איך לעודד שינוי חברתי בעיריות?

במקרים רבים יזמות של פקיד נוגדת את מדיניות העירייה, טובת התושבים כצפוי נפגעת מההיבטים של שרות וכלכלה

יריב שגיא
02/12/2014

קיימת נטייה להאיר את המנגנונים הבירוקרטיים ברשויות המקומיות באור שלילי. מובן שהדבר אינו בהכרח נכון באופן גורף, אך אנו חיים בתרבות בה המיתוסים אודות הבירוקרטיה המסואבת, העייפה והאפרורית המוסדית גוברים די בקלות על הדימוי האנרגטי, היצירתי והיזמי הפרטי שקיים אף הוא. לא מיותר לציין שהדימוי הכללי הזה משפיע גם על הדימוי של עובדי הציבור, הבירוקרטים. איך יוצאים מכאן לדרך חדשה? כאשר היזמות מתבטאת כידוע בעיקר בצד הכלכלי והאירגוני.

במחקר שנערך, במסגרת עבודת הדוקטורט שלי נבדקו כ-300 פקידים משבע רשויות מקומיות בישראל. כאשר המטרה המרכזית הייתה לנסות לבדוק האם הפקיד העירוני הממוצע שונה ממה שמקובל לחשוב, ושהערך הציבורי הפוטנציאלי של פקיד הציבור גבוה בהרבה מהתפיסה הרווחת.

במחקר, הצגתי וביססתי גישה לפיה פקידי הציבור ברשויות המקומיות ממלאים תפקידים נוספים בחברה, מעבר לאלו המוכרים לנו. גישה זו, לפיה פקידי הציבור הם סוכני שינוי וסוכני מדיניות בין הקהילות שעבורם הם מייצרים שירות לבין הארגונים בהם הם מועסקים אמנם איננה חדשה בספרות מחקר, אך היא זוכה לתוקף כמותי ולמידול בעבודתי. מידול זה מאפשר לייצר כלי עבודה למנהלים בשירות הציבורי המכוונים להעצמת העובדים והארגון בכלל.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי-קיור לייזר באמת עוזר לכאבי ברכיים? זו האמת

מוגש מטעם בי קיור לייזר

העובדים ברשויות המקומיות – שחקני הקהילה שלהם

ממצאי המחקר שמים דגש על כך שעובדי רשויות מקומיות הם ראשית לכל שחקנים בקהילה ממנה הם באים ושאותה הם משרתים. תרבויות השירות, ובעיקר תרבות השיתוף, בה הם מחזיקים בקהילה יכולות לשמש מנוף לשינוי ההתנהגות של הארגונים בהם הם עובדים או שאיתם הם קשורים. על השאלה, מדוע הדבר אינו מורגש כיום במנוגנים העירוניים? עניתי שעל פי המחקר היזמות לשינוי גישות שיתוף בעירייה נדרשת מהפקידים עצמם. יזמות כזאת לא תמיד עולה בקנה אחד עם מדיניותה של העירייה ולכן נדרש טיפוס מאוד מסוים של פקיד על מנת להניע תהליכים עמוקים הקשורים בשינוי מדיניות ושינוי תפיסות ביחס לקהילה בכלל ולשיתופה בפרט, כל זאת בתוך כתלי הארגון ובקרב אותה קהילה.

הטיפוסים הללו מאובחנים לאורך עבודת המחקר ומאופיינים ככאלה שהם בעלי מודעות אזרחית גבוהה ומודעות ארגונית קהילתית גבוהה. פקידים כאלה, המכונים במסגרת המחקר "אזרחים משוכללים", יוצרים תמהיל של תודעה אזרחית גבוהה והבנה עמוקה של תפקידם האזרחי בתוך המערכת הבירוקרטית. פקידים אלה ייטו יותר לייצג תפיסות מתקדמות של שיתוף ציבור בתהליכי קביעת מדיניות ציבורית, יהיו מיומנים יותר בייצוג הקהילה מול הארגון וייצוג הארגון מול הקהילה. במסגרת ניתוח הממצאים נמצאו טיפוסי פקידים נוספים עם התנהגויות אחרות. מעניין לראות עד כמה האמונות והתפיסות שהפקידים מביאים מהבית משפיעות על ההתנהגות הארגונית של העובדים ברשויות מקומיות ועד כמה תפיסות ואמונות אלה חשובות.

למנוע אדישות פקידותית

ממצאי מחקר נוספים עוסקים בחשיבות הגיוון בקרב המועסקים בבירוקרטיה העירונית. שימוש מושכל בגיוון זה יכול לשפר את מערכת היחסים בין הקהילה המקבלת שירות מהרשות לבין הרשות עצמה. גיוון גבוה של עובדים, תוך מתן דגש לעידוד פיתוחן של תרבויות אזרחיות בקרב העובדים יכולים ליצור מערכת בירוקרטית נענית יותר, קהילתית יותר וכזאת אשר תיטיב להתאים בין צרכי התושבים לבין המשאבים שלהם המופקדים בידי הרשות המקומית. מאידך גיסא, ניכור, חוסר אמון ומידור הקהילה מהתהליכים העירוניים, יעודדו את הפקידים שלא לשתף ולא להתעניין בדרישות העולות מן הקהילה. במצב זה יקשה יותר ויותר על הפקידים שהם בעלי תודעת "אזרח משוכלל" לדחוף שינוי בארגון, והתמונה שתצטייר תהיה קרובה יותר לזו של הדימוי הבירוקרטי האפרורי הקיים בחלק גדול מהרשויות.

המחקר מייצר כלי שבאמצעותו ניתן גם לאבחן את המבנה הטיפולוגי של העובדים ברשות וגם לייצר תכניות אשר יעוררו ויעודדו התנהגויות אזרחיות של עובדים הן בתוך הארגון והן מחוצה לו. כל זאת בדרך לניהול משאבים עירוניים נבון יותר. דבר שכמובן יתרום לתועלת כלכלית לציבור.

ד"ר יריב שגיא, מרצה למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל חיפה

  • בירוקרטיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully