יוון בדרך לבחירות מוקדמות שעלולות להסתיים בעלייתה של מפלגת השמאל הקיצוני "סיריזה", שמאיימת לבצע "תספורת" לבנקים הזרים שמחזיקים באגרות החוב שלה, ואף לפרוש מגוש האירו. בשנים 2010-2012, באירועים דומים ביוון, השווקים הפיננסיים נכנסו לטלטלות; הפעם, טוענים מומחים, המצב עשוי להיות שונה לגמרי.
לפי סוכנות בלומברג, גוש האירו יכול להכיל את המשבר היווני לבדו, אולם בשנים קודמות החשש העיקרי היה מהתפשטות המשבר למדינות הפריפריה בדרום אירופה, ובעיקר איטליה וספרד. זו הסיבה שתשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים שלהן זינקו בעבר ליותר מ-7%. היום, התשואות עומדות על כ-1.6%-1.9%, עדות לכך שאיטליה וספרד נמצאות במצב טוב יותר.
"המשבר היום הוא משבר יווני, לא אירופי. משבר החוב באירופה נגמר", אומר לבלומברג הולגר שמידינג, כלכלן בבנק Berenberg בלונדון. "כל הסיפור של משבר החוב האירופי היה החשש מהתפשטות. אני לא חושב שהשוק יתחיל להגיב עכשיו ברצינות לחשש מהתפשטות המשבר ביוון".
גם הסתכלות על פערי התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות של גרמניה לאלה של המדינות עמוסות החובות מגלה תמונה ורודה יותר. כך, למשל, פער התשואות בין האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים של איטליה מול גרמניה עומד על 144 נקודות בסיס, לעומת 553 נקודות בסיס כשמשבר החוב התלקח בנובמבר 2011.
מבחינת צעדי הבנק המרכזי האירופי יש יותר בהירות היום, עם השקת תוכניות רכישות האג"ח, מה שעמד בסימן שאלה ב"סבבים" קודמים של משבר החוב באירופה. כמו כן, בשוק ממתינים היום לתחילתה של תוכנית הקלה כמותית גדולה יותר של הבנק המרכזי, בראשות מריו דרגי.
"טלטלות בשוק הפייננסי ביוון העיקו בעבר על שווקים אחרים באירופה, אך אנו נוטים כעת לחשוב שהפעם ההשפעה על אגרות חוב אחרות באירופה תהיה נמוכה יותר", כתבו אנליסטים ב-JP מורגן בסקירה ששלחו ללקוחות.