רובינשטיין לממשלה: החקלאים לא יקבלו פיצוי על הפשרת קרקע חקלאית

החקלאים יוכלו להמשיך בביצוע הרחבות של שכונות קהילתיות במושבים ובקיבוצים, וכן בהקמת מבנים מסחריים ובבנייה אחרת שלא למגורים (כדוגמת תיירות, ובתי אבות) - כך עולה מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שהוגשה לממשלה. עם זאת היועץ מבהיר כי אין להקצות את הקרקעות בהנחה. כלומר, אין מניעה להמשיך בהרחבות ובבנייה לתעסוקה, אך יש לחייב את החקלאים בתשלום של 91% משווי הקרקע - מחיר המכירה המלא של קרקעות מוחכרות שגובה מינהל מקרקעי ישראל.



אף שמדובר במכה נוספת למגזר החקלאי, עדיין מדובר בהטבה. ראשית, בשל האפשרות לרכוש את הקרקע בפטור ממכרז, ולגזור ממנה רווחים על ידי הקמת הפרויקטים. עמדת הפרקליטות היא כי מדובר בקרקע מדינה שעל פי חוק צריכה לחזור אליה במקרה של שינוי ייעוד, ללא כל תמורה. הסיבה השנייה היא שלרוב, הערכת שווי הקרקע במינהל מקרקעי ישראל נמוכה מהמחיר הריאלי, בעיקר באזור המרכז.



בלשכת היועץ מאמינים כי פסיקת בג"ץ בעניין זכויות החקלאים בקרקע לא פסלה את ההרחבות ואת הבנייה לתעסוקה, למרות ביטול שתי ההחלטות הנוגעות לכך: החלטה 717 העוסקת בבנייה לצורכי תעסוקה של המושב או הקיבוץ, והחלטה 737 העוסקת בהרחבות ואשר מתירה לכל קיבוץ או מושב לבנות שכונה בהיקף של 115% ממספר הנחלות הקיים.



בנוגע להפשרות קרקע להכנת תוכניות לבנייה למגורים (החלטה 727), חוות הדעת של היועץ וגם הצעתו של שר החקלאות, שלום שמחון, כפופות לפסיקת בג"ץ, ולפיה אי אפשר לתת פיצוי על קרקע חקלאית לפי שוויה העתידי לאחר ההפשרה. לכן, עד שיימצא פתרון, יש להניח כי פיצוי לפי שווי חקלאי,לא יביא לביצוע עסקות רבות בשנים הקרובות - לפחות במרכז.



חוות הדעת של היועץ הוגשה בעקבות הצעת שמחון, שביקש לאפשר גם הרחבות ובנייה שלא למגורים. אף ששני האישים נחשבים ליריבים בעניין זכויות החקלאים בקרקע, ואף שהיועץ ביקש בחוות הדעת שלו למעשה לפסול את הצעת שר החקלאות, הרי שהפערים בין ההצעות מתבטאים בעיקר בגובה הפיצויים, ולא בעיקרון המנחה.



לדוגמה, שמחון ביקש כי החקלאים ישלמו 66% בלבד משווי הקרקע - כלומר ייהנו מהנחה של 25%. פער נוסף ביניהם נוגע לגודל הנחלה. שמחון ביקש כי כל חקלאי יוכל לקבל נחלה ששטחה 3 דונמים, ואילו רובינשטיין מציין כי ועדת מילגרום - הוועדה ששמחון מסתמך על המלצותיה בהצעתו - הסתפקה ב-2.5 דונמים בלבד.



שמחון עצמו טוען בחוות דעת, שהגיש כתגובה לחוות הדעת של היועץ, כי הצעתו הוגנת, עומדת במבחן בג"ץ ואף מתייחסת לעיקרון הצדק החלוקתי המוזכר בפסק הדין. בכל מקרה, מכיוון ששני האישים מייצגים את שתי הקצוות בממשלה בנוגע לסוגיית החקלאים, אפשר להעריך כי החלטות 717 ו-737 יוכלו להמשיך ולהתקיים, ככל הנראה בתנאי שהחקלאים ישלמו עבור הקרקע 91% משוויה.