אפליית ערבים בעבודה – נזק לאומי

כ-20% מתושבי ישראל הם ערבים כאשר שיעור האבטלה בקרב נשים מהמגזר הוא 70% ובקרב גברים היקף האבטלה נע סביב 9% על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 8% בלבד מכל עובדי המגזר הציבורי בישראל הם ערבים שיעור נמוך בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. מתוך 515 חתני פרס ישראל 5 בלבד היו אזרחים לא יהודיים עוד נתון שמצביע על פער עצום. בדיון על "הערבים בשוק העבודה הישראלי" במכון ון ליר (2013) נקבע כי "רבים מערביי ישראל מתקשים למצוא עבודה ושיעורי האבטלה בקרבם מעוררים דאגה. המועסקים ביניהם מרוכזים במספר מצומצם של משלחי יד שהשכר בהם נמוך עקב כך שיעור העוני בחברה הערבית בישראל גבוה". כבר ב – 2003 במסגרת דיוני ועדת אור נקבע שהפערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית בלתי נסבלים מההיבט הכלכלי והפער בתקציבי ממשלה.

ערביי ישראל סובלים מבעיות סוציואקונומיות קשות, אפליה בתעסוקה, אי פיתוח אזורי תעשיה, הקצאת תקציבים לחינוך ותרבות בהיקף נמוך מאוד. חשוב לזכור שגם המיעוטים הדרוזים והצ'רקסים שמתגייסים לשרות צבאי מלא מקופחים בשיעור מבהיל בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. לא ניכנס לדיון בחוק הלאום המיותר שהיה מרחיב פערים קיימים.

לאחרונה אנו נתקלים בניסיונות לעודד תעסוקה באוכלוסיה הערבית. בשל מחסור בנהגי אוטובוס באזור נצרת יתכן ויוכשרו נשים ערביות כנהגות. במרכולים הגדולים באזור גוש דן (טיב טעם, מגה) אנו פוגשים קופאיות ומוכרות ערביות. בבתי החולים יותר ויותר אחים ואחיות ערביים נמצאים במחלקות השונות ומגישים טיפול רפואי ומקצועי ואנושי. לא רק עובדי קבלן ניקיון ערביים נמצאים בבתי החולים כפי שהורגלנו בעבר. גם בתחום התיירות מורגשת התעוררות בפעילות בקרב המגזר.

את המגמה של שיפור בתעסוקת ערביי ישראל חובה לעודד לא רק בגלל אפלייתם מאז קום המדינה אלא גם בגלל שפרנסה ועבודה תסייע להם כלכלית ואזרחית ותביא לבניית קהילה הומוגנית ובריאה הרבה יותר מהקיימת. חלק מהמתח בין המגזר הערבי ליהודי בנוי על פער כלכלי גבוה.

הבסיס לכך מושתת כמובן על הפשרת תקציבים לחינוך וליזמות בקרב ערביי ישראל. ככל שירכשו חינוך טוב יותר במגוון תחומים הדבר יהווה את הבסיס האזרחי כלכלי לשיתוף פעולה הדוק בין יהודים לערבים ללא אפליות שיצרו התפרעויות ותחושת עלבון בעבר. עברו הימים שבהם תקציבי חינוך ויזמות לערבים היו בלתי שקופים שכן כיום התקשורת ואפילו נתוני הלמ"ס מגלים את המידע בזריזות ובמהימנות. למגזר הערבי יש יכולת להשתלב בכל תחום מחיינו הכלכליים ללא צורך באפליה מתקנת אלא בהתבסס על מתן אפשרות הוגנת לרכוש ידע והשכלה. אין לכאורה סיבה שכספים יועברו במחשכים למטרות בניית כבישים עוקפים ביהודה ושומרון בעוד שלתיעוש המגזר הערבי לא ימצא הון.

חברה מתוקנת אזרחית וכלכלית צריכה להזדרז לאפשר לאזרחיה עבודה וחינוך בשאיפה לשיפור רמת ואיכות חייהם שישרתו כיאות את כלכלת ישראל בעתיד. מדובר באינטרס לאומי לטובת כלל הציבור. זו אחת המשימות החשובות של ממשלה הבאה.

ליאת ליבנת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)