עד שנת 2040 צפוי המשק הישראלי לצרוך כ-470 מיליארד מטר מעוקב של גז (BCM), ולא 501 BCM כפי שחזתה ועדת צמח, כך טוענים גורמים בכירים בענף האנרגיה. הסיבה המרכזית: דחייה של הסבת תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לגז טבעי.
לפי מספר שנים הוחלט להסב את התחנה הפחמית בחדרה כך שתפעל גם על גז טבעי. ואולם, פרויקט ההסבה שהיה אמור להגדיל את צריכת הגז של המשק בשיעור של כ-1.7 BCM לשנה, נדחה.
סיבה שנייה אשר בגינה צפוי המשק הישראלי לצרוך פחות גז ממה שנחזה בעבר, היא גידול מתון מהצפוי בביקוש לחשמל במשק: בדוח החברה האחרון כתבה החברה כי להערכתה יעלה הביקוש לחשמל בממוצע בין 1.9% עד 3% בשיא הביקוש בין השנים 2014-2020, וזאת בשונה מהתחזית הקודמת של 3.8% בשנים אלו.
סיבות נוספות ניתן לייחס לקצב החיבור האיטי והכמעט בלתי מורגש של מפעלי התעשייה לרשת הגז הטבעי, ולהסבת כלי רכב להנעה בגז טבעי אשר מתקדמת לאט מהצפוי.
תחזית הביקושים לגז טבעי מבוססת על תרחיש אחד מתוך עשרה תרחישים שהוכנו בוועדת צמח, שגיבשה את מדיניות הממשלה לפיתוח משק הגז ויצוא גז טבעי. על פי התחזית הנבחרת, צפוי היה המשק לצרוך 8.6 BCM של גז בשנת 2014, 13 BCM בשנת 2020, ו-15.2 BCM בשנת 2025. ואולם, נכון להיום צפוי המשק הישראלי לצרוך בשנת 2014 כ-7.7 BCM.
לאור הביקוש הנמוך מהצפוי לגז טבעי, עולה השאלה: מה יישאר למאגרי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" לספק? נכון להיום את כל הגז שצורך המשק הישראלי, מספק מאגר תמר, והוא צפוי לספק את הרוב הגדול גם בהמשך. שאלה זו עוד מתחזקת לאור פרויקט התקנת המדחסים במאגר תמר שצפוי להסתיים בחודשים הקרובים ולהגדיל את אספקת הגז מתמר בכ-20%.
"בדיוק מהסיבה הזאת אסור לפקח על מחירי הגז הטבעי" טען אתמול בכנס Energy 2015 סגן מנהל רשות הגז במשרד האנרגיה קונסטנטין בלוז, והוסיף כי בדיוק בכדי שיהיה כלכלי לפתח את המאגרים הקטנים יותר וליצור תחרות במשק הישראלי אסור לפקח על מחירי הגז.
דבריו של בלוז קיבלנו חיזוק היום ממנכ"ל נובל בארץ, ביני זומר, אשר טען בכנס מהנדסי החשמל באילת כי במחיר של 4 דולרים ליחידת גז, החברה לא תפתח את מאגר לוויתן.