צניחת מחירי הנפט בעולם תחסוך 80 שקל בחודש בממוצע לכל משק בית בישראל, כך קובע הכלכלן הראשי של האוצר יואל נוה במסגרת הסקירה השבועית שפרסם. נוה מציין כי מחיר הבנזין עומד על 6.27 שקל לליטר ומשווה אותו למחירי הבנזין ב-2012 שעמדו בממוצע על 7.63 שקל לליטר. ירידה כזו של 1.36 שקל לליטר מביאה לחיסכון של 2.24 מיליארד שקל בשנה למשק, קובע נוה, שהם 0.6% מההכנסה נטו של משקי הבית.
ואולם, לדברי נוה, החיסכון לא מתחלק באופן אחיד בין העשירונים. העשירונים הגבוהים חוסכים יותר כסף כתוצאה מירידת מחירי הבנזין משום שהוצאות הדלק שלהם גבוהות יותר, אך דווקא העשירונים הנמוכים, ששיעור בעלותם על כלי רכב נמוך יותר, מרגישים יחסית יותר את ירידת מחירי הדלק משום שמדובר בהוצאה בעלת משקל יחסי רב יותר בסל ההוצאות שלהם.
מחירה של חבית נפט מסוג ברנט שהגיע לשיא של כ-110 דולר ביוני האחרון נחתך מאז ב-50% ועומד נכון להיום על 54 דולר ו-63 סנט. מחקרים שבדקו את השפעת מחיר הנפט על הכלכלה העולמית קבעו כי כל ירידה של 10 דולר במחיר חבית נפט מתורגם לגידול של 0.4% בצמיחה העולמית.
בהתייחס להשפעת מחירי הנפט על האינפלציה, מציין נוה כי כל ירידה של 10 דולר במחיר חבית נפט מוריד את קצב האינפלציה בישראל ב-0.4%. לפיכך הצניחה של 50 הדולרים במחירה של חבית נפט מסוג ברנט תביא לירידה מצטברת של 2% בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים, בתנאי כמובן שמחיר הנפט יישאר ברמתו הנוכחית של 50 ומשהו דולרים לחבית.
השפעה מאקרו-כלכלית חשובה נוספת שיש לירידת מחירי הנפט היא על מאזן התשלומים הלאומי. ההיקף הכספי של יבוא דלקים לישראל עמד על 14 מיליארד דולר לפני תחילת ירידת המחירים, שהם כ-20% מסך יבוא הסחורות הישראלי. 75% מהדלקים המיובאים לישראל הם נפט גולמי ותזקיקים (היתר בעיקר פחם - ע"ב) ולפיכך ההוצאה על רכישתם צפויה לרדת בשיעור של 4.7 מיליארד דולר. משמעות הדבר היא שבהיעדר שינויים נוספים עשוי העודף בחשבון השוטף של ישראל להגיע ל-4.5% תוצר לעומת 2.8% בקיץ 2014.
נוה אינו מציין זאת, אך הכנסות המדינה ממיסוי הדלקים צפויות להיפגע באופן חלקי בלבד מצניחת מחירי הדלק - ההכנסות ממע"מ יפחתו אך ההכנסות מהבלו, המהווה כיום מעל 50% ממחיר הבנזין לא ייפגעו ואולי אף יעלו, אם ירידת המחירים תביא לגידול בצריכת הדלקים.