יצחק תשובה מרחיק את גרין וחובותיה מעינו של הציבור

היחסים הבעייתיים בין חברת גרין שבשליטת יצחק תשובה לבין הבנקאי העיקרי שלו, בנק לאומי, נידונו בהרחבה בתקשורת. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, הבהירה חזור והבהר כי אינה עוסקת באשראי לחברת גרין, שבעלה יהושע מאור, הוא היו"ר שלה. סביר להניח שהדיון הציבורי המפורט בגרין לא הסב לה נחת.



גרין לוותה מלאומי 76 מיליון דולר למימון מסע רכישות של קרנות הון סיכון סחירות בתקופת הגאות. המכה שספג השוק הטכנולוגי גרם לקריסת שווי מניותיהן של הקרנות הסחירות דוגמת מופת (51%) אינוונטק (24.9%), שדות (16%) מרתון (33%) ואאורה (28%).



גרין התקשתה בעבר לעמוד ביחסים הפיננסיים (covenants) שנקבעו במסגרת הסכם ההלוואה עם לאומי, ובדו"חות הכספיים למחצית הראשונה של 2002 דיווחה על הפסד של 66 מיליון שקל וגירעון של 80 מיליון שקל בהונה העצמי. לחברה הפסד מצטבר של 235 מיליון שקל מתחילת 2001, ואשראי לזמן קצר של 25 מיליון שקל שטרם התגבשו המקורות לפירעונו.



גרין, התלויה בקבלת מקורות מימון מבעל השליטה, תוכל לעשות זאת מעתה הרחק מעינו החטטנית של הציבור; עובדה שתקל ככל הנראה על מגעיה עם בנק לאומי לפתרון בעיית החזר חובה ללאומי, בהיקף כולל של 300 מיליון שקל.



חברת שרון-תשובה השקעות, שבבעלותו המלאה של יצחק תשובה, פירסמה שלשום הצעת רכש לכל מניותיה של חברת גרין המוחזקות על ידי הציבור. שרון-תשובה מציעה לרכוש 4.9 מיליון מניות שהם 23.6% ממניותיה של החברה ו-26.4% מזכויות ההצבעה בחברה במחיר של 1.7 שקלים למניה. מחיר זה גבוה ב-47% ממחיר הבורסה של המניה, ונמוך ב-1.2% ממחירה הממוצע של גרין ב-6 החודשים שקדמו להצעת הרכש. מניית גרין הגיבה להצעת הרכש בעלייה של 48% למחיר של 1.64 שקלים למניה, הנמוך ב-3.3% ממחיר ההצעה ומייצג שווי של 26 מיליון שקל.



תשובה ישקיע 8.5 מיליון שקל במקרה של היענות מלאה להצעת הרכש. ביצועה של הצעת הרכש הותנה בהיענות מינימלית של בעלי 3.9 מיליון מניות, שהם 18.5% מהונה של החברה, כך ששרון-תשובה תחזיק ב-95% לפחות בגרין, ותשובה יהיה רשאי לבצע הצעת רכש כפויה ליתרת המניות במחיר הצעת הרכש.



אין לדעת אם תשובה יפרע את מלוא חובו לבנק, או שיימצא פתרון משולב של מחיקת מקצת החוב ופריסת היתרה לטווח ארוך.



גרין היתה אחת המעידות המעטות של תשובה ב-5 השנים האחרונות. בעיצומה של האופוריה הטכנולוגית שתקפה את השווקים הפיננסיים ב-2000-'99 רכשה גרין שבשליטתו תשובה קבוצת קרנות הון סיכון סחירות ולא סחירות. הרכישה בוצעה באמצעות הלוואות מבנק לאומי, שהביטחון לפירעונן היה שעבוד המניות שנרכשו. קבוצת לאומי לא הסתפקה באשראי שנתנה לגרין וביקשה להשתתף בהשבחה; חברת לאומי ושות' השקיעה ב-10% ממניותיה של גרין במחיר של 96 שקל למניה.



באותה תקופה נחשבה ההשקעה הממונפת בחברות היי-טק למהלך שיגדיל את התשואה. ואולם, כעבור פחות משנה התברר שהסיכוי לתשואה עודפת היה כרוך בסיכון גבוה שהתממש. מניות קרנות ההון סיכון הסחירות קרסו, ואיתן שווי הביטחונות שהעמיד יצחק תשובה לבנק לאומי.



בעקבות אי עמידתה של גרין ביחסים הפיננסים בין יתרת חובה לשווי הבטוחות, נאלץ תשובה לערוב אישית לפער שנוצר, ומאוחר יותר רכש מלאומי ושות' את מניות גרין שרכשה ממנו במחיר הרכישה - 40 מיליון שקל. שוויה הנוכחי של חבילת מניות זו הוא מיליון שקל.



לכאורה יכול היה בנק לאומי להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ולחייב את יצחק תשובה לממש את ערבותו. ואולם, בנובמבר 2001 הגיע הבנק להסכם עם גרין לפריסת חובה בסך 76 מיליון דולר עד אפריל 2007, לאחר שיצחק תשובה התחייב לערוב אישית לחוסר בביטחונות שהעמידה החברה להחזר ההלוואה מלאומי, בעקבות הירידה בשווי מניות החברות המוחזקות.