"מצוקת הדיור גדולה בהרבה ממה שעלה עד כה בנתונים הרשמיים", כך אמר היום ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, בכנס השנתי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד הוסיף בן שחר כי "מצב הצעירים בכל הנוגע לרכישת דירה בישראל קשה". את הדברים אמר בן שחר בעקבות מחקר שערך בנושא מצוקת הדיור שאת מסקנותיו הציג בכנס.
במסגרת המחקר בדק בן שחר כ-790 אלף עסקאות לרכישת דירה בישראל משנת 1998 ועד 2012 ובחן את יכולת רכישת הדירה המתוקננת של הרוכשים, כלומר הדירה האפקטיבית המתאימה למאפייני משק הבית, בשונה מהנתונים שהתפרסמו עד היום על ידי הגורמים האמונים על כך. בן שחר טוען כי לא די לחשב את עלות הדירה של משק בית לעומת ההכנסה החודשית אלא יש לבדוק אילו דירה צריך משק בית על פי צרכיו הדמוגרפיים כמו מספר ילדים ולהשוות לכך את ההכנסה החודשית. כך, על פי בן שחר, רכישת דירה אפקטיבית תצריך 7 חודשי הכנסה נטו נוספים לעומת הנתון הרשמי. כך, אם לפי הנתונים הרשמיים נדרשו בסוף שנת 2012 134 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, למעשה כדי לרכוש דירה אפקטיבית שתענה על הצרכים של הרוכשים נדרשו 141 משכורות. "תיקנון צריכת הדיור בהתאם לצרכים של האוכלוסייה מעלה הערכת חסר קבועה של מצוקת הדיור", סיכם בן שחר.
פרופסור אבי בן בסט, שהשתתף גם הוא בכנס, הציג נתונים של מחקר שבדק את אפקטיביות המעורבות של השלטון המרכזי בניהול הרשויות המקומיות. הוא ציין כי ניהול רשות מקומית אפקטיבי יותר ככל שסיעתו של ראש העיר גדולה יותר, ואמר כי ככל שסיעתו של ראש העיר קטנה יותר גירעונות העיר גדולים יותר. "ראש העיר צריך לשלם יותר כדי לקנות, במובן הפוליטי, את שותפיו", אמר בן בסט, "עצם ההתערבות של השלטון המרכזי ברשויות המקומיות תורמת רק ככל שהיא מתמשכת, ומביאה בעיקר לצמצום הוצאות השכר.
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, התייחס לממצאים שהציג פרופסור בן בסט ואמר בתגובה כי: "האתגר העיקרי של המדינה והלמ"ס צריך להיות פיצוח נתונים ברשויות שזקוקות לעזרת המדינה, כמו הרשויות הערביות, הדרוזיות והצ'רקסיות והרשויות בפריפריה". הוא הוסיף כי מענקי האיזון לרשויות צריכים לעמוד על 3.2 מיליארד שקל בשנה, אך למעשה אם לפני 12 שנים המדינה שילמה 4 מיליארד שקל בשנה מאז ירד הסכום עד ל-1.8 מיליארד בשנה ומאז החל לעלות. "אני מקווה שהכנסת הבאה תתחשב בדרישת הרשויות ותעלה את הסכום חזרה ל-3.2 מיליארד בהתאם לדרישת הרשויות" סיכם דולברג.
שירי ספקטור בן-ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה נתונים ממחקרים שנעשו במרכז בנושא העושר המוניציפאלי, גבולות ודרכי חלוקה. לדבריה, 99.8% מהארנונה הממשלתית מועברת לרשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, בהן מתגוררים 85% מהאוכלוסייה, בעוד 0.2% מועבר לרשויות ערביות בהן מתגוררים 15% מהאוכלוסייה.