קינן: "אין כרגע סימנים לגלישה של המשק למיתון"

בנק הפועלים עומד להקים מערך סניפים דיגיטליים. כך הודיע היום (א') מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". סניפים אלה יכללו מספר מצומצם מאד של עובדים, ואת עיקר הפעולות יעשו הלקוחות בעצמם. "בנק הפועלים עומד להוסיף למערך הסניפים הקיים, מערך סניפים דיגיטליים בפריסה ארצית. סניפים אלה יאפשרו ללקוחות לבצע פעולות פשוטות או מורכבות, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים", אמר קינן.

עוד הוא הוסיף: "בימים אלה אנחנו מובילים יחד עם בנק ישראל מהלכים לאישור פעולות ללא ניירת, שיאפשרו ללקוחות לבצע פעולות בסניפים בתהליך קצר ויעיל, תוך שימוש במכשירי הטאבלט להצגת מסמכים בנקאיים, כגון פתיחת חשבון. המסמכים יוצגו ללקוח על גבי הטאבלט, והלקוח יחתום באמצעות חתימה דיגיטלית ויקבל את המסמכים החתומים לתיבת הדואר האלקטרוני שלו. מהלך זה עתיד לחסוך ללקוחות זמן יקר ולהפחית שימוש בניירת מסורבלת", אמר קינן.

קינן התייחס בדבריו לרקע להחלטה: "המהפכה הדיגיטלית הולכת ומשנה את חיינו מיום ליום. היא מוגדרת על ידי רבים בתור המהפכה התעשייתית השלישית. הדיגיטל שינה גם את הבנקאות ללא היכר. ממחקר שערכנו עולה כי כיום ישנם למעלה ממיליון לקוחות דיגיטליים בישראל, המנהלים את עיקר פעילותם הבנקאית באמצעים דיגיטליים. המספר הזה צפוי כמעט להכפיל את עצמו עד שנת 2020".

בהקשר זה נזכיר כי בימים אלה נמצאים שני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי בתחרות על פיתוחים ושירותים טכנולוגיים חדשים. מלבד התחרות של השירותים ללקוח, סיבה נוספת להשקעה בטכנולוגיה היא השיפור ביעילות של הבנק, שכן האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים צמצום בכוח אדם.

בבנק הפועלים מתכוונים לפתוח סניפים חדשים כסניפים טכנולוגיים ולא להחליף סניפים קיימים. יחד עם זאת, נזכיר כי הבנק נמצא במגמה של התייעלות שכללה סגירה ומיזוג של יותר מ-20 סניפים בשנים האחרונות. ניתן להניח כי הקמת הסניפים הטכנולוגיים תאיץ את מגמת מיזוגי הסניפים הרגילים.

קינן התייחס בדבריו גם למצב הכלכלה בישראל: "ניתן לראות שהמשק הישראלי מתאושש ברבעון הנוכחי ואין כרגע סימנים לגלישה של המשק למיתון, אלא חזרה לצמיחה שצפויה להגיע בשנה הקרובה ל-3%. אולם, מנהיגות כלכלית לא יכולה להסתפק בזה", הוא אמר.

"אני סבור שמה שמאוד חסר בכלכלת ישראל כיום, הוא תנופה של השקעות ריאליות חדשות, במפעלים, בבנייה ובפרויקטים חדשים. לצערי, בתקופה הנוכחית, למעט תחום התשתיות, אנו רואים קיפאון כמעט מוחלט בהשקעות ריאליות משמעותיות", הוא ציין.

עוד הוסיף קינן: "העובדה שסך האשראי במשק לא גדל בשנתיים האחרונות, דווקא כשיש שפע של מקורות מימון ובשערי ריבית נמוכים, היא סימן בולט לאותו קפאון. תופעה זו משקפת אי ודאות גדולה בה נתון המגזר העסקי, שהביאה גורמים עסקיים מקומיים ומשקיעים זרים לעמדות המתנה עד להתבהרות המצב. לצערי, מצב זה אינו תורם להתאוששות המשק".

קינן ציין מה ניתן לעשות בכדי לשפר את המצב: "על מקבלי ההחלטות בממשלה, לפעול בנחישות להחזרת המשקיעים הזרים, להניע מחדש את קטר הצמיחה, ולהרחיב את ההשקעות בתחומים בוני עתיד כמו חינוך, מחקר ופיתוח, וטכנולוגיה".

באשר לשאר כלכלות העולם, הוא אמר: "המשקים המפותחים אינם מצליחים להתמודד עם הירידה בביקושים לתוצר הריאלי, בין היתר, בגלל שקובעי המדיניות באירופה, לא שיחררו את הרסן הפיסקאלי. המשתמע מכך הוא, שהמפתח לפתרון אינו טמון בהפחתת ריבית נוספת או הזרמת נזילות על ידי הבנקים המרכזיים, אלא במדיניות ממשלתית נחרצת של הגדלת ההוצאות הממשלתיות. למשל, בשיפור התשתיות, והמרצת הביקושים לתוצר, גם במחיר של הגדלת הגירעון התקציבי".