בטח לא פראיירים? על מה אנחנו משלמים הרבה יותר מבחו"ל

כאשר צרכן ישראלי רוכש בארץ סמארטפון, לפטופ או אפילו חולצה של מותג איכותי, הוא כמעט תמיד משלם יותר מכפי שהיה משלם אילו היה מתגורר בחו"ל, במיוחד בארה"ב. אותו צרכן לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לדעת מה מחירו הריאלי של המוצר מעבר לים - הוא פשוט גולש באמזון או באתר אחר, ומיד מתפשטת אצלו תחושת ה"פראייר", ובצדק.

הפרשי המחירים בין ישראל לארה"ב נובעים מסיבות שונות - חלקן נוגעות למדיניות ממשלתית כמו מיסוי ובדיקות מכון התקנים, חלקן נובעות מעלויות המשלוח, וחלקן פשוט מהרווחים הנאים שגורפים היבואנים.

מותגים כמו קולומביה, סמסונייט, דייסון ואפל מוכרים מאוד לישראלים, אבל בארץ היבואנים שלהם החליטו שמדובר במותגי יוקרה שרק אנשים עשירים יוכלו לקנות, בעוד שבארה"ב מדובר במוצרים במחירים סבירים. יותר מכך, מחיריהם אפילו זולים ואטרקטיביים כאשר מחפשים אותם באאוטלטים.

מבחינת היבואנים בארץ, מדובר בסוג של "תרגיל" - ואפילו לא מאוד מתוחכם. הם הופכים מותג מוצלח ומוכר שנהנה מיוקרה מסוימת, למותג יוקרתי מאוד בארץ. כדי להאדירו, הם פותחים חנות בקניון רמת אביב ומפארים אותו עם קמפיין בניחוח בינלאומי. הצרכן הישראלי, שאולי לא הכיר את המותג לפני כן, משתכנע שמדובר במוצר יוקרתי שיש צורך להשקיע מאות אם לא אלפי שקלים בשביל לרכוש אותו.

מאותו רגע היבואן מתחיל לגרוף רווחים גדולים, ללא שום סיבה אמיתית. אולם, כאשר הלקוח מחליט לבדוק את המחירים באינטרנט, הוא מגלה שמישהו "עובד" עליו ואולי עדיף לרכוש את המעיל או הלפטופ בפעם הבאה שהוא או בני משפחתו יטוסו לארה"ב וכך לחסוך הרבה כסף.

רוב היבואנים שמופיעים בכתבה גם לא דואגים להחזיק אתר אינטרנט מסודר של המותג, בדומה לזה שבחו"ל - ובטח שלא אתר מכירות. הסיבה היא חוסר רצון לעזור ללקוח לבצע השוואה מהירה ונוחה של המוצרים שלו, מול אתרים בינלאומיים אחרים. חבל שחברות המאפשרות ליבואנים בארץ לקבל את הזיכיון למותג שלהן, לא מחייבות גם פתיחת אתר אינטרנט מסודר.

הנה כמה דוגמאות להפרשי המחירים בין ישראל לבין ארה"ב ואירופה על מותגים שמעבר לים מוגדרים כמותגים איכותיים בהישג יד, ואילו בארץ הפכו אותם למוצרים יקרים במיוחד:

הישראלים משלמים על אייפון את המחיר הגבוה בעולם, והחודשים האחרונים מלמדים שליבואניות בארץ אין בעיה להעלות את המחירים באופן קבוע, כאשר הן רואות שהביקוש גדול ואפשר להאשים את שער הדולר בעליית המחירים (למרות שלפעמים המחיר עולה גם יותר מעליתו של שער הדולר). אלא שהישראלים לא מצביעים ברגליים, ואפילו להפך. הם משדרגים קבועים לדגמים החדשים שהחברה משיקה ומביעים סלחנות אפילו להעלאות המחיר שנקטו היבואנים כמה פעמים לאחר ההשקה הרשמית של האייפון 6 בישראל.

אמנם במקרה של סמארטפונים יש מיסוי ומע"מ המגיעים לקרוב ל-36%, כך שחלק משמעותי מהפער הוא באשמת ממשלת ישראל, אבל עדיין הרווח ליבואנים הוא גבוה מאוד.

חברת דייסון מוכרת מתחום שואבי האבק האיכותיים. לחברה יש גם מחמם מוצלח לימי החורף הקרים - AM05, שאותו החליט היבואן בארץ, ב.נ.ז.כ סחר, למכור ביותר מ-3,000 שקל, מה שהופך אותו למוצר יוקרה לעשירים בלבד. מי שיבקר באתר הקניות אמזון האמריקני, יגלה שדייסון אמנם מותג יוקרתי - אך לא מותג פרימיום שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם, משום שמחירו שם - כולל מיסוי - עומד על 1,200 שקל (כולל מיסוי). בישראל עבור תנורי חימום חשמליים משלמים רק מע"מ בגובה 18% עד לעלות של 1,000 דולר, מה שכנראה לא ימנע מצרכנים פשוט להזמין אותו מאתר שליחויות.

גם לצחצח את השיניים עם מברשת חשמלית יקר יותר בישראל. בחברת Oral B מציעים מברשת משוכללת מדגם Professional Care 5000, אך כצפוי, מחירה בארץ יקר בכמעט 200 שקל ממחירה בארה"ב. גם את המוצר הזה עדיף לייבא, כי על מברשות שיניים חשמליות יש צורך לשלם רק מע"מ.

חברת התיקים סמסונייט מוכרת מאוד לישראלים, האוהבים מאוד להשתמש במזוודת ובתיקי גב העסקיים שלה. גם במקרה של סמסונייט אפשר למצוא הפרשים גבוהים בין הרכישה בארץ לחנות המותג באנגליה.

אחד מדגמי הנעליים האחרונים מבית חברת Asics הוא Gel Nimbus 16. אמנם מדובר בנעלי ריצה איכותיות עם ג'ל קדמי ואחורי בסוליית הנעל ובטכנולוגיה מתקדמת לספיגת זעזועים, אבל כשמחירה מתקרב ל-1,000 שקל - נראה שבארץ מישהו ממש מתעקש להפוך אותה לכמעט בלתי מושגת. לקוח ישראלי שירצה לקנות את הנעליים האלה בחו"ל, אפילו לא יצטרך לשלם עליהם מיסים, מכיוון שאין צורך להצהיר על ביגוד לשימוש עצמי.

המקבוקים של אפל ממותגים אמנם גם בחו"ל כמחשבים איכותיים ויוקרתיים, אלא שתג המחיר שמוצמד להם הוא כזה שעדיין מאפשר לצרכנים רבים לרכוש אותם בלי לפשוט את הרגל. בארץ מוכרת אותם היבואנית, רשת איי-דיגיטל, במחירים גבוהים מאוד שמשקפים הפרשים שערורייתיים לעומת ארה"ב, וזאת למרות שברכישת לפטופ יש רק תוספת של מע"מ, ללא מיסים נוספים כמו באייפון.

מכונות הגילוח הופכות למשוכללות יותר ויותר, כאשר בקטגוריית הפרימיום אפשר למצוא את הדגם החדש של חברת פיליפס - S9711 מסדרה 9000, הכולל גם מתקן שטיפה. גם כאן משלמים הישראלים הרבה יותר מהאמריקנים - למעשה 1,150 שקל יותר. גם בארה"ב היא לא זולה, אבל לא מדובר במחיר המופרז בה המכונה נמכרת בישראל. לאור העובדה שעל מכונת גילוח משלמים בישראל רק מע"מ, ללא מיסים נוספים - משתלם לייבא אותה מחו"ל.

מותג האוזניות ביטס מוכר מאוד לישראלים והם חובבים את האוזניות עם הלוגו b האדום. האוזניות של החברה לא זולות גם בארה"ב, אבל כמובן, זולות יותר מאשר בארץ. על אוזניות יש רק מע"מ, אין מיסים נוספים - אז כדאי לשקול לייבא אותן.

חברת Simple Human מוכרת טוב מאוד לעשירי ישראל. מדובר בחברה המייצרת פחים ואביזרים לאמבטיה ולמטבח. בארץ מוצרי החברה נמכרים במחירים שערורייתיים, בעוד שבארה"ב, אדם מן היישוב לא יתקשה לקנות את דגמי החברה (אם הוא יחליט שפח הוא מוצר דקורטיבי לבית).

מותג הטיולים קולומביה מוכר מאוד בישראל, ומנסה למתג את עצמו כחברת ביגוד ספורטיבית יוקרתית באמצעות פתיחת חנויות בנקודות יוקרתיות, למשל קניון רמת אביב והרצליה פיתוח. בקולומביה מנסים לשמור על ריח המותג הבינלאומי, כאשר אפילו הפרסומות שלהן מופיעות בשלטי חוצות באנגלית. מחירי המוצרים עוברים שער המרה מוזר מאוד מדולרים לשקלים, כאשר הם הופכים למוצר שרק מי שיותר מפרוטה מצויה בכיסו יוכל לקנות בישראל.

כך למשל, מעיל מדגם Ascender Softshell הנמכר בישראל ב-600 שקל, נמכר בארה"ב במחצית הסכום: 300 שקל (כולל מיסוי מקומי). ישראלים המבקרים בחנויות העודפים של קולומביה בארה"ב יגלו פערי מחירים גדולים עוד יותר. אגב, מותג האופנה והטיולים The North Face המתחרה בקולומביה החל לאחרונה דווקא במהלך של צמצום הפערים מול חו"ל, וזאת כמענה למגמה המתרחבת של ישראלים הבאים לראות את הפריטים בחנות ואז מזמינים אותם מאתרים בחו"ל. אמנם עדיין המותג יקר יותר בארץ, אך הפער הצטמצם.

במקרים רבים אין לצרכן הישראלי יותר מדי ברירות, והוא נאלץ לקנות בארץ ולשלם יותר. זאת כאשר הגישה לרכישת המוצר מארה"ב קשה; יש קושי לתרגם את הממשק לעברית; האחריות המקומית הכרחית או שיש צורך למדוד את אותו בגד.

אלא שלצרכנים ישראלים רבים נמאס מהפרשי המחירים הגבוהים, האחראים בחלקם על יוקר המחיה בארץ, והם מחפשים דרכים יצירתיות: חלקם מנצלים את ביקוריהם בארה"ב לצורכי קניות, אחרים מבקשים טובה מחברים שטסים מעבר לים. יש גם כאלה הנוהגים להזמין מוצרים מארה"ב לארץ באינטרנט דרך אתרים מתמחים.

נראה שבתחום האלקטרוניקה יש מי שמנסה להערים על הצרכן הישראלי כמה שיותר קשיים, ולכן לא מעט צרכנים נרתעים מרכישת מוצרים אלקטרוניים שעלולים להתקלקל. הרתיעה נובעת מכמה סיבות: במקרה של סמארטפונים המיסוי בארץ גבוה, ואם המכשיר הגיע מקולקל כבר בפתיחת האריזה, צריך לשלוח אותו בחזרה לארה"ב עבור תיקון ואז להתמודד עם המכס, כאשר מנסים להוכיח שמדובר באותו סמארטפון שכבר יצא מהארץ. מה הפתרון? עדיף להיעזר במכר שירכוש את המוצר בארה"ב ויוכל לבדוק שהוא אכן מגיע תקין.

כשמדובר באחריות בינלאומית, בארץ יש יבואנים שמתחמקים מכך באמצעות הסכמים שונים עם החברה, שמאפשרים להם לא להיות כלולים באחריות הבינלאומית. מעבר לזה, חלק מיצרניות הסמארטפונים כבר דאגו שרק בישראל המכשירים יקבלו ממשק מלא בעברית (הבעיה הזו לא קיימת באייפון או במכשירי נקסוס).

כשמדובר בלפטופים, ובעיקר במקבוקים, האחריות מוסרת ברגע שהלקוח מבצע חריטת אותיות בעברית על הכפתורים.

בשורה התחתונה, צרכן המזמין מוצר טכנולוגי בחו"ל צריך להבין היטב אילו הבדלים עלולים להיות בין המוצר שנמכר בארץ לאלו שמעבר לים.