"מחירי הנדל"ן גבוהים. כל האירועים - כולל עלייתו ונפילתו של מע"מ 0 - השפיעו ומשפיעים על ההיצע והביקוש, ואם מנתחים את השוק בראייה ארוכת טווח, מחירי הנדל"ן גבוהים מאוד. האם מחירי הדירות ירדו? זו שאלה של מתי ובאיזו עוצמה. זה שוק מחזורי". כך אמר היום (א') דודו זקן המפקח על הבנקים, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
"כשזה יקרה, ההשפעה תהיה דרך האשראי לקבלנים. הם מחזיקים בכובע הביצוע ובכובע של פוזיציית לונג על הקרקע", הוסיף זקן בשיחה עם עירית אבישר, כתבת הבנקים של "גלובס", אך קבע כי זה "אירוע שהמערכת הבנקאית יודעת ותדע להתמודד איתו. הטלנו מגבלות על המשכנתאות ורמת הסיכון נמוכה יותר. עם זאת, השאלה היא גם לגבי תיק המשכנתאות כולו. היום משקלו 30% מתיק המערכת הבנקאית. מה יקרה בתרחיש קיצון של אבטלה ועליית ריבית, כמה דירות המערכת הבנקאית תוכל לממש? זו בעיה שאנחנו מנסים למנוע ולדאוג לבנקים לכריות הון".
בהמשך, כשנשאל מה דעתו על כך שהאשראי הצרכני צמח דווקא בתקופה שבה המשק נכנס להאטה, השיב זקן כי לדעתו "אם מסתכלים על האשראי הצרכני ברמה בינלאומית, ישראל במקום טוב יחסית מבין מדינות הOEDC. עם זאת, לא ראינו עלייה בהפרשה לחובות מסופקים וזה מטריד אותנו". זקן אמר עוד כי האשראי הצרכני מהווה חלופה לאשראי יקר יותר אשראי חוץ בנקאי - וכי ונושא זה נמצא בימים אלה על שולחנו.
זקן התייחס גם לחקירה שמנהלות הרשויות האמריקאיות נגד בנקים ישראליים, ולקנס הכבד של 1.5 מיליארד שקל שצפוי בנק לאומי לשלם על רקע החשד שסייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מס. "עניין הקנסות מטריד, אבל צריך להסתכל על המגמה, כי האמריקאים לא עושים זאת רק בישראל", אמר זקן. "האמריקאים קבעו סטנדרט חדש שמטרתו למנוע מאזרחי ארה"ב להעלים מס וזה יחלחל לכל המדינות. הם מובילים את זה כמו המלחמה שלהם בהלבנת הון בשנות ה90 ואני מניח שהמערכת הבנקאית הישראלית תתאים את עצמה לכך".
לגבי הביקורת שלאומי משלם מס כבד כדי להימנע מהגשת כתבי אישום כנגד בכירי הבנק לשעבר השיב זקן כי "הקנס לא בא על חשבון העמדה לדין. חלק מהנושאים היו פעולות שבוצעו מחוץ למדינת ישראל בעברה לכאורה על חוקי מס של ארה"ב. לפי חוק החברות בישראל חברה לא יכולה לשפות כנגד מעשים פליליים לרבות הבנק. ההסדרים עם האמריקאים לא כוללים ויתור על העמדת נושא משרה לדין פלילי. הקנס לא בא על חשבון העמדה לדין".
במהלך השיחה נשאל זקן באשר לדעתו להסכמי השכר במערכת הבנקאית, בדגש על הסכם השכר החדש המתהווה בבנק לאומי ואשר צפוי להשפיע על חלק גדול מהמערכת הבנקאית, ועל כך שוועדי העובדים בבנקים מתעקשים שלא לוותר על הטייס האוטומטי.
"הציפיות שלי מהסכמי השכר בבנקים נאמרו בעבר: במערכת הבנקאית אין מקום לטייס אוטומטי של 5.8%. זאת לא שאלה של וויתור. הסביבה השתנתה והמערכת צריכה להתאים את עצמה בצד ההוצאות. כמחצית מהסכמי השכר במערכת הבנקאית הם בעצם אותו הסכם. לדעתי, הדרך היעילה ביותר לנתק את ההסכמים ההלו זו חקיקה".