא דיווחה על בעייתיות זו לבעלי המניות שלה ולרשויות. זאת ועוד, הענקת האופציה לא אושרה כעסקת בעלי עניין במוסדות החברה, למרות שהיחידים שנהנו מהענקתה הם בעלי השליטה בחברה ששלטו גם בחייל ובפויכטונגר השקעות.



ביום שבו נכתבה חוות הדעת - 22 באוגוסט 2001 - דיווחה משב לבורסה במשפט לקוני על הענקת האופציה לחייל: "משב העניקה לחייל אופציית מכר לפיה חייל תוכל לחייב את משב לרכוש מחייל את המניות שרכשה בפויכטונגר השקעות בתמורה ל-50 מיליון שקל". שווי מניות פויכטונגר השקעות כיום הוא אפסי.



בהתנגדותו טוען עו"ד אשלגי כי נסיון מימוש האופציה על ידי קונטיננטל הוא בלתי חוקי וחסר תוקף. "קונטיננטל מבקש להוציא במחטף, מקופתה של משב 50 מיליון שקל על חשבון הנושים האחרים של משב". לטענתו, קברניטי קבוצת פלד גבעוני רקחו את מבנה עסקת האופציה יחד עם קונטיננטל תוך ידיעה כי זוהי עסקת בעלי עניין המקפחת את בעלי מניות המיעוט במשב ואת נושיה.