כמעט 100 שנה לאחר הגשת הפטנט הראשון בישראל (בעל השם האירוני "שיפורים בקשר לרכבת הקלה"( ב-1917, הגיע עולם הפטנטים גם לפריים-טיים הטלוויזיוני, אל התוכנית הנצפית "המקור" בערוץ 10. לא דובר שם על קידום חדשנות על ידי פטנטים, או על היבטים מסקרנים נוספים של זירה זו, אלא על הכסף. ואם לדייק - במשדר נדונה בהרחבה השאלה האם מעסיק חייב לתגמל עובד, שהמציא המצאה מוגנת בפטנט ושהצליחה מבחינה מסחרית. לצורך העניין, מענק של כ-1,500 דולר, הנהוג בחברות היי-טק גדולות, לא נחשב לתגמול אותו מבקשים הממציאים.
בשנים האחרונות נוהלו כמה הליכים משפטיים שבהם תבעו ממציאי טכנולוגיה את המעסיקים שלהם (כמו טבע וישקר), בדרישה לתגמולים מעבר לשכר העבודה שקיבלו. הליכים אלו מעלים כמה שאלות חברתיות ומשפטיות כמו: במה שונה ממציא של המצאה המוגנת בפטנט לעומת ממציא של מוצר או שירות שלא ניתן להגן עליו בפטנט? לטענת הצד הדוגל בתגמול ממציאים, ממציא אחד יזכה לתגמול והאחר לא, והסיבה כלל אינה משפטית, משום שדיני הפטנטים עצמם משתנים מעת לעת וממדינה למדינה. כיום, למשל, אי-אפשר להגן בפטנט בארה"ב על טכנולוגיה שהיתה בת הגנה פטנטית עד לא מכבר. גם כאן, ממציא שהתמזל מזלו והספיק להמציא לפני השינוי בחוק - יתוגמל, ושותפו לחדר שאולי הניב לחברה רווח גדול יותר - לא יתוגמל.
הדוגלים בתגמול ממציאי פטנטים רשומים צובעים פטנטים אלה באופן אחר מהמצאות שאינן טכנולוגיות, אך מעניקות ערך רב לעסק שבו עובד הממציא. נשאלת השאלה, במה שונה עובד שהמציא טכנולוגיה במכשור רפואי משף שהמציא מנת רביולי משובחת שנמכרה במיליוני שקלים? האם השף זכאי לתגמולים? ומה במקרה והמתכון נמכר לרשת מסעדות עולמית? הרי מדובר בהמצאה שלו, גם אם לא ניתן להגן עליה בפטנט. במידה והשף שותף במסעדה - העלילה מסתעפת והולכת.
ישנם תפקידים שבהם חלק מתיאור התפקיד הוא "להמציא", כמו בתפקידי מחקר ופיתוח. פחות חשוב אם אותה המצאה שתומצא על ידי העובדים הינה המצאה בת פטנט בפועל או לא, מכיוון שמדובר בתפקידים שמהותם היא חדשנות, יצירתיות חשיבה מחוץ לקופסה וכו'. לעומת זאת, מעובד בפס ייצור לא צפוי כי ימציא טכנולוגיה חדשה, ובמידה והוא עושה זאת - ראוי יהיה לתגמלו באופן משמעותי. במובן זה, מחלקות מו"פ בארגונים עוסקות בפיזור סיכונים, בדומה לביטוח. אלפי מדענים זוכים לשכר, אחד מהם יפציע עם הברקה שתשנה את העולם.
המחוקק קבע, כי רק ממציאים בתחום טכנולוגי הנרשם בפטנט זכאים לתגמול, ובכך הפלה עובדים במגוון ענפים יצרניים שבהם אי-אפשר לרשום פטנטים, או עובדים בחברות שהחליטו לא להשקיע משאבים ברישום פטנטים. יש לפתור אפליה זו בחקיקה מתאימה, או להתייחס לממציאי פטנטים כאל עובדים רגילים, שאינם ראויים לתגמול נוסף. עובדי מחקר ופיתוח נהנים משכר גבוה מהממוצע, המשקלל את תרומתם לחדשנות החברה. ייתכן שמקומו של עובד המעוניין לזכות באחוזים משמעותיים מהרווחים שנוצרו ממוצר שהמציא, הוא בחברת סטארט-אפ המתבססת על אותו המוצר.
כשאותו ממציא בחברת היי-טק גדולה יחליף כובע ויפעל כיזם, מוטב לו כי יסדיר את נושא התמלוגים כבר בהסכם המייסדים או בהסכם ההעסקה של עובדים בחברה. לא סביר, כי יזם שהקים חברת סטארט-אפ ותפקידו להוביל את הצד הטכנולוגי יירשם כממציא פטנט ויקבל תגמול מעבר לשיעור הבעלות שלו בחברה לאחר האקזיט המיוחל.
הכותב הוא עו"ד ועורך פטנטים, מומחה בקניין רוחני