התנאים ששררו בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם בשנה החולפת, שהתאפיינו בסביבת ריבית נמוכה ובעודפי נזילות, דחפו להגברת קצב גיוסי החוב הקונצרני בבורסה, והפכו את 2014 לשנת שיא בגיוסי אג"ח בת"א.
מנתוני חברת החיתום לידר הנפקות וחברת הדירוג S&P מעלות עולה, כי בסיכום שנתי הגיע היקף גיוסי האג"ח הקונצרניות לכ-42 מיליארד שקל - סכום המשקף קפיצה של כ-20% ביחס לגיוסים ב-2013. רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, אומר ל"גלובס" כי "סביבת הריבית והיעדר אלטרנטיבות השקעה ראויות דחפו את שוק החוב קדימה.
"במבט לאחור ניכר כי גם מבצע 'צוק איתן' במהלך חודשי הקיץ לא קלקל את האווירה, והגיוסים נמשכו כרגיל. חברות רבות ניצלו את התנאים הנוחים כדי למחזר חוב קיים, להאריך מח"מים ובכך להפחית את תשלומי הקרן והריבית בשנים הקרובות, תוך הפחתת עלויות המימון שלהן".
אלא שכלל לא ברור אם קצב הגיוסים יישאר כזה גם ב-2015. בתקופה האחרונה חברה האי-ודאות בשווקים הגלובליים - בעקבות צניחת מחיר הנפט וקריסת המטבע הרוסי והשפעתה על הכלכלה שם - לאי-הבהירות המקומית בעקבות הבחירות הצפויות, והן מצננות את השוק הלוהט.
התפנית השלילית שתפס השוק הקונצרני באה כבר לידי ביטוי בתשואות שלושת מדדי התל-בונד המובילים (20, 40 ו-60), שאיבדו תוך קצת יותר מחודש כ-2%-3%. מדובר בקיזוז של חלק ניכר מהעליות שמהן נהנו מדדי האג"ח מוקדם יותר השנה, ומתחילת השנה הם מציגים תשואה חיובית של כ-0.5%-1% בלבד.
לעומתם, מדד תל-בונד תשואות בולט בתשואה שלילית של כ-7% בתוך קצת יותר מחודש, שמובילה אותו להציג ירידה של כ-2.5% מתחילת השנה.
במעלות מסבירים, כי "לקראת סוף 2014, הפעילות בשוק האג"ח התאפיינה בתנודתיות ובסנטימנט שלילי, על רקע ההתפתחויות בסביבה הגלובלית והמקומית. הפעילות בשוק הושפעה מהמתיחות הביטחונית, מפרסום אינדיקטורים כלכליים שליליים, ולקראת סוף השנה, ממספר אירועים נקודתיים בקרב כמה חברות בעלות פרופיל סיכון גבוה יחסית, שחלקן הושפעו מהאירועים ברוסיה".
בחברת הדירוג הוסיפו, כי "ביטוי לכך ניתן למצוא במרווחי הסיכון, שעלו החל מסוף חודש מאי, בעיקר בקבוצת החברות בדירוג נמוך. עוד ראוי לציין, כי בשבועות האחרונים של 2014 התגברה המגמה של פדיונות בקרנות האג"ח הקונצרניות והסטת השקעות לקרנות אג"ח חו"ל על-ידי הציבור, בין היתר על רקע הפיחות בשער החליפין. בחודשים האחרונים, במקביל לעליית מרווחי הסיכון, ניכרת יתר סלקטיביות ביחס להנפקות בדירוגים נמוכים או להנפקות שאינן מדורגות, והנגישות של מנפיקים אלה לשוק מוגבלת".
עוד הוסיפו כי "במיוחד בולטת העלייה במרווחים בקבוצת ה-BBB מכ-2%-2.5% בסוף מאי, לכ-6% בסוף השנה, התפתחות המכבידה על הנגישות של חברות בדירוגים נמוכים לשוק האג"ח הקונצרני".
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, מעריכה כי "חוסר הוודאות הפוליטית בישראל עלול להשפיע על הפעילות במחצית הראשונה של 2015, בעוד שההתפתחויות בשווקים הגלובליים - בין היתר המשבר ברוסיה, התנודתיות במחיר הנפט ושיעורי צמיחה נמוכים באירופה - ימשיכו אף הן להכביד על שוק האג"ח".
"עם זאת", היא מוסיפה, "לאור העובדה שרמת הריבית הנמוכה לא צפויה להערכתנו להשתנות בשנה הקרובה באופן משמעותי, היא תמשיך להוות גורם תומך בפעילות".
בן זאב צופה כי "מגמת הסלקטיביות, המשתקפת בעליית מרווחי הסיכון ובהעדפה של הנפקות איכותיות, מדורגות או בעלות ביטחונות, תימשך".
בחזרה ל-2014. מפילוח הנתונים השנתיים עולות כמה מגמות מעניינות - בין היתר פעילות אינטנסיבית של חברות מהסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים; גל הנפקות האג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות, שהחליטו לנצל את תנאי הריבית הנוחים בשוק המקומי, וסייעו להמשך הדומיננטיות של ענף הנדל"ן בגיוסי החוב הקונצרני; וכן החלטה של מספר חברות ענק ישראליות לגייס חוב בשוקי חו"ל.
כאמור, אחד הגורמים המרכזיים שתמכו בקפיצה המרשימה בהיקפי גיוס החוב הקונצרני היה חזרתם של הבנקים לפעילות, אחרי חודשים ארוכים שבמהלכם נעדרו מזירת הגיוסים. מעל כולם בולט בנק מזרחי טפחות, עם גיוסים שהצטברו לסכום אדיר של 5.7 מיליארד שקל, שהופך אותו למגייס האג"ח הקונצרני הגדול ביותר של 2014.
אחריו ניצב בנק הפועלים, שהיה המגייס השני בגודלו השנה, עם סכום של כ-3 מיליארד שקל. מזרחי-טפחות והפועלים היו אחראים השנה יחד על יותר מ-75% מהיקף הגיוסים של סקטור הפיננסים, שבסה"כ גייס כ-11 מיליארד שקל - כרבע מסך הגיוסים השנתי. ב-2013 גייסו הבנקים כ-4 מיליארד שקל בלבד.
בנטרול הנפקות הסקטור הפיננסי, שמר היקף גיוסי האג"ח הקונצרניות השנתי על יציבות, והסתכם בכ-31 מיליארד שקל. כהן אורגד מלידר אמר, כי "הבנקים חזרו לשוק לאור שינוי יחסי הלימות ההון הנדרש מיישום תקנות "באזל 3". אנו מעריכים כי בנקים נוספים יגייסו גם הם במהלך החודשים הקרובים".
למרות הגדלת הדומיננטיות של הבנקים, חברות הנדל"ן נותרו הענף בעל הפעילות המשמעותית ביותר בגיוסי האג"ח הקונצרניות - והשנה היו אחראיות על כ-36% מסך הגיוסים שבוצעו בשוק - כ-15 מיליארד שקל.
על אף הסכום המרשים, פעילות הנדל"ן רשמה האטה ביחס לזו שהציגה ב-2013, אז גייסה סכום הגדול בכ-13%, שהגיע ל-17 מיליארד שקל, וחלקה מסך הגיוסים התקרב ל-50%.
מפילוח נתוני ההנפקות על פי חודשים עולה, כי ספטמבר היה חודש השיא השנה, עם גיוסים של יותר מ-10 מיליארד שקל - בעיקר בזכות הנפקות של הבנקים, ולעומת זאת שלושת החודשים האחרונים של השנה מתאפיינים בהאטה יחסית - עם גיוסים שהצטברו לכ-4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת בפעילות גיוסי החוב בשנה האחרונה הייתה כאמור פנייתן של כמה חברות ענק מקומיות לגיוסי אג"ח בשוקי חו"ל, שבהם לקחו חלק גם משקיעים מוסדיים מקומיים. מדובר אמנם במספר מועט של הנפקות מסוג זה, אולם בהיקפים גדולים. כך, לדוגמא, גייסה חברת הדשנים כיל בשבועות האחרונים כ-800 מיליון דולר בארה"ב, כמה חודשים לאחר ששותפויות הקידוחים דלק ואבנר (תמר בונד) גייסו שם כ-2 מיליארד דולר. חלקם של המוסדיים הישראליים בהנפקות החוב הבינלאומיות של חברות מקומיות הגיע אשתקד לכ-5 מיליארד שקל.
כמה נתונים נוספים של מעלות מצביעים, כי מבחינת שווי האג"ח שהונפקו השנה, כ-90% ממנו דורג בקבוצת ה-A ומעלה, וכ-95% מהחוב שהונפק השנה היה מדורג.
במעלות גם הוסיפו כי במקביל לשנה האינטנסיבית שעברה על שוק האג"ח, נמשכה העלייה בפעילות ההלוואות הפרטיות של גופים מוסדיים, וציינו כי יתרת ההלוואות הפרטיות בסוף חודש ספטמבר האחרון עמדה על כ-48 מיליארד שקל - עלייה של 12% ביחס לנתון של סוף 2013 (43 מיליארד שקל).
שוק הנפקות האקוויטי עדיין מדשדש: רק חמש חברות הנפיקו ב-2014
במקביל לפריחת גיוסי החוב, נמשך הדשדוש בשוק הראשוני של הנפקות האקוויטי - רק חמש הנפקות ראשוניות (IPO) בוצעו השנה לציבור, כולן של חברות הפועלות בתחומי הנדל"ן והבנייה, שגייסו סכום כולל של כ-1.4 מיליארד שקל.
סכום זה אמנם מהווה קפיצה של פי 3.5 לעומת סכום של כ-320 מיליון שקל שגויס אשתקד, במסגרת ארבע הנפקות אקוויטי ראשוניות. רנן כהן אורגד מלידר הנפקות אומר, כי "השוק פתוח ל-IPO של חברות גדולות וחזקות, אולם לצערנו יש עדיין בעיה לחברות קטנות ובינוניות לבצע IPO בת"א".
האחרונה מבין הנפקות האקוויטי הראשונית השנה, שהייתה גם הגדולה ביניהן, הייתה של קבוצת הבנייה והתשתיות שפיר הנדסה, שגייסה כ-440 מיליון שקל, הנפקה שהושלמה בשבועות האחרונים. שפיר הצטרפה ליצרנית ומשווקת מוצרי הבנייה והתעשייה אינרום, מקבוצת פימי של ישי דוידי, שגייסה כ-355 מיליון שקל.
את יתרת עיקר הסכום השלימו קבוצת הנדל"ן והתשתיות אשטרום, עם גיוס של כ-270 מיליון שקל שבוצע לפני כחצי שנה (במקביל לגיוס אג"ח של כ-1.2 מיליארד שקל), וחברת הדיור המוגן מגדלי הים התיכון, שגייסה מוקדם יותר השנה כ-220 מיליון שקל, באמצעות הצעת מכר. כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים גייסה סקייליין, הפועלת עבור חברת מישורים של גיל בלוטרייך בתחום המלונאות ואתרי הנופש בקנדה.
בעוד שהחברות המנפיקות או בעליהן נהנו במהלכים אלה מהזרמות הון נאות לקופתם, מי שהחליט לקחת חלק בהנפקות אלה רחוק היום מלהיות מרוצה.
מלבד מניית אינרום, שהניבה למשקיעים תשואה חיובית של כ-5% מאז החלה להיסחר בתחילת חודש יוני, כל המניות סובלות ממגמה שלילית משמעותית - בראשן סקייליין, שצנחה בכ-40%, לא רחוק ממנה אשטרום עם קריסה של כ-30%, ומגדלי הים התיכון, שאיבדה כ-10% משוויה. מניית שפיר הנדסה הספיקה לרדת בכ-5% מאז החלה להיסחר לפני כשבועיים.
יש לציין כי ירידות השערים נרשמות לאחר שבמרבית ההנפקות נדרשו בעלי השליטה לקצץ אחוזים משמעותיים בשווי שלפיו הונפקה החברה.
בשל הדרישה להורדת השווי, כמה הנפקות שעמדו על הפרק במהלך השנה נדחו, בהן של חברת ציוד התקשורת טלרד של קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו, וצמד החברות של קרן טנא - יצרנית דודי השמש כרומגן וחברת יציקות המתכת אומן (OMEN).