נושאים חמים

דעה: התוצאות העגומות של החוק להגבלת שכר טרחה לגופים המסייעים

הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה של הגופים המסייעים לאזרחים לקבל את הקצבאות והזכויות מביטוח לאומי אינה מיטיבה עם האזרח. להיפך, היא משאירה את הכספים בקופת המדינה

ביום רביעי אושרה בוועדת העבודה והרווחה, לקראת הצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית, הצעת החוק להגבלת שכר טרחתם של הגופים המסייעים לאזרחים לקבל את הקצבאות והזכויות המגיעות להם מהביטוח הלאומי.

הדיון בקריאה השנייה והשלישית התחיל בשעה שמונה באותו הבוקר והסתיים אחרי שמונה בערב, כאשר רבים מהנוכחים מבקשים לקבל הזדמנות להגיב לנאמר, אך הדבר לא ניתן להם.

כך קרה שהנושאים המשמעותיים ביותר, שבחלקם אף לא נכללו בהצעת החוק, נאמרו בדקות האחרונות של ישיבת הוועדה, ובלא שהייתה לנוכחים אפשרות להגיב ולהסביר לחברי הכנסת את המשמעויות של קביעותיהם.

ננסה להסביר כאן בקצרה חלק מהעיוותים והאבסורדים שבהצעת החוק.

המוסד לביטוח לאומי (אורי לנץ)
הגבלתם את שכר הטרחה, מנעתם מהזכאים לקבל יותר כסף (צילום: אורי לנץ)

א. הפסדים כספיים למבוטחים

• הוכח על יד רואה החשבון שמונה על ידי הכנסת לבחון את ההשפעות הכלכליות של ההצעה, שהגמלה הממוצעת של מי שמקבל סיוע רפואי בתביעתו גבוהה בכ-500 שקל, המהווים תוספת של כ-25% לקצבתו של החולה. המשמעות של פער זה עבור החולה הבודד עד הגיעו לגיל פרישה היא כ-60,000 שקל, ועבור כלל הלקוחות המקבלים סיוע רפואי באותה חברה במהלך שנה אחת בלבד, המשמעות היא של כ- 50,000,000 מליון שקל עד הגיעם לגיל זקנה. כסף זה יישאר מעתה ואילך בקופת האוצר והמשמעות המצטברת היא שאזרחי המדינה יפסידו מאות מיליוני שקלים, כסף שישכב לו במרתפי קופת האוצר.

• כאשר לקוח מקבל קצבה חודשית של 1200 שקל, ולהערכת רופא החברה עשוי לקבל קצבה של 1350 שקל לחודש – אין בהצעת החוק מנגנון המפצה את החברה על הכנת חוות הדעת והטיפול בתביעה שיימשך כשנה. באין כל תמריץ כלכלי לטיפול בתביעה – יפסיד הלקוח כ-100,000 שקל, שיישארו אף הם בקופת האוצר.

• בכל המקרים בהם זכאי הלקוח לקצבת נכות כללית חלקית - עלות הטיפול בלקוחות (לפי טיוטת הדו"ח שהגיש רואה החשבון שמונה על ידי הכנסת) גבוהה מההכנסה הצפויה לחברה. המשמעות היא שכל הזכאים לקצבה חלקית, שהם למעלה ממחצית לקוחות החברה - לא יוכלו לקבל את שירותי החברה, וכך יפסידו קצבה ממוצעת של כ-1500 שקל, שגם הם יישארו בקופת האוצר. מחולים אלו תישלל הזכות לקבל את שירותי החברה גם אם ירצו בכך.


ב. הכבדה על קבלת ייצוג כשהמוסד לביטוח לאומי יגיש ערעור

• כאשר ביטוח לאומי יערער על קביעה של ועדה רפואית, מגבלת השכר שקבעה הוועדה (מקסימום 3,000 שקל ) אינה מאפשרת סיוע הכולל חוות דעת רפואית וליווי מקצועי הנמשך כשנה, וכך ימצא את עצמו המבוטח נאלץ להתמודד בעצמו עם המוסד לביטוח לאומי העומד לשלול את זכויותיו.


ג. פערים בלתי סבירים ואי שוויון בתשלומי השכר

• קיימים מצבים שעל פי נוסח הצעת החוק שאישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות – בעלי שכר גבוה יותר ישלמו שכר טרחה נמוך יותר, ובעלי שכר נמוך – ישלמו לחברה שכר גבוה יותר, וזאת בדיוק בניגוד גמור לכוונת המחוקק להקל על בעלי ההכנסות הנמוכות יותר.


ד. ייקור השירות למבוטחים שייזקקו לחוות דעת רפואיות

• רואה החשבון שהכין טיוטת דו"ח כלכלי עבור הכנסת, הדגיש, כי בשורה התחתונה השירות עלול להתייקר למבוטחים, משום שמי שיצטרך חוות דעת רפואיות יצטרך לשלם עבורן בנפרד ומראש ולא רק במקרה של הצלחה. וועדת העבודה הרווחה והבריאות התעלמה מבעיה זו, ולא הציעה לה כל מנגנון שיכול להגן על האזרחים, שייאלצו לשלם יותר, לקבל פחות, ולוותר על זכויות המגיעות להם עבורן שילמו כל ימי חייהם.


ומי המרוויח הגדול מכל המהלך? הכסף של האזרחים יישאר בקופת האוצר

אלו רק חלק מהעיוותים העולים מבחינה ראשונית של משמעויות הצעת החוק שאישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות, וקיימים עיוותים נוספים בהצעה וזאת בשל החיפזון והתהליך הקלוקל של הכנת החקיקה שנוסחה הסופי טרם פורסם. לכן, אנו מבקשים מיו"ר הכנסת ומחברי הכנסת שלא לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ולדון בנושא בכובד ראש בכנסת הבאה.