בגיל 39, מריסה מאייר היא המנכ"לית של חברה בשווי 40 מיליארד דולר. במונחים של עושר אישי, היא עשתה לפחות 500 מיליון דולר. מדובר ב-300 מיליון דולר בגוגל ובעוד 200 מיליון דולר ביאהו.
כיצד היא יצרה לעצמה קריירה מצליחה כל כך בזמן קצר כל כך? זו אחת השאלות העיקריות שבהן דן ספר חדש "מריסה מאייר והמאבק להצלת יאהו". כמה פרקים בספר מתארים את סיפור חייה של מאיירס, וכיצד השיגה עושר מדהים כזה ופרסום עולמי בגוגל. להלן חמישה לקחים שאפשר ללמוד ממאייר.
1. לבחור את ההזדמנות הכי מפחידה. כשמאייר סיימה את לימודיה בסטנפורד, היא ניצבה בפני שפע של אפשרויות עבודה. היא יכלה להפוך ליועצת בשכר גבוה, או למרצה בקרנגי מלון. היא גם יכלה להצטרף לסטארט אפ קטנטן ומפסיד עם שם מצחיק. מאייר התראיינה בחברת הסטארט אפ ונדהמה לגלות עד כמה האנשים שם פיקחים. הם היו כל כך חכמים, שזה כמעט הפחיד אותה. בגלל שהסטארט אפ היה מסוכן, ובגלל שהאנשים שם היו כל כך חכמים, ההצטרפות אליו הייתה האפשרות הכי מפחידה מבחינתה של מאייר - ולכן היא הלכה על זה. איזה סטארט אפ? גוגל. מאייר הייתה אחת מ-25 העובדים הראשונים של החברה.
2. לזהות את החולשות היחסיות שלך. מאייר גויסה לגוגל ככותבת תוכנה. הפרוקיט הגדול הראשון שלה היה לבנות את מערכת הפרסום של גוגל. לקח לה חודשים על גבי חודשים להשיג התקדמות כלשהי. לאחר מכן גוגל הלכה ושכרה מתכנת כוכב מ-DEC בשם ג'ף דין. בתוך כמה שבועות הקים דין את המערכת שמאייר ניסתה לבנות. מאייר, שכבר ידעה אז שהיא אוהבת לעבוד בגוגל, הבינה שהיא לא הולכת להטביע שם את חותמה בתכנות. יהיה עליה למצוא דרכים אחרים להיבא תועלת לחברה.
3. לזהות את הבעיות של החברה שלך ולפתור אותן. מאייר החליטה להקדיש את עצמה לכל בעיה שהחברה צריכה לפתור. היא עבדה בשיווק. היא ציידה את השרתים. היא סייעה ביחסי ציבור. לבסוף היא מצאה שלושה תחומים שבהם יכלה לסייע לגוגל בצורה מוחשית. היא ניהלה את ישיבות העובדים של מנכ"ל גוגל לארי פייג'. היא הפכה לאדם שקובע האם למוצרים החדשים יש ממשק משתמש שעולה בקנה אחד עם הסטנדרטים של גוגל. לבסוף זה הפך לג'וב שבמסגרתו מאייר הייתה הסמכות האחרונה לאופן שבו ייראו כל המוצרים של גוגל, לרבות החיפוש, ולתחושה שהם יעניקו. לבסוף היא הקימה את תוכנית מנהלי המוצר המשותפת בגוגל - תוכנית הכשרה שבמסגרתה סטודנטים בעלי מיומנויות טכניות גבוהות לומדים כיצד לנהל. האנשים בתוכנית זו פוזרו בכל החברה. באמצעותם זכתה מאייר בהשפעה גדולה וביוקרה בחברה, היות שכל אחד מהם דיווח למנהל הישיר שלו בחברה.
4. לא לחשוש יותר מדי לדרוך על רגליים של אחרים. כשהקדישה עצמה לכל הבעיות הללו, קרה לא פעם שמאייר החלה לטפל בבעיות שאנשים אחרים כבר ניסו לפתור. לעתים קרובות האנשים הללו כעסו על כך שמאייר דוחקת אותם. לא היה לה אכפת. חשוב יותר, להנהלת גוגל לא היה אכפת. הם פשוט היו מרוצים שמאייר מתקנת כמה מהתקלות שפגעו בגוגל בזמן שהייתה סטארט אפ. מאייר רכשה לעצמה כמה אויבים בגוגל, אבל היא גם עשתה מאות מיליוני דולרים והפכה את עצמה לסלב של עולם העסקים.
5. לדעת מתי להגיד שלום. בספר מתואר כיצד אויביה של מאייר בגוגל הפכו בסופו של דבר חזקים כל כך, עד שהצליחו לדחוק אותה הצדה. היא יכלה לעזוב כבר אז בכעס, אבל במקום זה היא המשיכה לעשות עבודה טובה עבור גוגל, בתפקיד שהתאפיין בפרופיל נמוך. היא הובילה את פיתוח אפליקציית גוגל מפות לאייפון, למשל. היא גם לא מיהרה למשרת מנכ"לית יאהו. כשמנכ"לית יאהו קרול בארץ פוטרה ב-2011, חבר אמר למאייר שהיא צריכה לשקול את הג'וב. מאייר אמרה שהיא שקלה, אבל היא חושבת שהדירקטוריון של יאהו לא מספיק מהימן כדי לעבוד עבורו. חודש מאוחר יותר כמעט כל הדירקטוריון עזב, לאחר שהפסיד במאבק מול המשקיע האקטיביסט דן לוב. אז מאייר כבר הייתה מעוניינת בג'וב, ועד מהרה חתמה על חוזה של 200 מיליון דולר.