אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי של פסגות, מעריך כי הקדמת הבחירות תוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות, עלייה באינפלציה והעלאות מסים בהמשך.
"לא צריך ללכת רחוק כדי להבין את המשמעויות של בחירות במארס-אפריל", מוסר גרינפלד. "גם הממשלה הנוכחית נכנסה לתפקידה בשנה ללא תקציב (הושבעה במארס 2013) מה שהביא לכך שהתקציב אושר לבסוף רק במהלך הרבעון השלישי. המשמעות היא שבמידה ואכן הולכים לבחירות, במשך רוב השנה תתנהל הממשלה ללא תקציב חדש אלא בשיטת ה-1/12 לפיה בכל חודש התקציב הוא 1/12 מתקציב 2014. בתרחיש כזה הגירעון ב-2015 צפוי לעמוד על פחות מ-3% בלבד, נמוך מכפי שתוכנן בתקציב שהציג שר האוצר.
"מצד שני, כל הרפורמות שתוכננו (מע"מ 0%, מחיר מטרה, הרפורמה בבריאות ועוד) יצטרכו לחכות שתוצאות הבחירות ולא יצאו לפועל בשנה הבאה. גם משרד הביטחון יצטרך להמתין לגידול התקציבי שהובטח לו ויאלץ לדחות חלק מהתוכניות שנקבעו ל-2015".
גרינפלד מעריך שרוכשי דירות רבים שהמתינו למע"מ 0% יירדו מהגדר, מה שיוביל לעליית מחירים בשוק הנדל"ן: "בין הנפגעים העיקריים מתרחיש של פיזור הכנסת ניתן לסמן את רוכשי הדירה הפוטנציאלים שיושבים על הגדר כבר תקופה ארוכה וממתינים לתוכנית מע"מ 0% ולתוכנית מחיר מטרה. תוכניות אלו לא יצאו לפועל בינתיים וייתכן שלא יצאו לפועל בכלל, תלוי כמובן בתוצאות הבחירות. ייתכן מאוד שכתוצאה מפיזור הכנסת, האמון של הציבור ביכולת הממשלה לשנות משהו במגמות בשוק הנדל"ן ישחק וכל אותם ממתינים ימהרו בחודשים הקרובים לרכוש דירה, מה שידחוף את המחירים כלפי מעלה".
באשר להשלכות על השווקים טוען גרינפלד כי האינפלציה צפויה לעלות, כך שהוא מזהיר מאגרות החוב הקונצרניות החשופות לעליית מדד המחירים לצרכן: "מבחינת השווקים, ההשפעה העיקרית של פיזור אפשרי של הכנסת והליכה לבחירות היא על סביבת האינפלציה. כפי שכבר ניתחנו לא מעט פעמים בעבר, ה'אין-פלציה' בישראל מושפעת בעיקר מצד ההיצע. בתרחיש של בחירות בשנה הבאה רפורמות ממשלתיות להוזלת יוקר המחייה עלולות להתעכב (ביטול מכסים, הגדלת מכסות יבוא ועוד) מה שעשוי לייצר מעט לחצים אינפלציוניים.
"בנוסף, חוסר הוודאות לא ממש צפוי לתרום לחוזקו של השקל כך שגם מצד המטבע ההשפעה היא בעיקר אינפלציונית. לבסוף, לאחר הבחירות הבאות ולקראת התקציב ל-2016 כדאי לזכור שתקציב הממשלה עדיין מתנהל בגירעון תקציבי מבני של כמעט 4%.
"לכן, הממשלה הבאה תאלץ להחליט אם להמשיך להתנהל בגירעון גבוה ולהסתכן בהפחתות דירוג או לבצע התאמות תקציביות להקטנת הגירעון. מהניסיון, במידה וההחלטה תהיה להקטין את הגירעון הרי שחלק נכבד מההתאמות יבוצעו דרך העלאת מיסים עקיפים (מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכו') שמייצרת גם היא לחצים אינפלציוניים. לכן בשורה התחתונה, ההחלטה ללכת לבחירות, אם תתקבל, צפויה להוביל לעלייה בציפיות האינפלציה ותומכת בהערכותינו שהמהלך שנרשם בשנה האחרונה ברכיב השקלי של שוק האג"ח מיצה את עצמו".